לבני, המדינה זו את?

שני גורמים מתנגדים לחוק יסוד: מדינת ישראל ביתו הלאומי של העם היהודי - תמימים שאינם ממש מכירים את החוק (אבל עושים קולות שכן) וכאלה המתנגדים לעצם הרעיון של מדינה יהודית (אבל מסווים זאת בדיבורים כלליים).

משיחות שקיימתי עם חלק מהמתנגדים בממשלה עלה שהם מוכנים לחתום על הצעת החוק של ראש הממשלה ולא על אלו של אלקין ושקד. בסדר גמור. נראה אותם בהמשך. בניגוד לתעמולה המרושעת, בכל גרסאות החוק לדורותיהן אין שום פגיעה בשוויון הזכויות האזרחי האישי. להפך, החוק מחזק את שנעשה כבר בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

העיקרון שישראל היא מדינה יהודית ולפיו יש לפרש כל חוק ומעשה של הממשלה נאמר על-ידי נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק. אבל דיבורים לחוד ופסיקה לחוד. עד כה לא ממש התחשבו בזה. לכן צריך לעגן זאת בחוק יסוד.

הטענה שכביכול "רוצים להכפיף את הדמוקרטיה למדינה יהודית" היא שקר. ישראל היא דמוקרטיה במובן הרחב של המילה, כולל זכויות מיעוטים, שוויון מלא והגנה עליהם. כעת מבקשים להוסיף את זהותה המיוחדת של ישראל לאוסף החוקים הזה.

לאורך גלגולי החוק, ההתנגדות הקולנית ביותר הגיעה מהמצדדים במדינת לאום פלשתינית, אבל כשזה מגיע לעיגון זהותה היהודית של ישראל, הם מתנגדים. זהו עצם העניין, לא שלום ולא דמוקרטיה.

ציפי לבני טענה כלפי נתניהו ומגישי החוק "אתם הורסים את המדינה". עוד אמרה לאחר שהחוק עבר: "אם זה היה כדי להתנקם בי - ניצחתם". מאז לואי ה-14 לא שוחררה הצהרה כה מופרכת של פוליטיקאית שמעמדה בסקרים צונח מיום ליום; אבל חושבת שישראל זה היא ובעצם חוק הלאום מיועד לא לחיזוק זהות המדינה אלא... להתנקם בה. אגב, מגינת הדמוקרטיה לבני תמכה בחוק ישראל היום משום שלדבריה, העיתון מקדם "השקפת עולם שבעיניי מנוגדת לאינטרסים של מדינת ישראל". המדינה זו היא. לא ייאמן.

יאיר לפיד כתב שלא בן-גוריון או ז'בוטינסקי ואף לא מנחם בגין היו חותמים על החוק. פרופ' אברהם דיסקין, ממנסחי החוק, העיד באוזניי: "נפגשתי עם בני בגין על החוק הזה. הוא התנגד בגלל היעדר ה'שוויון'. אמרתי לו שאיש לא מתנגד לשוויון אישי וראוי להזכיר זאת בחוק. ואז, בנוכחות אנשים נוספים בחדר, בגין השיב: 'זה באמת פתרון ראוי'". ביחס לאב, מנחם בגין - לומר שהיה מתנגד למדינת לאום יהודית על בסיס שוויון זכויות אישי מלא לכל אזרחיה, זה פשוט שקר חצוף.

הנה בן-גוריון על טבח תרפ"ט, ביומניו שאחרי קום המדינה: "...ערביי חברון, מוסלמים קנאים ומפורסמים בכל הארץ כבריונים חמומי ראש... חכמי הדת התירו להם את הנשים והרכוש (של היהודים). הפורעים עברו מבית לבית באין מפריע, והרגו ושחטו בלי הבדל, זקן ונער איש ואישה...". תיאורו מסתיים במילים: "חברון הייתה ליודן ריין". האם האיש שכתב את המילים האלה היה מתנגד למדינת לאום יהודית על בסיס שוויון זכויות אישי מלא לכל אזרחיה?

באשר לז'בוטינסקי, כדאי לנושאים שמו לשווא לשנן את מאמרו המופתי "על קיר הברזל": "כל עוד יש לערבים אפילו זיק של תקווה להיפטר מאיתנו, הם לא ימכרו תקוותם זו לא בעד אי-אלו מילים מתוקות ולא בעד שום פרוסה מזינה של לחם בחמאה... כאשר בקיר הברזל לא נראה עוד אף לא סדק אחד... רק אז יתחילו הם לשאת ולתת עימנו ביושר... ואולם הדרך היחידה להסכם כזה היא קיר הברזל, כלומר חיזוקו של השלטון בארץ ישראל שלא יהא נתון לשום השפעות ערביות". לשם בדיוק מכוון החוק: חיזוק קיר הברזל הרעיוני של קיומנו פה בארץ חמדת אבות.