בחוק הלאום יש מתום

למי שעדיין מאמין לתומו כי ישראל היא אכן מדינה דמוקרטית - בא חוק הלאום כדי לשלול זאת ממנה. מה שברור הוא שבגרסתו הקיימת לא יכולות מדינה יהודית, ועימה דמוקרטיה, לדור בכפיפה אחת ולחיות זו עם זו בשלום.

אם אומנם אמורים הדברים במדינה המייצגת את כל אזרחיה, הרי שחוק הלאום הוא, במפורש, חוק דרקוני מאין כמותו. זהו חוק המפלה לרעה כל מי שאיננו "אחד משלנו", ורומס ברגל גסה כל שארית של צביון דמוקרטי, באצטלה של "ייחוד יהודי".

זה המקום הראוי להזכיר שישראל היא אכן מדינה יהודית גם ללא חוק הלאום החדש. לפני 67 שנים קבעה זאת במפורש מגילת העצמאות כמסמך המכונן של מדינת ישראל, ואם לא סגי עדיין בכך, הרי שחוק השבות מאשר זאת עצמו כאלף עדים.

חוק מיותר

אלא שגרסת השעטנז של החוק החדש, המתיימרת להציג את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית גם יחד, היא סתירה שאינה עומדת במבחן המציאות. בתור שכזה, אין עוד צל של ספק שחוק הלאום מיותר בהחלט וטוב היה אילו כלל לא נולד. יתר על כן, גם ברור למדי שבחקיקתו האומללה רק כורה המדינה בור גדול לעצמה.

אחרי ככלות הכל, יש בו, בחוק החדש, תרומה נכבדה לדה-לגיטימציה של המדינה בעיני העולם הרחב, באשר הוא משחק לידיהם של אלה התרים אחר כל תירוץ המבקש להציג את ישראל כמדינה גזענית, לאומנית ופאשיסטית. בד-בבד הוא משחק גם לידיו של הימין הקיצוני, שאינו מוכן להכיר בעקרונות השוויון, שאמורים להיות לחם-חוקה של מי שמבקשת להיות מדינת כל אזרחיה.

אם, בכל זאת, חפצה מדינת ישראל להיות מדינה יהודית, מבלי לאבד את צביונה הדמוקרטי, הרי שעליה מוטל לזכות את כל אזרחיה בזכויות שוות. בשבוע שעוד נותר להצבעה על חוק הלאום החדש מצופה ממנה שאכן תממש זאת הלכה למעשה.