|   15:07:40
  |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
נפגעי עבירה בהליך הפלילי: מעמד, זכויות ואתגרים
כתיבת המומחים
הגירעון הגובר והצעדים הצפויים של מדינת ישראל: האם העסק שלך מוכן?

המידאסים בישראל

הרשימה הוכנה על-ידי Forbes-Israel
11/04/2005  |     |   מאמרים   |   תגובות
בני שניידר

נחום שרפמן

גיורא ירון

רונה שגב

מדי שנה מדרג מגזין Forbes האמריקני את האנשים בעלי מגע הזהב (המידאס) בהיי-טק האמריקני. ברשימה היוקרתית מככבים ראשי ההון-סיכון האמריקנים, בהם ג'ון דור מקרן קליינר פרקינס ומייקל מוריץ מקרן סקויה, בשל השקעתם בגוגל שהפכה כמה עשרות מיליוני דולרים ללמעלה מארבעה מיליארד דולר(!).

שנת 2004 הייתה שנה שחונה מבחינת הצלחות בהיי-טק הישראלי. רק קומץ של חברות הצליחו להנפיק או להימכר בשוויים של למעלה מ-50 מיליון דולר. לפיכך, רשימתנו מונה השנה שמונה אנשים בלבד, מתוכם שלושה יזמים (נחום שרפמן, בני שניידר ויובל שחר), שני יזמים- משקיעים (שמעון אקהויז וגיורא ירון), ושלושה משקיעי הון-סיכון (מייקל אייזנברג, חיים סדגר ורונה שגב). אחת ממשקיעות ההון-סיכון, רונה שגב, הייתה בעברה יזמת שמכרה את החברה שהקימה ופנתה לתחום ההון-סיכון.

סך הכסף (על בסיס הערכה ואינספור שיחות רקע - ט.כ) שעשו שמונת המידאסים על השקעתם אמנם עולה על 200 מיליון דולר (יחד), אך בהתחשב בכך שמדובר בארבעה אקזיטים שונים - לא מדובר בסכומים מדהימים. בימי בועת האינטרנט העליזים הצליחו יזמים ומשקיעים רבים להרוויח סכומים גדולים בעשרות מונים, כשבראשם ניתן למנות את אורני פטרושקה ורפי גידרון, מייסדי כרומטיס, שנמכרה ללוסנט תמורת חמישה מיליארד דולר; מוריס קהאן ובועז דותן, שהנפיקו את אמדוקס במיליארדי דולרים; רוני צארום, מייסד אקסלינק, שנמכרה לקומברס תמורת 550 מיליון דולר, ואחרים.

אם נשווה את הנתונים הישראליים לנתוני רשימת המידאס האמריקנית, נגלה פער עצום: ג'ון דור השקיע בגוגל 12.5 מיליון דולר בשם קליינר פרקינס קופילד, שגרפה למעלה מארבעה מיליארד דולר ביום הנפקת החברה. במילים אחרות: הוא הכפיל את השקעתו פי 350(!).

השאלה המתבקשת היא, האם באמת יש מידאסים בארץ הקודש? ובכן, מובן שמגע זהב כזה טרם שוכפל במקומותינו, וספק אם בכלכלה המונה שישה מיליון תושבים ושבה השוק המקומי לצריכה טכנולוגית הוא זעום, ניתן יהיה אי-פעם להגיע לסדרי גודל כאלה. מאידך, הפיכת מיליונים בודדים לעשרות ומאות מיליונים, פעם אחר פעם, היא הצלחה מידאסית ללא ספק, גם אם קנה המידה שלה קטן בהרבה. דוגמה מצויינת למידאסים כחול-לבן היא זו של האחים זהר ויהודה זיסאפל, שניתן לכנותם 'תעשייני היי-טק בתחום התקשורת', שיזמו, הקימו והשקיעו בעשרות מיזמים שזכו לאקזיטים במשך למעלה מעשור, מרביתם בין כותלי קבוצת רד ובתחומי תקשורת נתונים. גודל האקזיט הממוצע שלהם נמוך מ-100 מיליון דולר, אבל עם עשרות הצלחות לא מתווכחים.

וחוץ מזה, מה רע בהפיכת מאות אלפים למיליונים בודדים פעם אחר פעם? גם זהר גילון, שהשקיע בעשרות חברות וחתום על שורה ארוכה של אקזיטים, בהם גלילאו, מטהלינק וסרגון, אינו מופיע בדירוג השנה, אך יכולתו לזהות יזמים מבטיחים ולהשקיע מהר יותר מאשר רוב קבוצות המשקיעים בארץ אינה משאירה מקום לספקות. והם אינם היחידים עם שורת הצלחות שאינם נכללים ברשימת 2004: גם גידי ברק וקבוצתו, פרופ' שלמה בן חיים וקבוצתו, דני גולדשטיין מקבוצת פורמולה, ועוד. זה לא אומר שהם לא יככבו ברשימת 2005.

על-פי ניתוח בסיס הנתונים של חברת המחקר IVC, העוקבת אחר תעשיית ההון-סיכון, חברת היי-טק ישראלית מונפקת בממוצע לפי שווי חברה המתקרב ל-150 מיליון דולר, בעוד שעיסקת מיזוג ממוצעת בתחום מתבצעת על-פי שווי חברה של קצת למעלה מ-100 מיליון דולר.

על איכויות הטכנולוגיה הישראלית אין עוררין, אך יכולות הניהול, השיווק והמכירות שלנו נחותות לעומת המתחרים בארה"ב. מסיבה זו מצליחות הקרנות הישראליות לייצר ערך בשלבים מוקדמים לחיי החברה, שלבי פיתוח הטכנולוגיה, אבל מתקשות לעזור לחברות להביא מכירות משמעותיות וחוזי ענק. חלק גדול מהחברות הישראליות נמכרות עם אפס מכירות או מגיעות להנפקה עם מכירות בהיקף של מיליוני דולרים בודדים, בעוד שמצבים אלה נדירים מאוד בארה"ב.

1. מייקל אייזנברג

שותף בקרן Israel Seed Partners
אקזיט השנה: שופינג.קום (שווי של 810 מיליון דולר בסוף יום המסחר הראשון); גורונט (שווי של 11 מיליון דולר בסוף יום המסחר הראשון)


שופינג.קום הוקמה בסוף 1998 כדי לקחת נתח משוק המסחר האינטרנטי הצומח. החברה פיתחה מנוע להשוואת מחירים באינטרנט, קרי: היא מתמחה במתן שירות לגולשים, ולא בפיתוח טכנולוגי.

אייזנברג, עוף חריג בתעשיית ההון-סיכון הישראלית, הוא אמריקאי שעלה לארץ לפני כעשור, צעיר ביחס לגיל הממוצע של שותפי ההון-סיכון (בן 33), חסר כל רקע טכנולוגי ואב לשישה ילדים. הוא לא עבד בסטארט-אפים, ולמעשה - התגלגל לתעשיה במקרה. "אם היית שואל אותי בצעירותי אם אהיה מעורב בתעשיית ההיי-טק, הייתי אומר שלא. אמנם התעסקתי קצת במחשבים, אבל אחרי שלקחתי קורס תכנות בשפת פסקל (שפת מחשב בסיסית - ט.כ.), אמרתי לעצמי שאני לא בנוי לזה", הוא מתוודה.

2. נחום שרפמן

מייסד שופינג.קום
אקזיט השנה: שופינג.קום (שווי של 810 מיליון דולר בסוף יום המסחר הראשון)


נחום שרפמן הוא יזם סדרתי אמיתי. הוא לא הספיק לנוח מאז הנפקתה המוצלחת של שופינג.קום, וכבר הקים את הסטארט-אפ הבא שלו האפוף במעטה סודיות. לשרפמן בן ה-57 רקע טכנולוגי חזק מאוד. תואר ראשון ושני בפיזיקה ודוקטורט בפיזיקה גרעינית. "הוא מדען אמיתי ונכס לאומי", מעידים עליו מכריו. שרפמן גם צבר ניסיון רב בפיתוח ובניהול בתעשיית ההיי-טק שכן עבד במשך 11 שנה בחברת נשיונל סמיקונדקטורס.

עוד לפני שופינג דוט.קום הקים את חברת קומטאץ', שפיתחה תוכנות אי.מייל והייתה אחת מההצלחות האינטרנטיות הראשונות בישראל. היא הונפקה ב-1999 בלמעלה מ-300 מיליון דולר וייצרה רווחים נאים למשקיעים ולמייסדים, בהם שרפמן, שהחזיק בלמעלה מ-5% ממניותיה.

את דילטיים, שלימים שינתה את שמה ל-shopping.com, הקים בינואר 1999 יחד עם אמיר אשכנזי עמו עבד בקומטאץ'.

שופינג דוט.קום הונפקה ב-2004 לפי שווי של למעלה מ-400 מיליון דולר וזינקה ביום המסחר הראשון שלה פי שניים. גם כאן ידע שרפמן - שהחזיק ביותר מ-3% ממניות החברה - למכור מניות, ונפגש עם כשני מיליון דולר.

3. שמעון אקהויז

מייסד ויו"ר סינרון
אקזיט השנה: סינרון (שווי של 203 מיליון דולר בסוף יום המסחר הראשון)


סינרון, המפתחת ומייצרת מיכשור רפואי לטיפולים קוסמטיים, הינה אחת מסיפורי ההצלחה המרשימים של 2004. החברה הצליחה להגדיל ב-60% את מכירותיה ב-2004 לכ-58 מיליון דולר, ולשלש את הרווח הנקי ל-27 מיליון דולר. מניית החברה טסה בעקבות הצלחות אלה, ועלתה ב-200% מאז הנפקתה.

ד"ר אקהויז הוא שילוב של מדען, יזם, מנהל ומשקיע, עם קבלות מוכחות. זו לא הפעם הראשונה שאקהויז מנפיק בוול סטריט חברת מכשור רפואית: באמצע שנות ה-90' הנפיק חברה נוספת שייסד: Esc Medical. אקהויז הוא טכנולוג אמיתי עם דוקטורט בפיזיקה. מתום לימודיו עבד כ-17 שנה ברפאל בתפקידי פיתוח וניהול צוותים, ואחרי כן עבד בסן דייגו בחברת מקסוול טכנולוגיות כמנהל פיתוח מוצרים לשוק האזרחי והצבאי.

עם שובו לארץ הגה רעיון של שימוש בטכנולוגיות שהכיר, לצרכים רפואיים-קוסמטיים כגון: הסרת שיער באמצעות אלומת אור ממוקדת, לייזרים להסרת כתובות קעקע, ועוד. זה היה בשנת 1992, בטרם פריצת ההיי-טק, תקופה בה היה קושי ניכר לגייס כסף. למרות הקשיים, הצליח אקהויז להשיג מימון לחברה משורה של קרנות, בהן קרן ניצנים. תחת ניהולו הונפקה החברה ב-1996 בנאסד"ק, וצמחה להיקף מכירות של 200 מיליון דולר בשנה, תוך שהיא רוכשת את אחת ממתחרותיה, חברת תעשיות לייזר הישראלית. סינרון היא כאמור הצלחה נוספת שלו.

4. גיורא ירון

מייסד ויו"ר פי-קיוב
אקזיט השנה: פי קיוב (נמכרה לסיסקו תמורת 200 מיליון דולר)


את פי-קיוב הקים ירון עם בני שניידר ויובל שחר, שני שותפיו להקמת חברת פנטקום שנמכרה אף היא לסיסקו. פי-קיוב פיתחה טכנולוגיות למתן שירותי תעבורת מידע על גבי רשת האינטרנט.

"לוקח 20 שנה של עבודה ויזע כדי לייצר הצלחה בן לילה", מסכם גיורא את נושא המידאס. "אין ארוחות חינם, ואני מציע לחבר'ה בתחילת דרכם ללכת לעבוד בחברות גדולות, להשתפשף, לנקות רצפות ולגדול מלמטה כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה".

משפט זה גם מתאר את מסלול חייו העסקי של אחד היזמים המוצלחים במדינה. ירון הוא שילוב נדיר למדי של מספר מרכיבים: ניסיון עשיר בניהול חברות בינלאומיות, קשרים נרחבים בתעשיית ההיי-טק האמריקנית, השכלה טכנולוגית עמוקה (דוקטורט בפיזיקה שימושית ופוסט דוקוטרט בנושא השפעת קרינה גרעינית על מכשירים אלקטרוניים), חריצות (להתחיל ב-6:45 בבוקר בנס ציונה כמנכ"ל אינדיגו, בעודך גר בקיסריה), מנהיגות (לא רק כזו שיעידו עליה הכפופים לו, אלא גם המשקיעים עימו, שאותם לא יסכן אלא אם התמסר לפרוייקט והשקיע בו מכספו), ויכולת אנליטית חזקה.

שילוב של כל אלה, בתוספת קורטוב של מזל שלעולם אינו מזיק, הפכו את ירון ליזם מוערך מאוד בשני צידי האוקיאנוס. למה? כי בפחות מעשור הספיק להקים ולמכור את קומסיס בסכום המוערך בעשרות מיליוני דולרים, את פנטקום שנמכרה ב-118 מיליון דולר, ואת פי קיוב שנמכרה אשתקד ב-200 מיליון דולר, שתי החברות נמכרו לסיסקו.

5. יובל שחר

מייסד ומנכ"ל פי-קיוב
אקזיט השנה: פי קיוב (נמכרה לסיסקו תמורת 200 מיליון דולר)



6. בני שניידר

מייסד פי-קיוב
אקזיט השנה: פי קיוב (נמכרה לסיסקו תמורת 200 מיליון דולר)


הצוות גיורא ירון, בני שניידר ויובל שחר הקים ומכר עד כה שני סטארט-אפים, שניהם לסיסקו. הראשון, פנטקום, הוקם בשנת 1998 על בסיס רעיון של שניידר אותו פיתח יחד עם ירון, אשר צירפו אליהם את שחר.

ירון ושניידר, שהחליטו להקים חברה שתפעל בתחום הטלפונייה באינטרנט, חיפשו שותף עם הבנה וניסיון בתחום. כך הגיעו אל שחר, שעבד בעבר עם ירון בנשיונל סמיקונדקטורס. את החברה הוביל לאורך כל הדרך שניידר. בשנת 1999, משהסתמנה מכירת החברה לסיסקו, החליט שחר לפרוש מפנטקום כדי להקים את הסטארט-אפ הבא. שניידר נותר בפנטקום (ולימים בסיסקו) על-מנת להוביל את החברה, ושחר הוביל את גיוס ההון וניהול פי-קיוב יחד עם ירון.

ליובל שחר קרוב ל-20 שנות ניסיון בארכיטקטורה של רשתות תקשורת. את תחילת דרכו המקצועית החל במוטורולה, משם עבר לנשיונל סמיקונדקטורס. באמצע שנות ה90' הצטרף לחברת ווקלטק כסמנכ"ל פיתוח. בווקלטק, שהייתה אחת מחלוצות התקשורת על גבי רשת האינטרנט, צבר ניסיון רב בתחום, אותו הביא עימו לפנטקום ב-1998.

המסלול של בני שניידר בעולם העסקים אינו טיפוסי למרבית היזמים. קרוב לעשור יישם את השכלתו הטכנולוגית (הנדסת מחשבים מהטכניון) והניהולית (ניהול בהנדסה בסנטה קלרה) כיועץ לשורה של חברות, בהן סיסקו, 3קום, טקסס אינסטרומנטס ואחרות. עם שובו ארצה ב-1998 חבר, כאמור, לגיורא ירון ויובל שחר, שהקימו יחד את פנטקום שנמכרה בשנת 2000 לסיסקו. עם הצלחה לא מתווכחים, והשלושה הקימו יחד את פי-קיוב.

7. חיים סדגר

שותף-מנהל בקרנות סקויה קפיטל בישראל
אקזיט השנה: אקטונה טכנולוגיות (נמכרה לסיסקו תמורת 100 מיליון דולר)


אקטונה (שהוקמה בשם ורס אדג' טכנולוגיות) היא חברה נוספת שידעה תהפוכות רבות בדרך אל ההצלחה. החברה, שפיתחה תוכנה לניהול מאגרי מידע עבור ארגונים, הייתה על סף סגירה מספר פעמים, ואלמלא תמיכתם של חיים סדגר ורונה שגב, שהמשיכו לממן ולעודד את היזמים, היא הייתה נסגרת בתחילת שנות ה-2000.

גם המשקיעים והשותפים של חיים סדגר לא יחלקו על מגע המידאס שלו. סדגר הצליח לעשות את הלא ייאמן: לספק תשואה חיובית למשקיעים שהשקיעו בקרן שהוקמה ב-1999 - שנה קשה לתעשיית ההון-סיכון העולמית. בעוד שמרבית הקרנות שהוקמו באותה עת יתקשו להחזיר את ההון שגייסו, סקויה ישראל, שגייסה אז 30 מיליון דולר ממשקיעים אמריקנים, החזירה הרבה מעבר לסכום זה בזכות שתי השקעות מוצלחות שעשתה: פנטקום ואקטונה.

לתעשיית ההון-סיכון הגיע סדגר מהצד הטכנולוגי. הוא למד הנדסת חשמל בטכניון, הצטרף לחברת אינטל ישראל כמתכנן שבבי מחשב ומשם טיפס מעלה.

8. רונה שגב

שותפה בקבוצת פיטנגו (את ההשקעה באקטונה ביצעה בעת היותה שותפה בקרנות אוורגרין)
אקזיט השנה: אקטונה טכנולוגיות (נמכרה לסיסקו תמורת 100 מיליון דולר)


גם שגב הגיעה אל ההיי-טק בלי כוונה. לאחר שהשלימה את לימודי התואר הראשון בפילוסופיה ובפסיכולוגיה, והתקבלה למסלול ללימודי דוקטורט בארה"ב, החליטה שחיי אקדמיה הם לא הכיוון שלה. במקום מגדל השן, העדיפה את עולם המולטימדיה ומשחקי המחשב, שנראה לה הרבה יותר מסעיר.

יחד עם רן ברונשטיין, קולגה מימי עבודתה כמדריכת פסיכומטרי בקבוצת קידום, הקימה את חברת קידום מולטימדיה ב-1994. קבוצת קידום השקיעה בחברה 200,000 דולר, והשניים יצאו לדרך כמפתחי משחקי מחשב תלת-ממדיים. את המכירה הראשונה, בהיקף של חצי מיליון דולר, ביצעה שגב כעבור שלושה חודשים לחברת פיליפס. מאותו רגע הייתה החברה רווחית, וצמחה ל-30 עובדים בשיאה. מהר אחר-כך נמכרה לחברת Sea Multimedia הישראלית שנסחרה בבורסת לונדון תמורת כחמישה מיליון דולר. שגב, שכיהנה כמנכ"לית החברה, למדה היטב מהי המשמעות של להיות יזם היי-טק.

בשנת 1998 הצטרפה לקבוצת BRM הירושלמית, שהתמקדה בהשקעות בחברות אינטרנט, וקנתה את עולמה בהשקעת כמה מאות אלפים בחברת צ'קפוינט בתחילת דרכה.
בשנת 2000 עזבה את הבירה והצטרפה אל קבוצת קרנות ההון-סיכון של חברת אוורגרין, כשותפה אחראית על תחום התוכנה. במהלך חמש השנים בקבוצת אוורגרין ביצעה שבע השקעות. אחת מהן - חברת אקטונה, שפיתחה תוכנה לניהול מאגרי מידע עבור ארגונים - נמכרה בשנת 2004 לחברת סיסקו תמורת 100 מיליון דולר. להערכתה, שלוש מבין שש ההשקעות האחרות שביצעה יגיעו לאקזיט בשנים הקרובות. לפני חודשים ספורים עזבה שגב את קבוצת אוורגרין, ועברה לקבוצת פיטנגו.

תאריך:  11/04/2005   |   עודכן:  11/04/2005
טל כהן, Forbes-Israel
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
האיום האירני כולל פוטנציאל לא-קונבנציונלי ואיום בטרור ישיר ובעקיפין. האם אנו מסוגלים למנוע ולקדם את האיום? האם בכוונתם להשתמש ביכולותיהם?
11/04/2005  |  ד"ר שמואל גורדון  |   מאמרים
בחלקים הראשון והשני לרשימה הובהר כי הרפואה המתגוננת בישראל [להבדיל מארצות הברית] הינה יותר מיתוס ופחות מציאות ממשית. מיתוס זה נוצר על-מנת ליצור איום בפגיעה בחולים, על-מנת להצדיק שלילת האפשרות להגשת תביעות נגד רופאים ומוסדות רפואיים עקב טיפול רפואי רשלני.
11/04/2005  |  עו"ד משה גולדבלט  |   מאמרים
עידן סובול עמד בראש ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין ופוטר ממשרתו לאחר שנות עבודה רבות. זה קרה בתום תקופת המריבות הקולניות על עמדות כוח בין גדולי הלשכה, כאשר בהיותו נושא משרה רמה וחשובה בלשכה, נקלע שלא מרצונו למאבקים אלה (בעיקר בין עו"ד חיים שטנגר לעו"ד צבי מיתר), מאבקים שכלל לא היו שייכים אליו.
10/04/2005  |  עוזי אורנן  |   מאמרים
חריקת בלמים צורמת נשמעה מהכביש. מר ישראלי ואשתו מודאגים מאוד. המחשבה הראשונה העוברת במוחם היא האם היה זה בנם הנמצא ברחוב או קרוב משפחה אחר. מחשבה שניה אומרת לא, הרי הבן בבית הספר לא קרה שום דבר. רק במחשבה נוספת מתרחב מעגל הדאגה לכיוונו של השכן או הידיד.
10/04/2005  |  מרדכי איזנברג  |   מאמרים
למרות שאליטות השמאל מהוות מיעוט בעם הן שולטות דרך קבע על עמדות המפתח במדינה גם כשהליכוד מאייש את מושבי הוולבו ואת הכסאות שמסביב לשולחן הממשלה. ממשלה באה, ממשלה הולכת והשמאל לעולם נשאר בשלטון. הימין לא היה מעולם באמת בשלטון אפילו לשנייה אחת.
10/04/2005  |  בעז העצני  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אליעז
יוסף אליעז
השר אמסלם מינה את ידידיו חסרי הכישורים לדירקטורים ומנהלים בחברות הציבוריות שנמסרו לאחריותו (?) וכנראה שכך גם בתחום הגרעין ואילו שר המשפטים מתעלל בבית המשפט העליון ונמנע מלאייש את ת...
איתמר לוין
איתמר לוין
זה לא ד'זה וו: אנחנו חוזרים שוב ושוב לאותם נושאים, כי ממשלת החורבן והביזה חוזרת שוב ושוב על אותה התנהגות מופקרת    מדי פעם יש גם כמה אירועים מקוממים חדשים
דן מרגלית
דן מרגלית
פוסט שכתבתי אמש סבל משיתוק באינטרנט, זה תקצירו - כיצד קורה שטיפוסים כפלדשטיין מגיעים דווקא לנתניהו? מי הכיר ביניהם? כיצד הגיע? דרך המשפחה? באמצעות העובדים הבכירים בלשכה?
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: ד"ר אליהו כהן 1 פתח תקוה 4976012 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il