ויצא: יחד כולם קדושה

המערכת הזוגית היא פלא גדול. שני בני אדם, שני יצורים בעלי אופי שונה ותכונות לא בהכרח דומות - צריכים לקדם ולהוביל בית. לנהל, לכלכל, להביא ילדים, לחנך ועוד רשימת מטלות אינסופית. וכל זה - ביחד, בשילוב כוחות. הכיצד?

בפרשת השבוע מסופר על יעקב אבינו שיצא מבאר שבע לחרן, לברוח מעשו אחיו המבקש להורגו ולשאת אישה במצוות אביו ואמו. השמש שוקעת באמצע הדרך ויעקב רוצה ללכת לישון, הוא מחפש על מה להניח את הראש ולבסוף לוקח מ'אבני' המקום¹ ושם מראשותיו. בלילה הוא חולם חלום ובבוקר, כשכולו מרוגש ומלא התפעלות, הוא לוקח את ה'אבן'², הופך אותה למצבה ויוצק עליה שמן.

רש"י מסביר מה פשר השינוי מ'אבני' ל'אבן' ומתאר את הדרמה שהתרחשה מאחורי הקלעים: התחילו [האבנים] מריבות זו עם זו, זאת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו, וזאת אומרת עלי יניח, מיד עשאן הקדוש ברוך הוא אבן אחת.

האבנים ביקשו כולן לשרת מטרה אחת - כרית ליעקב אבינו. ומכיוון שהרצון שלהן היה אמיתי וכנה, מיד נעשה נס - כל הבליטות, כל השקעים, כל ההבדלים והפערים נעלמו מהן כלא היו. כל האבנים התמזגו והתחברו לאבן אחת - כרית ליעקב אבינו.

אם וכאשר יבינו בני הזוג שחייהם המשותפים צריכים לשרת מטרה מאוחדת, הם לא ירגישו את ההבדלים והפערים, האופי השונה והתכונות שלא בהכרח דומות, יתאחדו וייעשו שניהם מקשה אחת לשרת את בניית הבית ולהעמיד אותו על יסודות איתנים ובריאים.

כל אחד מבני הזוג ימצא את מקומו, יגלה כיצד הוא יכול להתחבר ולתרום למטרה המשותפת ומשם לממש את עצמו. ואז, כאשר יתגלה שרב המשותף על המפריד, יוכלו בני הזוג להתקדם ביחד, אוהבים ומאוחדים, לממש את מטרותיהם ולבנות את ביתם.