קדימה לדיווח הכללי

נראה שהניסוי של רשות המיסים עבד. שליחת טופסי 5329 ל-100,000 ישראלים, שנועדה להכניס למעגל המדווחים את מי שנמנעו עד כה מלדווח על הכנסותיהם השונות, ובעיקר הכנסות שכר דירה, הוסיפה כבר לקופת המדינה קרוב לחצי מיליארד שקל בשנה והיד עוד נטויה!

במס הכנסה התחילו להפנים את העובדה, כי לאדם הממוצע הרבה יותר קשה לחתום על הצהרה שקרית מאשר להימנע מדיווח האמת. ברוח זו, אין מנוס מהקמת מנגנון של דיווח כללי במשק, ויפה שעה אחת קודם.

די לשינויי החקיקה התכופים, די לשינוי במדרגות המס על הכנסות מעבודה ומעסק, די להעלאה ולהורדה של המע"מ כל שני וחמישי, די להעלאה והורדה של מס חברות כל שנה ודי לעדכן ולנפח את פקודת מס הכנסה מדי שנה. הכלי הנכון והצודק שרשות המיסים צריכה לאמץ הוא חובת דיווח כללי במשק, לצד גבייה אמיצה ומקיפה מכל אלה שנוח כיום למדינה לא "להתעסק" איתם.

המתנגדים להחלת חובת דיווח כללי במשק, בין אם הם תמימים ובין אם מיתממים, מעלים כמה טענות, כדי להסיר את הנושא מסדר היום הציבורי. בשורות הבאות, ננסה להתמודד עם טענות המתנגדים.


גברת כהן תסתדר


טענה ראשונה: רבים מהתושבים הישראלים לא יהיו מסוגלים להגיש דוחות מדי שנה.
הרשו לנו להטיל ספק גדול בטענה זו. בעידן האינטרנט, כל מערכת דיווח ממשלתית תושתת על דיווח מקוון, לרבות כזו שבאמצעותה ידווחו על הכנסותיהם כלל תושבי ישראל. מעטים עד אפסיים הם אותם אנשים שאין להם גישה כלשהי לאינטרנט בימינו, ומילוי טופס מקוון פשוט איננו משימה בלתי אפשרית, אפילו למאותגרים ביותר מבחינה טכנולוגית בינינו.

אם גברת כהן מחדרה יודעת להזמין לעצמה חופשה דרך האינטרנט לאחר שעשתה סקר שוק בכמה אתרי חבילות נופש מוזלות, או להזמין לעצמה נעליים חדשות מ-eBay, או אפילו להזמין כרטיס לסרט בסינמה סיטי תוך מימוש קופון הנחה - היא תדע גם להסתדר עם מילוי טופס אינטרנטי על הכנסותיה.

מעניין שלטענת המתנגדים, גברת כהן היא דלת כישורים טכנולוגיים וחסרת אוריינטציה מקוונת ולכן אין לחייב אותה להגיש דוח למס הכנסה, בעוד שג'ון סמית, הפועל החקלאי מאלבמה בארה"ב, מסוגל באורח פלא לעשות זאת. אם 300 מיליון אמריקנים (בהם מהגרים ממקסיקו, פרו וקובה שאינם דוברים אנגלית) מסוגלים לעשות זאת, כך גם כל תושבי ישראל.


מתי ייבדקו הדוחות


טענה שנייה: אין מספיק כוח אדם שיבדוק את הדוחות.
פה אנו רוצים לחזור להנחה הפסיכולוגית הפשוטה שהתממשה בתוצאות הניסוי של מס הכנסה שהוזכר בתחילת הדברים - הרבה יותר קשה לשקר מאשר להימנע מלומר את האמת.

הדיווח האינטרנטי שיושק על-ידי רשות המיסים יהיה ממוחשב בלבד וללא נייר (גם ידידותי לסביבה). עולה השאלה, מה יעלה בגורל עשרות אלפי הדוחות שיצטברו בשרתי רשות המיסים, ומה ההבדל בינם לבין תלי והררי הדוחות מנייר שכבר נערמו במשרדי פקידי השומה.

פשוט מאוד: אותם אנשים שיבקשו, בשלב מסוים בחייהם, לבצע רכישה משמעותית כלשהי של נכס, כגון רכב יקר או דירה יוקרתית או כל נכס אחר, או אז תיבדק, באמצעות כלים אנליטיים ממוחשבים פשוטים, מסוגלותם הפיננסית לביצוע הרכישה.

לדוגמא: כאשר אדם ירכוש נכס במחיר מסוים, יוצלבו נתוני הכנסתו עליהם דיווח או לא דיווח במהלך השנים כדי להסביר את איתנותו הפיננסית לביצוע הרכישה. כך, אותו אדם שדיווח על הכנסה נמוכה יחסית לאורך השנים יתקשה להסביר כיצד רכש דירה ב-2 מיליון שקל, מבלי להסגיר את העובדה שעשה זאת מכסף "שחור", וכאן תיכנס לתמונה רשות המיסים. כך גם לגבי אותו אדם שרושם את הנכס שהוא מממן מכסף "שחור" על שם אמו או חמותו או כל קרוב משפחה אחר, שנועד להסיט את אור הזרקורים ממנו במקרה של בדיקה.

בשיטה זו, ייבדקו הדיווחים השונים בצמתים משמעותיים בחיים, שעד כה לא נבדקו, ולאותו אדם שלא דיווח על הכנסותיו לאורך השנים, או שדיווח בחוסר, תיווצר בעיה רצינית מול רשות המיסים.


כבר יש החזרים


טענה שלישית: החלת חובת דיווח כללי במשק תגרום להחזרי מס רבים שיביאו להוצאות גדולות מההכנסות.
נתחיל מהפן הטכני. המערכת האינטרנטית תתן, בסוף תהליך מילוי הטופס הממוחשב, אינדיקציה מהו, אם בכלל, גובה החזר המס שמגיע למגיש הדוח. אם אותו אדם ירצה לממש את ההחזר, או אז יהיה עליו להגיש דוח פיזי עם ניירת, וזאת על-מנת למנוע דיווח פיקטיבי של כל מי שחשקה נפשו לגנוב מקופת המדינה.

כך יעמדו בפני הזכאי להחזר מס שתי אופציות: להגיש דוח פיזי במידה אם ההחזר מצדיק את הטירחה, או לא להגיש אם הטרחה שבהגשת הדוח בתוספת שכרו של בעל המקצוע שיעשה זאת גבוהים מדי.

יש להדגיש, שמעטים הם אלה שלא מודעים כבר היום לזכאותם להחזר מס, וריבוי החברות או העסקים שמציעים את בדיקת הזכאות בחינם יעיד על כך, ועל כן אין לצפות לגל עצום של זכאים שהמדינה לא ידעה עליהם עד כה.

פן נוסף הוא הצדק החברתי. מן הראוי שבחברה מתוקנת, אדם הזכאי להחזר מס אכן יקבל אותו, ועל כן הרווח החברתי שייווצר למדינה לעומת ה"הפסד" הכספי גדול יותר. אותו אדם שיידע שהמדינה משיבה את כספו אם שילם ביתר, יאות באופן דומה לדווח ולשלם למדינה במצב ההפוך.

בתקופה של מיתון הולך וגובר, יוקר מחיה מעיק ושירותים ממשלתיים באיכות ירודה, חובת דיווח כללי במשק, באמצעות מערכת מקוונת ידידותית ונוחה, תהווה כלי מנצח להעשרת קופת המדינה בצורה נכונה וגם צודקת. ובקיצור, די לחקיקה! קדימה לגבייה!