יתרת המשכנתאות לדיור בישראל נכון לכתיבת שורות אלו עומדת על 262 מיליארד שקלים. שיאי המשכנתאות שממשיכים להישבר מדי שנה מוכיחים דבר אחד: הציבור קונה דירות בכל מחיר. לא משנה שהשכר הריאלי בעשור האחרון כמעט לא השתנה, ששוק העבודה אינו יציב, שלא ניצלנו כמעט דבר מגמישות המשכנתה שלקחנו, ושאנחנו לא כל-כך מבינים על מה חתמנו בבנק.
מה קורה כיום? זוג שמגיע לבנק לקבלת משכנתה מקבל כמעט תמיד את הכסף הדרוש לו ביד רחבה ובחיוך; אבל באיזה מחיר? ואלה סיכונים יש בדרך?
האמת היא שישנו פער בין "הפנטזיה" שלנו לבין היכולת הפיננסית, וכשלא מגשרים על כך במשכנתה איכותית באמת, אנו עלולים למצוא את עצמנו עם תשלום חודשי מעיק במקרה הטוב, או מפונים מהדירה במקרה הרע.
הריבית הבסיסית במשק כיום הינה 0.25%, כשלפני שני עשורים עמדה על 17.0%. איש לא יודע מתי הריבית תעלה ובאיזה שיעור, אולם אם נעשה לרגע סימולציה קטנה וניקח משכנתה ל-25 שנים בגובה של 750,000 שקלים - ההחזר החודשי יעמוד על 3,186 שקלים והעלות של הריבית וההצמדה עד סוף התקופה תעמוד על 526,000 שקלים.
בחזרה של הריבית לממוצע של 4% ואפילו מתחת לו ההחזר החודשי יקפוץ ל-4,800 שקלים, גידול של 1,614 שקלים, ואילו עלות הריבית וההצמדה תעלה לסכום מדהים של 1,153,000 שקלים, גידול של 627,000 שקלים. הלולאה ההרסנית הזאת של גידול בהחזר החודשי יחד עם עלייה בהוצאות המשכנתה יכולה להביא למימוש הנכס על-ידי הבנק, בדרך כלל במחירים נמוכים ממחיר השוק.
שלא יובן לא נכון, פנטזיות לעיתים ניתנות להגשמה; אך כשמדובר במשכנתה שטווח השנים שלה הוא 15, 20, או 30 שנים - היא עלולה להפוך מהר מאוד למציאות, כשכל כישלון בדרך יכול להוביל ל"חדלות פירעון".
בנק ישראל הוציא בשנים האחרונות תקנות שונות על-מנת לצנן את יכולת הלווים לקחת משכנתא, הן מבחינת היקף, סוגי מסלולים, שיעורן בתמהיל ועוד. מהנתונים אנו רואים שלא צלח לו לצנן את שוק המשכנתאות וההיקפים רק הולכים וגדלים.
אז את מי נאשים כשהריבית תתחיל לעלות וההחזר החודשי יתחיל לתפוח? מי באמת אחראי? התשובה מאוד פשוטה: רק אנחנו. לא בנק ישראל, לא הבנקים, לא היועצים למיניהן, ואפילו לא החברים והחותנת. המשוואה הזו, שבמסגרתה ניצבת מצד אחד הפנטזיה ומצד שני המציאות, חייבת להתאזן בטווח הנראה לעין. או שנוריד את הפנטזיה - או שנשפר את המציאות.
כשהריבית תעלה, או שההאטה תחריף, למעלה ממיליון בעלי המשכנתאות יראו בעיניים כלות כיצד התשלום החודשי שלהם עולה, ויתרת המשכנתה מתנפחת. מה שבטוח הוא שכשזה יקרה, הממשלה, הבנקים, ומשרד יתנערו, ומי שישלם את המחיר זה אנחנו, שנישאר על-מנת לתת דין וחשבון על החובות שלנו, ההתחייבויות שלקחנו ועל העובדה שאולי הייתה לנו הזדמנות ולא עשינו דבר. כדי לסבר את העין, בדוגמת המשכנתה אותה תיארנו, בתמהיל נכון וממוגן יותר מפני עליית הריבית, ניתן יהיה להוריד את עלויות הריבית וההצמדה בכ-263,500 שקלים, חיסכון נטו נקי לחשבון הבנק.
אז מה היה לנו כאן: פנטזיה מול מציאות, צפי לעליית ריבית בטווח הנראה לעין, וקריאה לקחת אחריות עכשיו. שכולנו נקבל החלטות נבונות, ויפה שעה אחת קודם.
