News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 535,771  סלולר - 1,366,778
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יואב יצחק
יואב יצחק
הדיווח יימסר לנשיא בפגישה שיערכו עמו נתניהו וגנץ יחד    נתניהו הוא שיכריז בכנסת על הקמת הממשלה ויציג את השרים ואת מחליפו בהגיע הרוטציה    בדרך זו "עוקפים" הצדדים קשיים במסירת מנדט לנ...
עידן יוסף
עידן יוסף
משתעממים בבית? זה הזמן לעשות משהו מועיל ולטפח גינה ביתית במרפסת או בחצר    כך תעשו זאת נכון
אלוף (מיל') גיורא איילנד
אלוף (מיל') גיורא איילנד
הנזק העצום שגרמה וגורמת מגיפת הקורונה נובע בראש ובראשונה מבעיה בקבלת ההחלטות ובהתנהלות ברמה הממלכתית    החשוב ביותר במשבר כזה הוא לעבור מהר ככל האפשר לתפיסה של מלחמה טוטלית    חלק מן...
נסים ישעיהו
נסים ישעיהו
גם אם הגענו למצב מעולה בכל העניינים, הרי כל זמן שלא זכינו לגאולה האמיתית והשלמה אסור לנו להסתפק במה שיש, חייבים לשאוף ולבקש מהקב"ה יותר, הרבה יותר, את התגלות המשיח
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
גרסטל. בוררת [צילום: פלאש 90]
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.

ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
איתן ששינסקי [צילום: פלאש 90]
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
תום שגב [צילום: AP]
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
מעורבות ממשלתית כגורם היוצר בעיה חברתית
בני העדה האתיופית. יחס פטרוני מהמדינה [צילום: פלאש 90]

מעורבות המדינה על-פי עקרונות הכלכלה הסוציאל דמוקרטית הינו הרסני פעמים רבות, ודומה לתינוק בריא שיכול ללמוד ללכת אך כתוצאה מעודף עזרה - הוא לא מתנסה בעצמו בהליכה ולעולם לא ילמד לצעוד

▪  ▪  ▪
בתקופה האחרונה אנו עדים לנסיגה מהקו הכלכלי הניאו ליברלי שאפיין את הממשלה הנוכחית. עדות לנסיגה זו אנו יכולים למצוא במפלגת "יש עתיד" שהתחילה את דרכה בקו ניאו ליברלי ואילו עתה הינה דוגלת במעורבות ממשלתית ו"בהלאמת" תחומים שעד כה היו שייכים לסקטור הפרטי כדוגמת המעורבות בשוק הדיור, ונראה כי ככל שקרבות הבחירות-המגמה שדוגלת בכלכלה סוציאל דמוקרטית חוזרת לקידמת הבמה.

מכאן נשאלת השאלה האם מעורבות ממשלתית הינה תמיד גורמת לתוצאה חיובית או שמא דווקא הינה שלילית?

לדעתי, מעורבות המדינה על-פי עקרונות הכלכלה הסוציאל דמוקרטית הינו הרסני פעמים רבות, ודומה לתינוק בריא שיכול ללמוד ללכת אך כתוצאה מעודף עזרה - הוא לא מתנסה בעצמו בהליכה ולעולם לא ילמד לצעוד.

אנמק את דבריי על-ידי הצגת מקרה מייצג של עלייתם והשתלבותם של יהודי אתיופיה בחברה הישראלית. תחילת עליית יהודי אתיופיה החלה בשנת 1984 בתחילתו של "מבצע משה", והעלאתם של כ-7,000 יהודי אתיופיה.

כחלק מהמאמצים הרבים שנעשו במאמץ לשלבם בחברה, אפשר למנות את הקמת מרכזי הקליטה לעולים בו מסופקים להם דיור, תרופות ואף ניתן להם קצבת קיום חודשית. בהמשך, התפשט הנוהל בו ילדי העולים מקבלים את סבסוד לימודיהם בחינם, מעליית הנוער ומגורמים נוספים.

הדבר הגיע למצב אבסורדי בו ילדים בני העדה האתיופית שנולדו בארץ-הוגדרו כעולים. בנוסף, ישנם מלגות מיוחדות אשר מקבלים יוצאי הקהילה האתיופית באקדמיה.

לאחר מעורבות, מאמצים והשקעת משאבים, צריך לשאול האם בסופו של דבר ניתנה התוצאה לה ייחלנו-השתלבות מלאה בחברה שמתבטאת ב: שירות צבאי מלא, השתלבות בשוק העבודה ובאקדמיה, יציאה ממעגל המצוקה ונישואים בין עדתיים.

אך לצערנו אלו הן התוצאות לשאלה זו, לאחר 30 שנות קליטה בארץ כפי שהוצגו בפרסום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2014):

;8226#& בתחום הכלכלי: ההוצאה הממוצעת לתצרוכת במשקי בית של האוכלוסייה ממוצא אתיופי, שבהם ראש משק הבית או אחד מהוריו נולדו באתיופיה, מסתכמת ב-9,385 ש"ח בחודש לעומת 14,501 שקלים בכלל משקי הבית, ומהווה 35% פחות מהממוצע בכלל האוכלוסייה.

;8226#& בסיכוי להגיע לאקדמיה: שיעור הניגשים לבחינות הבגרות בקרב יוצאי אתיופיה הגיע ב-2013 ל-88%מבין מסיימי כיתות יב' - בהשוואה ל82% בקרב כלל החינוך העברי, אך שיעורי הזכאות שלהם נמוכים יותר: 50% לעומת 63%, בהתאמה.

;8226#& השתלבות בחברה: 88% מהנישאים ממוצא אתיופי נישאו לבן/בת זוג מאותו המוצא, גברים יותר מנשים (%91 - ו86%, בהתאמה). ממצא נוסף שמצאתי המעיד על השלכות חמורות של ה"עזרה" הממשלתית, הנובע לעניות דעתי מכך שלאחר שנים של "פינוק" נדרשים בני העדה לעמוד במסגרת נוקשה(צה"ל) שלא מוותרת להם ומתייחסת אליהם כשווים לכלל האוכלוסייה:

שיעור יוצאי אתיופיה הכלואים כיום בבתי-כלא צבאיים הוא כ-12% מכלל הכלואים, שיעור גבוה במידה ניכרת ביותר משיעור יוצאי אתיופיה בכלל האוכלוסייה (כ-1.5%(.1

הממצאים מעידים על התוצר החולה של מעורבות מדינית בחיי הפרט והקהילה האתיופית.

אצטט כאן מדבריו של פעיל מרכזי בתנועת "החזית לשחרור יוצאי אתיופיה ממשרד הקליטה", נתן מלסה ששייך לקבוצת משכילים בני העדה הנאבקים ליחס שוויוני כלפי העדה האתיופית:

"באתיופיה, לעומת החיים בישראל, הורינו היו אנשים חופשיים שאחראים לגורלם - לטוב ולרע. המפגש עם הביורוקרטיה (הרופפת יש לומר) היה די נדיר, אולי אחת לחודש חודשיים כשצריך לגבות מיסים או משהו כזה. התודעה החופשית הייתה ברירת מחדל, איש לא שלט בהם, והיא זו שאפשרה להם להגשים חלום עתיק ולצאת למסע חייהם. הם קבעו עובדות בשטח - הם יצאו לסודן!

הכל בראש.

חופש, ורק חופש מוציא מאנשים את הטוב ביותר שלהם. תלות ורחמים עצמיים- יקרקעו אותך וימנעו ממך לצמוח ועל זה בדיוק בונים ב"משרד הקליטה"(הזרוע של ממשלת ישראל לעינייני אתיופים): על הרחמים העצמיים, על הדימוי הנמוך, ועל הצורך "בסיוע" שדאגו לטפח במשך 3 עשורים.

חופש - כדבר יקר ערך - טומן בחובו גם עבודה קשה, הוא לא בא בחינם. הניתוק הפיזי מחייב אותך לחשוב, להתאמץ, ולנסות הרבה יותר- כי כבר אין אדון ש"דואג לך". רק בזכות השחרור מההסללה הממסדית עיניינו יפתחו לשפע ולמגוון שקיים בחברה. כל מה שצריך הוא פשוט לבחון את המציאות במשקפיים אוביקטיביות כדי לגלות שההחרגה לא רק שלא סייעה אלא אפילו עיכבה את ההתקדמות הטבעית שלנו.

אנחנו בישראל כבר קרוב ל-40 שנה ואם נציץ אל מחוץ למרחב שבין הים לירדן, ונבחן עצמנו אל מול "התנגשויות" אחרות של אתיופים בחברות "לבנות", נגלה שאנחנו נותרנו מאחור. השייכות הדתית והלאומית שהייתה אמורה להוסיף, רק פגעה בנו.

ובדיוק כמו מסעם של הורינו, שבו הדרישה לעצמאות עלתה להם במאמץ בלתי-רגיל ובאבידות רבות. הם בסוף השיגו את שביקשו. הם הגיעו לציון. וזה בדיוק העניין, הערך של כל דבר שהשקעת ויגעת למענו- הוא גבוה! ומעבר לערכו החומרי, ישנו ערך סנטימנטלי אישי. והיום לצערי, ההצלחה של אינדיבידואלים בקרבנו מתורגמת לסטטיסטיקה של אירגונים שמפורסמת בעזרת אנשים שהיו מצליחים גם לא ה"העזרה".

ואשאל כמה שאלות לסיום האם יוצאי העדה האתיופית כה שונים במאפייניהם הראשוניים מיוצאי תימן שהשתלבו בצורה מלאה בחברה הישראלית ומהווים חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית?

האם היחס הפטרוני של המדינה באמצעות מעורבות היתר שלה לא פוגע באוכלוסיות נוספות? (מובטלים, ערבים, חרדים,וכדומה) האם חוסר הדרישה מהם לעמוד ביעדים בהם אנו עומדים נובעת מתפיסה גזענית ומתנשאת שבה אנו חושבים שהם אינם בעלי יכולות כשלנו, ולכן לא מצפים מהם לעמוד בסטנדרטים החברתיים המקובלים בחברה?

תאריך:  01/12/2014   |   עודכן:  01/12/2014
דוד ווקר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מעורבות ממשלתית כגורם היוצר בעיה חברתית
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
אסתר אייזנקוט, אמו של הרמטכ"ל ה-21 של צה"ל, שמחה בשמחת בנה למרות שבעצם רצתה שיהיה רב. אבל כיוון שבתור אישה דתית-חרדית היא מאמינה שהכול בידי שמים, היא מבינה שאם זה רצון האל - "אז שיהיה". עם זאת היא בטוחה שלאחר מינויו של בנה לתפקיד חייל מספר אחד, "לחרדים ולדתיים יהיה יותר טוב בצבא במהלך כהונתו" היא אומרת ומסבירה כך: "אנחנו משפחה של רבנים.
01/12/2014  |  עמי דור-און  |   מאמרים
ברוכים הבאים לבית אריאלה,
01/12/2014  |  הרצל חקק  |   מאמרים
גירושים הם המשבר האישי העמוק ביותר מלבד מותו של קרוב משפחה. ישנן נשים הנתקעות במשבר כמו בלופ אינסופי, וישנן אלו המשכילות לנצל את המשבר כדי להפכו להזדמנות. קבלו את ששת המפתחות להצלחה, התקפים לא רק לגירושים, אלא להתמודדות מול כל משבר בעולם האישי, כמו גם בעולם העסקי.
01/12/2014  |  רות דיין  |   מאמרים
טיוטת תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ה-2014 שפרסם - בשבוע החולף - משרד המשפטים לציבור, במטרה לקבל הערות והיזון חוזר, קודם להתקנת תקנות חדשות אלה, כתקנות מחייבות, לכל דבר ועניין, בידי שרת המשפטים, מעלות על סדר היום הציבורי, שורה של עניינים ונושאים שתקנות סדר הדין הקיימות והנוכחיות, אינן עוסקות בהן, כלל וכלל. תחת לכותרת: "האחדה ופישוט של ההסדרים הדיוניים בהליך האזרחי", מגולמת כוונה של משרד המשפטים לקבוע - בתקנות החדשות - מסגרת מועדים אחידה, ככל האפשר וצמצום של הסדרים מיוחדים, המקובלים כיום ואשר אינם נדרשים עוד. כן מוצע לערוך פרקי וסעיפי התקנות, לפי הסדר הכרונולוגי של ההליך המשפטי, גופו.
01/12/2014  |  עו"ד חיים שטנגר  |   מאמרים
סביב העקרונות שניסח ראש הממשלה, אמור להיות קונצנזוס של כל המפלגות הציוניות, אלא אם כן אחז בהן השיגעון. לא בטוח שדווקא עכשיו יש צורך חיוני דוחק לקבל אותו, אך הוא הכרחי ויומו יבוא. זאת, כי אין מדינה בעולם, לפי ידיעתי, שהפרק הראשון בחוקה שלה (ואצלנו חוקי היסוד מרכיבים את החוקה) אינו מגדיר את זהותה. כל הדיבורים על כך שהדבר מיותר, שכולם יודעים שאנחנו מדינה יהודית, הם שגויים לחלוטין. שום דבר אינו ברור וידוע ומובן, אלא אם כן נחקק בשפה כתובה ברורה ופשוטה. בדיוק כמו שעשרת ערכי היסוד שלנו נכתבו על שני לוחות.
01/12/2014  |  עמוס גלבוע  |   מאמרים
סיפורים חמים(72 שעות)
יואב יצחק
צוות המו"מ מנסח חוק יסוד חדש: ראש ממשלה, ראש ממשלה מיועד
פרופ' דוד נבון
התרגילים הרטוריים של יורם לס
היום לפני
רחל בלובשטיין
משוררת על שפת כנרת [1931]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
מי פה הגיבור? עמותת "להושיט יד" מפגישה מפורסמים עם ילדים שנלחמים על חייהם
כתיבת המומחים
מעסק למותג: כך הופך כל חיוג מקוצר להישג מושלם מול הלקוחות
יום הולדת
לאופר-חסון רמה 19/4
שרון עמירם 20/4
פרוקצ'יה אילה 20/4
שרצקי צבי 20/4
שגיא חגית 20/4
בן-זימרה אליהו 21/4
סיון טובה (2014-1947) 21/4
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il