העברית מתדרדרת

יום הלשון העברית, שחל אתמול, כ"א טבת, אינו יכול שלא לעורר הרהורים נוגים על גורלה של שפהו, שהולכת ופסה לה מן הרחוב, בעוד שפת הלועז משתלטת עליו. ה"ביי" הוא זה שממיר את ברכת ה"שלום" המסורתית, וה"צ'או" הוא זה שמחליף את ה"להתראות" של ימים שהיו.

חנויות, מסעדות, בתי-קפה ועיתונים נושאים כיום שמות לועזיים בראש חוצות. על כל צעד ושעל יש עדנה גדולה לבוטיקים נוסח "אייץ' אנד או", "אלגנס", "אמריקן קומפורט", "אמריקן לוק", "פוקט מן" ו"פריטי וומן".

גם המסעדות אינן נמנעות מלטמון את ידן בצלחת הלעז. כאלה הן "ג'ויה", "אמורה מיו", "לומינה", "ביירן" ו"טאבולה". מחרים-מחזיקים אחריהן גם בתי הקפה: "ארומה" ו"גרג", "נובלה" ו"קופיקס", "מיי פלייס" ו"ספלנדיד".

עוון הלועז

מי שמקדש אשה, חוגג בר-מצווה, או עושה בשעה טובה "ברית", יקלע מן הסתם לאולמי "רסיטל", "גרנד הול", "קאסיופאה", "סאן רויאל", "פנורמה", "בלו ביי" או "דל וינו". גם שמות הילדים אינם מפגרים אחר אופנת הרחוב הרווחת:. מי לא שמע על "מאיה" ו"יולי", על "נופר" ועל "נטלי", ומי שהוא חובב-כדורגל או כדורסל, מבקיע רק "גול" או "פנדל", גורם ל"אופסייד",ל"אאוט", או חלילה ל"פאול".

לעומתם, בעלי הרכב לוחצים על ה"ברקס", נותנים "קלאץ'", בודקים את ה"שאסי", מעיפים עין על ה"ספידומטר" וחונים ב"דאבל-פארקינג".

בטלוויזיה לוחצים כולם על ה"סקאלה" ומחפשים את ה"טלנובלה" החדשה. במחשב שולחים "אי-מייל" וב"סמארטפון" "אס.אמ.אס" גם העיתונים אינם חפים מעוון הלועז. חובבי הכלכלה קוראים את "גלובס" או את "דה מארקר.הצעירים נעולים על "בלייזר" והבליינים על ה"טיים אאוט". אפילו מהרופא לא תצמח ישועה. הוא הרי יבדוק את ה"פאציינט:" שלו ב"סטטוסקופ".

למחייה הלשון העברית, אליעזר בן יהודה, לא נותר אלא להתהפך בקברו. לא זו השפה שאליה פילל.