צבי צולע וקונגרס בפעולה

דואר

למרות השיפור בשירותי דואר ישראל, שאין להשוותם למה שהיה בעבר - המערכת עדיין ארכאית, ומשדרת בטלה ואדישות (לפחות, ממה שחוויתי בעצמי). השירות הממשלתי לא הצליח להתאים את עצמו לשינויים הטכנולוגיים, והוא מקרטע. ולא אשווה אותו לשירותי הדואר, שמקבלים ידידיי האמריקניים.

האחריות לדבר, אליבא דכולי עלמא, הנה על הבעלים - ממשלת ישראל בכבודה ובעצמה - שהפקירו את התחום עשרות שנים, ודואר ישראל הגיע לפשיטת רגל. האם בעידן הדואר האלקטרוני יש צורך בדואר קונבנציונלי (דואר חילזון, בסלנג האמריקני)?

אם אני מנתח את מה שאני מקבל בדואר - הרי אלה בעיקר, חשבונות והודעות של הרשות, שאפשר להפיצם גם בדרך אחרת; ובכל זאת, צריכים לשמור על שרידותו של הדואר - גם כמתחרה חשוב בתחום השליחויות ומשלוח חבילות - כיוון שלא כלכלי לספק שירותי שליחות לפריפריה.

הדואר דורש רפורמה מיד, וראשיתה בקביעת השירותים שהוא ייתן לאוכלוסייה. רק אחר כך צריכים לדון בבעלות (הפרטה?) ובעלות השירותים. אי-אפשר להותיר את המדינה עם צבי צולע, שכושל בשירותיו.

הקונגרס יוצא לפעולה

מאז 2006 פעל לבקשת הפנטגון, לתגמל את הגנרלים ואת האדמירלים, שממשיכים לתרום מניסיונם למרות שיכלו לפרוש לגמלאות. לפיכך, מענקי הפרישה שלהם האמירו מאוד. כך, גנרל/אדמירל ארבעה כוכבים שצבר 38 שנות שירות קיבל מענק פרישה של 114 אלף דולר. כעת מענק הפרישה שלו כמעט הוכפל ל-241 אלפי דולרים. אם אותו הבכיר צבר יותר מארבעים שנות שירות - מענק הפרישה שלו גבוה יותר, יכול להגיע ל-277 אלפי דולרים.

לפי חוק תקציב ההגנה 2015, שאושר זה עתה, לא תועלה משכורת הגנרלים הבכירים האמריקניים כלל, ואם ימשיכו לשרת מעבר לארבעים שנה הדבר לא ישפיע על גמלאותיהם ועל מענקיהם. כעת מקבלים גנרלים, שהשלימו שלושים שנות שירות, 75 אחוזים ממשכורתם כגמלה. ועל כך מתוספת מינואר 2007, צבירת השנים, ששירתו מעבר לשלושים שנה. כך, גנרל, שהשלים ארבעים שנות שירות, מקבל תוספת ניכרת על התמדתו. הקונגרס החזיר לתוקפו את הגג על מענק הפרישה, והוא - 183,300 דולר.

מעבר לרצון לקצץ בהוצאות השכר של הפנטגון, הודאג הקונגרס מכך, שגמלאות הגנרלים הבכירים גבוהות בהרבה מאשר מקביליהם בשירות.

ג. אין מתאמנים

כצפוי, מצא מבקר המדינה, כי יש פגיעה קשה באימוני יחידות צה"ל. זה לא חידוש וגם לא צריכה להיות הפתעה. הגנרלים שלנו סבורים, שצבא אינו צריך להתאמן, ועדיף להשתמש בתקציב הביטחון למשכורות העתק שלהם ולתנאי שירותם המופלגים.

"בשנת 2010 החלה זרוע היבשה ביישום מחזוריות אימון תלת-שנתית חדשה, כדי להגדיל את היקף האימונים של מערך המילואים ביחידות השדה. מודל זה לשנים 2012-2010 נפגע בעיקר ככל שהדבר נוגע לביצוע תרגילי חטיבות. כן לא בוצעו מקצת מתרגילי הגדודים שתוכננו, ואחרים קוצרו או משאביהם רודדו. בשנת 2013 נפגעה תוכנית האימונים עוד יותר בכל הרמות, ולפי התייחסות צה"ל לממצאי הביקורת, אימוני מערך המילואים ביבשה אף נעצרו ביוני 2014" - קבע המבקר.

תדע כל אם עברייה, כי מפקדים בלתי-ראויים בעליל עומדים להפקיר את חיי יקיריה במלחמה הבאה, כשיישלחו לקרב בלתי מאומנים, ותירא מאוד.

ודרך אגב, המבקר קובע גם - שוב אין כל הפתעה בכך - שיש פערים משמעותיים במערך האחזקה באוגדות המילואים. בהתייחסותו מאוקטובר 2013 לממצאי התחקיר ציין גורם בכיר בצה"ל: "התוצאה: האחזקה ביבשה מידרדרת והמוכנות למלחמה הולכת ונפגעת".
כלומר, כמו במלחמת יום הכיפורים, מחסני החרום (ימ"חים) בכי רע, אבל הפעם כתוצאה מהזנחה ולא ממדיניות יזומה.

ד. לאי בודד

יעקב ברזילי, ניצול מחנה ברגן בלזן, הוציא תריסר ספרים, וחמישה מהם בנושא השואה. 117 משיריו הולחנו, ומבוצעים בארץ ובחו"ל על-ידי מקהלות, תזמורות והרכבים קאמריים.

"איזה שיר היית לוקח אתך לאי בודד?" הוא נשאל. "זה שבזמן כתיבתו כאב לי כל הגוף".