חמאס בדרך לפילוג, קובע כתב "וואלה" לענייני ערבים,
אבי יששכרוף. לטענתו,
פתחי חמאד, לשעבר שר הפנים בממשלת חמאס, היה אחראי למספר פעולות אלימות נגד תנועת פתח, וזאת בניגוד לעמדת
ההנהגה המדינית של הארגון. לדידו של יששכרוף, חמאד מייצג קו ניצי בארגון, המנוגד לזה של בכירי חמאס, כגון איסמאעיל הנייה ו
מוסא אבו-מרזוק המחזיקים בעמדה סובלנית יותר לגבי הפיוס עם פתח.
אכן, חמאד ביקר את אבו-מאזן וטען כי הוא נוטל חלק פעיל ב"מצור" שהוטל על עזה. חמאד, המכהן כעת כחבר פרלמנט מטעם חמאס, הצהיר כי אבו-מאזן מונע את קבלתם של חומרי בנייה למען בנייה מחדש של מבנים בעזה שנהרסו במהלך מבצע "צוק איתן". יתרה מזו, חמאד הבהיר כי על אבו-מאזן והרשות הפלשתינית לקיים בחירות כפי שהתחייב במסגרת הסכם הפיוס עם חמאס.
נראה כי פעילות זו של חמאד תואמת את המדיניות שנוקט חמאס מזה שנים –
מדיניות מבוקרת של פעילות אלימה וספורדית לצד ניהול משא-ומתן עם יריבים ואויבים. בהקשר זה, התקשורת הזרה מדווחת כי
חברי פרלמנט מטעם חמאס בעזה התכנסו ומתחו ביקורת קשה על הרשות הפלשתינית ועל נשיא הרשות-אבו-מאזן.
במסגרת כינוס זה חבר ההנהגה המדינית של חמאס, מחמוד א-זהאר, ביקר אף הוא את הרשות הפלשתינית והכריז כי
ממשלת האחדות הפלשתינית כשלה בתפקידה. א-זהאר לא הסתפק בביקורת ושלח איום מפורש, כי במידה שממשלת האחדות לא תתפקד כשורה, חמאס יפרוש ממנה ומהסכם הפיוס עם פתח. ביקורתו של א-זהאר נסבה בעיקר סביב אי-תשלום המשכורות לעובדי הממשל בעזה, בעוד שחבר הפרלמנט מטעם חמאס בעזה, יחיא מוסא, אף טען כי באי-תשלום המשכורות לעובדים בעזה, מבצע אבו-מאזן "פשע".
הכינוס של חברי הפרלמנט מטעם חמאס בעזה מהווה הפרה של הסכם הפיוס עם פתח, ומראה כי חמאס אינה מרוצה מההסכם. עדות לכך נמצאת בדבריו של סאלח ברדוויל, המשמש כחבר פרלמנט מטעם חמאס בעזה, שהסביר כי אבו-מאזן אינו יכול לאסור על נציגי חמאס בפרלמנט להתכנס בעזה.
דרישה לתשלום משכורותיהם של עובדי הממשל בעזה הביע גם סגן יו"ר הפרלמנט בעזה אחמד בהר. בהר המשתייך לחמאס הבהיר כי במקום לפתור בעיה אקוטית זו, בחר נשיא הרשות אבו-מאזן לנסוע לפריז ולהתעלם מסבלם של בני עמו.
ביקורת דומה השמיע גם מחמוד א-זהאר. העיתונאי גל ברגר דיווח בהקשר זה על קריקטורה של חמאס שהופצה ברשת החברתית הממחישה את ביקורתו של אחמד בהר נגד אבו-מאזן.
הכינוס של חברי הפרלמנט מטעם חמאס בעזה והביקורת העקבית שלהם נגד פתח והרש"פ מלמדים כנראה כי לדעת חמאס הגיעו מים עד נפש. לכן, הכריז דובר הארגון מושיר אלמסרי כי משום שאבו-מאזן בחר לא לשלם לעובדי חמאס בעזה את משכורותיהם,
חמאס החליט לבטל את הסכם הפיוס הפנים-פלשתיני.
מסרי אף גרס כי הרש"פ השתמשה לרעה בכספי התרומות למען שיקום עזה, ולכן היא אחראית למצבם הקשה של הפלשתינים ברצועה.
יש לציין כי הלחץ שמפעיל חמאס על הרש"פ בנושא תשלום המשכורות נובע בחלקו
מדרישותיהם של עשרות אלפי עובדים בעזה לקבל את המשכורות המגיעות להם. בהקשר זה, חמאס כתנועה עממית אינו יכול להתעלם מתושבי עזה ועליו לייצג את דרישותיהם, לפחות למראית עין.
אפילו בכירי חמאס הנוקטים לכאורה עמדה פשרנית כלפי פתח והסכם הפיוס, לפחות לפי טענתו של יששכרוף, אינם חוששים לבקר את הרשות הפלשתינית. כך, מוסא אבו-מרזוק טוען כי אבו-מאזן אינו עושה די לשיפור תנאי החיים ברצועת עזה. בהקשר זה גורס אבו-מרזוק כי אבו-מאזן לא פעל די כדי לקבל את מיליארדי הדולרים שהבטיחה הקהילה הבינלאומית להעניק למען שיקום עזה. הנייה אף הוא העלה האשמות קשות נגד אבו-מאזן בטענו כי
אבו-מאזן מעוניין "לזרוק את עזה לים", וכי אין הוא דואג לילדים בעזה שמתים כתוצאה מהמצור.
כעת
חזרתו של חמאס לפעילות צבאית נגד פתח וישראל עלולה להתרחש מהר מאוד. כך למשל מדווח הניו-יורק טיימס כי
פלשתינים המגיעים מישראל לעזה נאלצים לעבור שתי נקודות ביקורת גבולות, אחת מטעם חמאס והשנייה מטעם הרש"פ. זאת ועוד, העיתונות ההודית מדווחת כי אנשי ביטחון מטעם חמאס היכו את פעילי פתח בעזה.
פעילות זו מתווספת לפיצוצים בבתיהם של בכירי פתח בעזה בנובמבר 2014. יתרה מזו,
חמאס עצר מספר חברים בפתח המתגוררים בעזה. במקביל, שיגר חמאס אזהרה חמורה לפתח בדמות חבלה במספר כספומטים השייכים לבנק של פלשתין. זאת על-מנת להבהיר לאבו-מאזן כי אם לא ישולמו המשכורות המגיעות לעובדי חמאס בעזה, הוא צפוי לעמוד בפני מחאה אלימה.
נראה כי הקרע בין חמאס לפתח, לפחות ברצועת עזה, הוא עובדה מוגמרת. סגן שר החוץ בממשלת חמאס, ראזי חמאד, הודה בכך במאמר שכתב רק לאחרונה, בתחילת ינואר 2015. לדבריו, ניסיונות הגישור בין פתח לחמאס שהתקיימו במשך 20 השנים האחרונות ולא הניבו שום תוצאה ממשית – נדונו לכישלון. כך גם הסכם הפיוס האחרון ביו הצדדים והקמת ממשלת האחדות הפלשתינית ביוני 2014 הינם תרמית.
ניכר כי ההנהגה המדינית של חמאס תומכת באימוץ קו קשוח מול הרשות הפלשתינית ופתח. הפעילות הצבאית נגד פתח והרשות אינן נעשות בניגוד לרצונם של מנהיגי חמאס, אלא בעידודם ותמיכתם.
בסופו של דבר הרושם המתקבל הוא כי הפילוג הצפוי אינו בתוך חמאס, אלא דווקא בין חמאס לפתח ברצועת עזה. הפיוס עם פתח לא הניב עבור חמאס את התוצאות המצופות – הסרת הסגר מעל עזה והגדלת מקורות ההכנסה עבור ממשלת חמאס ברצועה. לכן, חמאס צפוי ללחוץ על פתח בנוגע לפירוק ממשלת האחדות והקמת ממשלה חלופית, או לחלופין לדרוש עריכת בחירות חדשות. נראה גם כי אם שני הצדדים לא יגיעו להסדר מוסכם, עלול לפרוץ עימות חריף ואלים במיוחד בין שתי התנועות.