כמה הערות על המצב

תקשורת: צביעותם אומנותם

התקשורת הישראלית דיווחה על הפינוי האלים של תושבי גבעת עמל (שכונה תל אביבית על אדמות הכפר הערבי ג'מוסין) באהדה גלויה למפונים. לפני שנים אחדות, אותה תקשורת התגייסה בהתלהבות ומחאה כפיים לנוכח הגירוש הכוחני של תושבי גוש-קטיף וצפון השומרון, אף-על-פי שלא ישבו על אדמותיו של כפר ערבי כלשהו. כלומר, איפה ואיפה. ואולי: ככה ייעשה לאיש אשר התקשורת חפצה ביקרו, או שאינה חפצה ביקרו.

התקשורת הישראלית יצאה מגדרה כדי לכסות את הסגירה האפשרית של ערוץ 10, כפיל של ערוץ 2, שאינו מוסיף איכות או גיוון למפת ערוצי התקשורת. לפני שנים אחדות, אותה תקשורת התגייסה בהתלהבות ומחאה כפיים לנוכח סגירת ערוץ 7, ערוץ שתרם גוון חשוב וחיוני לתקשורת האלקטרונית בישראל, אבל היו כאלה - נאורים בעיני עצמם - שבעיניהם היה לצנינים, ועל כן לחמו במרץ כדי לסתום את פיו. למרבה הצער, מבוקשם עלה בידם. לפני שבועות אחדים, שוב התקבצו נאורים בעיני עצמם כדי לסתום את פיו של אמצעי תקשורת נוסף שאינו הולך בתלם השמאלני - ישראל היום. יש לקוות שהפעם מבוקשם לא יעלה בידיהם. כלומר, שוב, איפה ואיפה. ואולי: ככה ייעשה לערוץ אשר התקשורת חפצה ביקרו, או שאינה חפצה ביקרו.

הזוג המוזר: חומץ בן יין

ומי קפץ על עגלת האהדה לערוץ 10? בוז'י הרצוג, חומץ בן יין, שבהתבטאות מגוחכת, תחת עינה הפקוחה של שותפתו החדשה, חומצה בת יין, הכריז על הפגיעה האפשרית ב... זכות הציבור לדעת. הן הוא והיא, הרצוג ולבני, הצביעו רק לאחרונה - היא בעודה שרת המשפטים! בעד סתימת פיו של העיתון הנפוץ במדינה, כדי שרק הציפיתונים ישמשו מקור מידע לציבור וימשיכו להציג אותה כ"נקייה". ככה נראית בעיניהם זכות הציבור לדעת!

שחיתות: טול קורה מבין עיניך

אותו הרצוג נכח השבוע באירוע שבו הושקה הביוגרפיה של ראש הממשלה בשנות הששים, לוי אשכול. וכה אמר הרצוג בטקס: "מה שמשקף את לוי אשכול זה היושרה שלו וניקיון כפיו. אני ולבני נותנים גיבוי מלא לאכיפת החוק שתמצה את הבירור ותנהג על-פי הכללים, כי ברור לכולנו ששחיתות שלטונית היא תופעה מדאיגה ביותר ופוגעת באמון הציבור ונבחריו", אמר הרצוג.

לדבריו, "צריך לבער את השחיתות השלטונית מהשורש ולחזק את מערכת אכיפת החוק כדי שהשחיתות תסתלק מחיינו". מלים כדורבנות, אבל, מן הראוי היה שייטול קורה מבין עיניו ויספר לציבור את מה שהסתיר מהחוקרים בחקירות הקשורות בעמותות ברק. זה המעט שניתן לדרוש ממי שנושא עיניו לתפקיד ראש הממשלה. כל עוד הוא שומר על זכות השתיקה הוא מוותר למעשה על הזכות להוכיח את חפותו, ותמיד יישא את החשד שמשהו בעברו אינו כשר. ומה עם זכות הציבור לדעת? ושותפתו, זו שרוממות הדמוקרטיה ושלטון החוק בגרונה, שותקת, ומעלימה עין מן החטוטרת של שותפה.

דמוקרטיה: עסקה מפוקפקת

ניתן היה גם לצפות שעורך דין ממולח המתיימר להיות ראש ממשלה ידע לנהל משא-ומתן. והנה, במבחנו הראשון הוא כשל וחתם על עסקה מפוקפקת: מי שהבטיחה סיעה שככל הנראה לא הייתה עוברת את אחוז החסימה זכתה לקבל מידיו הבטחה לחצי כיסא שאין בידיו. אבל היא, אפילו לא מילאה את חלקה בעסקה: מתוך סיעתה המצומקת הצליחה הגברת הנושאת את שם הדמוקרטיה לשווא לנפות ולהעיף שני אלופים בצה"ל ועוד ניצב במשטרה. מדברים על דמוקרטיה אבל נוהגים בכוחניות.

גזענות: פשע שנאה

פשע שנאה איננו רק גילויי גזענות ואלימות של יהודים נגד ערבים. לא פחות מכך הוא כוונות של יהודים לנקוט גזענות ואלימות של יהודים נגד יהודים. כאלה הם, למשל, הדיבורים והכוונות לגרש מאות אלפי יהודים מבתיהם בארצם ולהקריב את זכויותיהם - כבוד האדם וחירותו - למולך של דת "השלום". כן, גם זו היא מלחמת דת. לדת "השלום" יש כל המאפיינים של דת קיצונית, כולל הנכונות להקריב קורבנות "שלום". הנאורים בעיני עצמם אינם רואים בכך גזענות, בשעה שזו ההגדרה הנכונה של גחמותיהם: גזענות!