מתחתנים עם הצבא

החלטת בית המשפט שלא לאפשר נישואין לנער חרדי - שלושה חודשים בלבד לפני הגיעו לגיל 18, איננה מפתיעה אותי. כבר לפני למעלה משנה - משחוקק החוק המעלה את "רף" הנישואין הרי שטענתי כי מזימה פוליטית עומדת מאחורי העלאת החוק הזה.

מה כבר ההבדל בין גיל 17 לגיל 18, מבחינת "בשלות" הנישואים? ממש שום דבר. אז מה בכל זאת ההווה אמינה? העניין די פשוט - הצמדת גיל הנישואין לגיל הגיוס היא לצורך הבטחת העניין שקודם הגיוס לא יינשא איש (ובמיוחד לא אישה...),וכך יתגייסו יותר חרדים, ובמיוחד יותר בנות דתיות ומסורתיות לצבא. כאשר צווי הגיוס כבר נמצאים מאחורי הצעיר/ה הרי שהגיוס ממש ממתין מעבר לשער ולא פעם זהו גיוס מוקדם, ומי שכבר דרך בצבא בטח לא יחשוב להתחתן עד סיוצו אבל אם "רף" הנישואין היה נמוך יותר הרי שהמתגייסים או שהיו משתחררים מהצבא או שהיו זוכים לכאלה תנאי שרות צבאיים, שהצבא היה שמח לשחררם תוך כדי השרות הצבאי.

ולא לחינם הדגישו השופטים הללו כי "דווקא אצל החרדים יש להתעקש לא ליצור תקדים של גיוס מוקדם". וכל זאת משום שהמטרה הסוציולוגית במלחמת גיוס החרדים היא לאו-דווקא "שיויון בנטל" אלא להפכם ל"מוצר אינטגרטיבי", ולכן בוודאי שכל שופט חילוני ידחה בשתי ידיים פסק הלכה של הגר"ע יוסף המנוח, שהרי מטרת המדינה היא להרחיק את החרדים הצעירים מפסקי ההלכות של רבותיהם ולהטמיעם בעולם החילוני. זהו היסוד בדיוק כמו שנכתב בסוף פרשת "בשלח", לגבי לגבי המלחמה בעמלק: "מלחמה ל-ה' בעמלק מדור דור". והיכן אותה ה"למד" של הקישור במשפט שהיה צריך להיות "מדור לדור ", ולא "מדור דור"? הסרת הלמד הזו היא הרמז לניסיון הסרת הקשר בין יהודי צעיר לבין זקניו ורבותיו, המתרחשת בכל דור.

השופטים החילונים יאפשרו יוצא מהכלל - נישואין לפני גיל 18,רק אצל נערים חילוניים ביודעם שנישואין בגיל כזה בחברה החילונית הם בבחינת יוצא מהכלל אבל כל הקדמת נישואין אצל חרדים עלולה להיות הצגת תוואי קיום לחרדים צעירים אחרים, וזאת משום שנישואין אצל חרדים צעירים הם באמת נישואין להקמת משפחה ומסגרת, אותה המדינה החילונית כל כך מתעבת, לעומת נישואין של צעירים חילוניים שהם בבחינת קוריוז, שאפשר להתגמש איתו ושהנישאים אינם מתנתקים מחברת היסוד החילונית.

אבל החוק הזה - להעלאת גיל הנישואין, איננו רק גזירה צבאית נגד חרדים בלבד אלא גם גזירה כנגד נשים מסורתיות צעירות מעדות ושמרניות, כדי לגייסן לצבא במקום שתינשאנה ותקמנה בתים מסורתיים ודתיים. קחו למשל את העדה הבוכרית. עד שנים אלה ממש הרי שזוהי אולי העדה האחרונה שרוב בנייה ובנותיה הם ברוב רובם אינם מחללי שבת, ובוודאי שלא אתאיסטים. היהדות הבוכרית נוהגת עשרות שנים להתחתן בתוכה ולחתן את בנותיה לפני גיל 18. התוצאות היהודיות אינן מאחרות לבוא: המשפחה הצעירה נשארת נאמת לדרך ישראל סבא על כל המשתמע מחיי הטהרה, כשרות המאכלים, שמירת השבת והיות בית הכנסת לביתה השני של המשפחה.

בניית התא המשפחתי בגיל הצעיר הזה בודדה שנים את הנשים הבוכריות הצעירות מהבלי החילוניות ושמרה אותן בכוך המשפחתי העדתי והרגוע. אי-שירותן של הנשים הללו בצבא שמר עליהן מפני השפעות חילוניות רדודות ובנה אותן לתפארת. מנגד, הנשים הצעירות הללו לא נסגרו בביתן אלא הצטרפו אל בעליהן ללימודים אקדמאיים בארץ ובחו"ל, תוך שמירת מסורת אבותיהן. גם בגלות האקדמית - כנשואות, הן טבלו במקוואות ובעליהן היו צמודים לבית כנסת יהודי עם אוכל כשר והענקת חינוך דתי לצאצאיהן.

יותר מעשור וחצי הדרכתי ברומניה את עשרות משפחות הסטודנטים הישראלים הללו, מיוצאי אוזבקיסטן - בוכרה. מסירות הנפש הרוחנית שלהם - לצד חיי לימוד ופרנסה חופשית, יכולים להיות דוגמה לשאר עדות ישראל. אבל החילוניות הפוקרת - שהפכה את האסור והסוטה ל"תרבות" ואת התרבות האמיתית ל"סטייה, לא תמצא לעצמה מנוח עד שינסו לפגוע גם באחרונות הנשים הטהורות שחפצות להמשיך בדרך ישראל סבא מבלי להיטמע בין הוללות ופקרות שמחכות להן מעבר לש.ג. הצבאי. החוק החדש הזה - של איסור נישואין עד גיל 18,הוא הניסיון לתלוש את הנשים הללו מתומתן ולבוללן ב"ככל הגויים מחנה ישראל".

למרבה הצביעות הרי שמי שאינם יכולים ויכולות להינשא אפילו אפילו חודש לפני גיל 18 משום ש"אינם בשלים" מספיק, הם לפתע פתאום "בשלים" מספיק להתגייס בגיוסים מוקדמים לפני גיל 18 ולהרוג וההיהרג ו/או לפקד על אחרים בקורסים צבאיים מסוכנים לא מעטים. המחאה הפרלמנטרית החרדית בשעתו לא הייתה מספיקה משום שנהבעיה איננה רק מלחמה נגד החרדים הצעירים אלא נגד כל הנוער - ובמיוחד הנערות, שעדיין אינם מספיק חילוניים לדעת המשטר היחיד בעולם שקיום המצוות של היהודים מדיר שינה מעיניהם.