|
עניבת חנק על מדינת ישראל [צילום: AP]
|
|
|
|
|
החתירה תחת המאמץ החשוב של רה"מ להציג את הבעיה של חתימת חוזה עם אירן, שיתיר לה להמשיך בהזדיינותה הגרעינית - המאמץ הזה של יהודוני הגולה, חושף חוט סמוי המקשר בין תורמי ובעלי הענין שם בהפלת ראש ממשלתנו, לבין עושי דברם ה"דמוקרטים" וה"סוציאליסטים" שלנו כאן. כשהמילה "חברתיים", מרמזת על כמיהה להמשך או צמיחה מחודשת של שלטון מעריצי הבולשביקים ששרר כאן בעבר.
מאז ומתמיד היה חלק בין היהודים, שבקלות ניתן לכנותם "יהודונים" המאופיינים ברכיכות. חלושי אופי, הכורעים ברך לפני הפריץ, לפני האו"ם וכעת לפני הצ'יף האמריקני. יהודים כאלה, שביניהם מצויים אלה המוסרים לפטרוניהם בחו"ל (הממומנים ע"י מדינות אויבות לישראל), את כל פרטי הבנייה של איזשהוא בית, מחסן, או גדר ביהודה ושומרון. גם את שמות כל המפעלים הישראלים בשומרון הם דואגים להעביר לפטרוניהם, ובכך נושאים על כתפיהם את אשמת החרמות שמטילים עלינו הישמעאלים. במילים פשוטות: הם אלה ששמים את עניבת החנק על מדינת ישראל - כלכלית ודיפלומטית, והופכים אותנו למצורעים.
הטמטום של "שוחרי השלום" שלא נראה שיתגשם בדורנו, המאמינים שהאמנה הפלשתינית היא סתם מסמך חסר ערך - כדאי וראוי שיתחילו להאמין לכל מילה שהערבים מוציאים מפיהם. במיוחד בכל מה שקשור להשמדת ישראל כיעד ראשוני ולמימוש מידי. אני הייתי מתיחסת ביתר כבוד לאויבינו אלה, ומתנהגת בהתאם. כמו שנאמר: "הרוצה בשלום - יכון למלחמה".ולא להיתפס עם המכנסים למטה, כמו ברוב המלחמות...ולא להיות רק במיגננה.
על פיטורי שני האנשים הידועים בנטיתם השמאלנית הברורה, שהיו בוועדה להענקת פרס הספרות היוקרתי, שקרה בשל מעשיותו של רה"מ המכהן כעת גם כשר החינוך:
באמת הגיע זמן, שמה שלא עשו כל שרי החינוך הקודמים, כאשר השאירו על מכונם את כל הפונקציונרים אלה שהיו כולם מהזן השליט טרם עלות הימין לשלטון הקובעים את הפרסים, המלגות וכל יתר המנעמים לאמנים בעלי הנטייה הנכונה. כתוצאה מכך - לא היה חסר הרבה, שיזכה בפרס משורר הידוע בשירי הזימה שלו ובנטיותיו המטרידות נשים. רק זעקות מצד אלו שהוטרדו על ידו, הואילו לבטל את ההחלטה המבישה.
שרת התרבות בשמונה השנים האחרונות, לא טרחה לנקוף אצבע כדי לרענן את כל חברי הוועדות הקובעות למעשה את פני התרבות הישראלית, וכך כולם נשארו מקרב "אנשי שלומנו" כמה דורות. בנקודה זו מתחברים שני חלקי המאמר: הרצון לפייס את כולם, לרצות את האויב, משותף הן לקברניטי התרבות כאן וכן לכל אלה המכנים עצמם "דמוקרטים" ואצילי נפש, המוכנים לספח לישראל את כל המסתננים, עם רוב הזכויות האזרחיות; הדואגים היטב לצ'פר בג'ובים דשנים את אנשי שלומם, ומתעלמים כליל מהתרבות של החלק הלאומי שלנו. רוב הסרטים המופקים בישראל בתמיכת הקרן החדשה - כולם מציגים דמות שלילית ביותר של הישראלים, ובה בעת -מבט אוהד וסלחני כלפי הערבים.
תנסו לדבר עם מישהו מהסוגדים למיתוסים המזויפים שהאכילו אותם בהם כל השנים: לא תוכלו לשכנע שמאלני, שראיה רחבה של העובדות יש בה הגיון. הם באחת. נחרצים בדעתם שהימין הוא קיצוני ויש להתנכר לו ולהלחם בו עד טיפת הדולר האחרון שהם מקבלים מארה"ב ומהגוש האירופאי, כדי לחסל את הלאומיות הישראלית.