משהו חדש נגמר

אי-אפשר לומר שנורות האזהרה לא התריעו. כל מי שעוקב נוכח לדעת, בדרך כואבת ומתסכלת יש לומר, שבפוליטיקה של הבית היהודי מה שהיה הוא מה שיהיה, אין חדש תחת השמש.

האות הראשון ניתן עת כרת בנט ברית עם הריקא לפיד. כל מה שאירע אחר כך לעולם התורה, לישיבות, לסטאטוס קוו האומלל, לגיור, למורשת ישראל-הכול היה צפוי. ראינו כולנו בעיניים כלות כיצד מורשת טומי האב מכה במורשת אברהם אבינו ללא רחם ואין מי שיושיע.

בהמשך אחזנו פלצות עת ראינו עשרות רוצחים ערבים משתחררים מבתי הכלא. עלה התאנה התורן (ולא התורני) סופק על-ידי התנגדות של בנט בממשלה אך הצעד האמיתי והמתבקש, אולטימטום עקרוני ומוסרי מאין כמוהו, לא ננקט. חלפה כשנה ובמעשה מאחז עיניים טוען כיום בנט בפני כל דורש שרק הוא ומפלגתו הם שמנעו את שחרור המחבלים "הישראלים"... נחמת טיפשים או הטעיה מכוונת, נחשו אתם.

יוני שטבון שסירב ליישר קו בעניין עקרוני אחר, טופל על-ידי המנגנון וטעם מנחת זרועו. לימים נטש את הספינה, עוד בטרם התברר סופית שזו ממשיכה לשוט במים סוערים אלא שספרי התורה ושאר תשמישי הקדושה מושלכים מהסיפון ככלי אין חפץ בהם.

במסע ציבורי סוער, תוקף בנט את כל מי שמכפיש את עם ישראל, במידה רבה של הצלחה מכה הסיסמה "לא מתנצל" גלים ומבטיחה לכאורה המשך טוב. אלא שתולדות הכהונה האחרונה ו"הישגיה" אינם נותנים מנוח לאוהבי תורת ישראל ארץ ישראל ועם ישראל.

הקפאה עמוקה, הרס בנייה, התעללות שרירותית במתיישבים ואכיפה סלקטיווית ומפלה נגד יהודים- כל אלה התבצעו בעוד ידו של בנט על ההגה. יש הקוראים לפוליטיקה "אומנות האפשר", עבורנו זה לא מספיק ורחוק מלספק. ואם לא די בכך, שאלו את חברי תקומה איזה מסלול ייסורים הם עברו על-מנת לשמר משהו מן הגחלת. מתברר שמאחורי הכיפה, החיוך וצ'פחות האחווה מסתתר איש עם אמביציה גדולה ששם לו מטרה ואליה הוא חותר בכל הכוח.

והכוח הזה מעביר אותו על דעתו, כך בעיני לפחות. כולנו מבינים הצורך בפתיחת השורות על-מנת לגדול ולהנהיג. האם יש בצורך זה כדי להכשיר מינויים ושריונים שרירותיים ואוויליים כדוגמת אלה עליהם שמענו לאחרונה?

אין לי דבר אישי נגד עדן הראל שהוזכרה כמועמדת של בנט ואפילו את אלי אוחנה אני יכול לסבול, בדוחק... האם יעלה על הדעת שאלה השניים ייכנסו לבית המחוקקים לפני דני דיין עתיר הזכויות והפעילות או לפני רונן שובל שמאחוריו רשימת הישגים מרשימה של איש צעיר ומוכשר הנלחם נגד השמאל השקרי עבור כולנו?

אין גבול ליח"צנות ולשטחיות? מתברר שאכן אין גבול! כך, אט אט אך בבטחה, מתרחקים יהודים רבים, תמימים באמונתם ובוטחים בבוראם מהבית שנראה מאוד מבטיח בהתהוותו אך מתחיל להתגלות ככלי המתרוקן במהירות מהערכים היהודיים שבלעדיהם לא ייכון בית אמיתי ליהודים.