פורים שפיל

"רשימת הנשים החרדיות" לפרלמנט הישראלי באה על-רקע החג שלפני הבחירות הקרובות - חג הפורים. מי שנמצא מחוץ להבנת התורה וחוקיה מיד יצדיק את המופע הפורימי הזה - שלפני למעלה משנה הוא כבר נפל בעיר אלעד(שם ניסו מספר נשים בזויות להקים רשימה "נשית - חרדית" לעיריית אלעד ונכשלו בגדול),וכל כולו נופת צופים של "שיויון הזדמנויות", וכנגד "הדרת נשים".

אבל מי שמכיר ויודע את נפש היהדות וחוקיה הרי שהוא גם יודע שכל אישה חרדית חיה בחברה החרדית מתוך בחירתה ותחת האוטוריטה של ה"שולחן ערוך" ודת אש למו. איש לא מכריח שום אישה חרדית זו או אחרת לקיים את אורח החיים התורתי הנגזר מהתורה, וממה שציוונו דרבנן.לאורח החיים הזה קראו באירופה "חרדי", וביהדות המזרח קראו לו "דרך התורה". אלה שלא חפצו בדרך הזו הרי שהקימו מסגרות חילוניות, רפורמיות, קונסרבטיביות ואפילו התבוללו. גם כיום איש אינו כופה על הגבר והאישה גם יחד- ביהדות החרדית, להיוותר בהשקפה החרדית לנגד רצונם.

אבל כמו שקפיטליסט חזירי אינו יכול להיכנס לחברות במפלגה קומוניסטית ולבקש בשם "זכויות הכלל" וה"שיויון" לשנות את מצעה תוך כדי קבלת ייצוגה לעצמו בפרלמנט זה או אחר, כך גם כתות הליצניות הזו, שמזמן נטשו את ההשקפה התורתית, אינן יכולות להמשיך להיקרא "חרדיות". אבל הן בשלהן - לנסות ולכפות את הערכים שלהן על יהדות שלימה, שממנה הן כבר הוקאו.

לא אתחיל לדון כאן בכל הסייגים וההסברים מדוע היהדות מונעת מנשים לעסוק בענייני ציבור, שהרי זהו אוקיאנוס אינטלקטואלי וידעני שקצרה היריעה מלעמוד על כך. אבל מי שעדיין חלק על הדעה החרדית - תורתית הזו בנושא מעמד האישה ביהדות, מצא לעצמו גשר לעבור להשקפה הדתית - לאומית ובמסגרת זו להגמיש את הגישה לנשים שמעוניינות לעסוק בענייני ציבור.

אבל אותן פורימיסטיות מתעקשות לטעון כי "חרדיות" המה למרות שהופעתן ודעותיהן הן הרבה יותר רפורמיסטיות גם משל נשות הזרם הדתי - לאומי. קחו את אותה אסתר קוליאן למשל - מה לאישה הזו ולהשקפה חרדית של ממש? מזמן היא ירדה לדרך האקדמיה וההשתלבות בעולם החילוני. ישנן לא מעט שומרות שבת - דתיות ממנה, שמגדירות את עצמן כ"חילונות - מסורתיות" בלבד ולא יותר. אבל מתוך נקמה על כך שהיהדות איננה מוכנה להשתנות על-פי תפיסת עולמה המצומצמת הרי שהגב' הזו מנצלת את הפאה הנכרית שעל ראשה כדי להיקרא "חרדית" ולבעוט במורשת אבותיה.צריך להזכיר לגב' הזו שגם בהוליווד לא חסרות שחקניות שאינן יהודיות אך חובשות פאה נכרית ובכל זאת אינן מכנות את עצמן "חרדיות"."חוכמולוגית" אחרת היא גב' אסתר שושן.

עוד אחת שמזמן איננה נמצאת על הקו התורתי אבל רוממות ה"חרדיות" בגרונה. כל בר דעת יודע שאישה המבקשת לבטל את "עזרת הנשים" בבית הכנסת איננה אפילו "מסורתית" אלא זו רפורמית במוצהר, אבל זה לא מפריע לגב' שושן להמשיך לטעון כי היא "חרדית" ובמקביל לפרסם מאמרי קריאה לפרוק "עזרת הנשים" בבתי הכנסת.

גם כאן כנראה שהפאה הנוכרית עלתה לה לראש. והגב' הזו יודעת, כמו כולנו, כי ענף הקולנוע אין לו שום אחיזה אצל כל בית יהודי תורתי המתקרא חרדי. אבל זה לא מפריע לגב' הזו לפרסם את עצמה כ"קולנועית חרדית".זה שווה בערך כמו שנתניהו וסטנלי פישר יקראו לעצמם "כלכלנים מרכסיסטים".ויש גם את הגב' מיכל צ'רנובסקי מאלעד - זו שכשלה ברשימת הנפל בעירה. הגב' הזו מזמן לומדת קורסי סוציאליזם ומרכסיזם ועוד מיני תיאורטיות שנאסרו לפני דורות על-ידי חכמי ישראל, אבל בזכות הפאה הנוכרית שעל ראשה היא ממשיכה להיקרא "חרדית". והרשימה הזו, של אלה העובדות לבעל פעור ומבקשות שכר מאלוקי פינחס, ארוכה. אבל כנאה שיש מי שמנסה לקצור את הפירות מהפעילות ההזויה הזו ודואג שפרות הבוסר הללו תישארנה ביהדות החרדית.

הפחד מחזרת העם היושב בציון למכורתו התורתית מעביר את השלטון החילוני על דעתו ולכן לא מעט "פרויקטים לאומיים" מבוצעים כדי שהמדינה החילונית של הרצל וז'בוטינסקי לא תיפול לידי אלה שקיבלו הבטחה אלוקית כי ארץ ישראל היא מורשתם לנצח. במסגרת הזו מנוצלים אותם קוריוזים שפרשו מחיי התורה ומוצגים כארזי הלבנון, כדי למוטט יותר ויותר את חזרת ישראל לתורתו.

במיוחד מעמדה הקדוש והצנוע של בת ישראל הקדושה הוא לרועץ בעיני אלה שהפכו את נשותיהם ובנותיהם לעוד בובת תאווה. הצפעונים האנטי דתיים יודעים היטב כי בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל משעבוד מצרים ובזכותן נסלח לעמינו מעשה העגל, ולכן מנסים הצפעונים הללו לחזק את אותן נשים שהיהדות החרדית פלטה אותן משום היותן סוררות ומורדות. ודרך אותן חלשות אופי מנסים הצפעונים למוטט את חיי הטהרה היהודיים ולחבל בחינוך ובלידת וגידול צאן קדושים, וכל זאת על-ידי סיפוק של נזיד העדשים מפוקפק ההופך את האישה החסודה לברברנית ציבור ושותפה במערכת של פרנסי שחיתות.

הציפייה הציפעונית היא שהנשים הפורימיות ילחמו בתוך החברה החרדית כדי למוטט את עולם היהדות דרך שינוי האישה החרדית וכך תרד הילודה החרדית, ויחד עם כך ישבר מעמדם של הרבנים ושל חוקת התורה. אני מניח שתקציבים לא מעטים מושקעים על-ידי צפעוני השלטון באותן נשים שמזמן כבר אינן אפילו דתיות - לאומיות, אבל כל עוד הן תוגדרנה חרדיות הרי שסיכוייהן לסחוף להרס עוד ועוד משפחות תורתיות גדול ביותר. בדרך זו יכנסו גם מקצועות שאינם מעולם היהדות אלא מעולם בית אנטיוכוס - כקולנוע, בידור ופרסום, לתוך היהדות החרדית כדי להרסה עוד יותר. אבל בע"ה סופה של הרשימה הליצנית הזו לסיים את דרכה כמו שרשימת הבוסר סיימה את דרכה לעיריית אלעד, לפני יותר משנה.

הגב' קוליאן חוזרת עוד פעם על סיסמאות של בורות, שהציפעונות האנטי דתית מנסה לשטוף את מוחם של חילוניים ומסורתיים תמימים רבים. הקשקושים הללו, כי בנוגע למעמד האישה ביהדות הרי שש"ס הספרדית נגררת אחרי "יהדות התורה" האשכנזית, הרי שהם קשקושי הבל. נהפוך הוא; היהדות המזרחית הדתית - לפני עלייתה לארץ, הייתה קשוחה יותר בכל הנוגע לצניעות האישה ומעמדה המוצנע מאשר יהדות אירופה החרדית.

בעוד שגב' שרה שנירר הקימה (בין שתי מלחמות העולם) את "בית יעקב" החרדי לבנות, הרי שיהדות המזרח, ובמיוחד תימן, לא ידעו מהם בתי ספר לנערות. שולחנות השבת בבתי יהודי המזרח היו נפרדים - לנשים ולגברים, בעוד שבאירופה אפילו גדול הדור, ה"חפץ חיים", אימץ את שולחן השבת המשותף. שערן של נשות המזרח כוסה במטפחת ולא היו אז בהישג יד מזרחית פאות נוכריות כמו לנשות החרדים באירופה.

נשים יהודיות מהמזרח מעולם לא מסרו שיעורי תורה ויהדות לנשים אחרות לעומת קיומן של "נשים מחזקות" באירופה. ועוד הבדלים רבים. הפיכתן של הנשים המזרחיות למקלות החל בארץ ישראל בגלל שעולי ערב הוטמעו בעלייתם בקרב חילוניים ישראלים וילדיהם וילדותיהם נשלחו לחינוך פוקר.הקמתה של ש"ס היה ניסיון להחזיר את הנשים המזרחיות לצניעות ולדרך ה' שהציונים החילוניים עקרו אותן ממנה.

אין לי להלין אלא על אותם גורמים חרדים שלא ראו - ואינם רואים גם כיום,את הבעיה הזו לטווח ארוך. כאשר צצו אותן נשים שהציגו את עצמן "חרדיות" אך מזמן כבר נמנו על אלה שסרו מדרך התורה, הרי שלא מעט עסקנים חרדים זולים סימאו את עיני הרבנים והטעו אותם בטוענם כי מדובר ב"תופעה חולפת" תוך ייעוץ לא להוציא כתב פלסתר עליהן, שמא לא יקרבון. אבל האמת היא הפוכה.

לה היו ניצוצות של תפוחים באושים שלימים קלקלו את כל דוכן התפוחים היפים. את הנשים הללו היה צריך להדיר מחוץ למחנה בדיוק כמו שהליכוד הוציא משורותיו בשעתו את משה עמירב שדיבר על הקמת מדינה פלשתינית וכמו שבשנת 1962 הוצאו ארבעת מקימי "מצפן" ממק"י, וכמו שהמדינה הוציאה מחוץ לחוק את (בשנת 1965) את תנועת "אל ארד".

יד ימין מושיטים למי שמתלבט אבל מי שבועט ב"שולחן ערוך" ומבקש להקים "טמפלים" רפורמים במקום בתי כנסת, צריך היה להיות מוכרז כמי שאיננו יכול לבוא בקהל החרדי. ועל השגיאה הזו אנחנו משלמים כיום כאשר גם הן נוספו על שונאינו, אבל כגייס חמישי.