השופטת שפיברקה דיונים

שחר גרינשפן הייתה בת 12 כאשר נפצעה קשה מאוד בתאונת דרכים בשנת 2009. מרק פטריק נהג באוטובוס זהיר כאשר רמת האלכוהול בדמו גבוהה פי ארבעה מהמותר, עלה על אי תנועה ופגע בגרינשפן שנותרה משותקת לחלוטין לצמיתות. המדינה הגיעה עימו לעסקת טיעון לפיה נדון ל-600 שעות עבודות שירות, קנס של 1,500 שקל ושלילת רישיון לשש שנים. העסקה עוררה סערה ציבורית עזה והמדינה הודתה ששגתה, אך טענה שאין אפשרות לשנות בדיעבד את העונש. משפחת גרינשפן עתרה לבג"ץ שם נרמז, כי ייתכן שההחמרה היחידה תהיה - בהסכמתו של פטריק - שלילת רשיונו לצמיתות.

בסוף שנת 2010, על-רקע המירוץ לתפקיד מפכ"ל המשטרה, טענה ד"ר אורלי אינס שהוטרדה מינית בידי ניצב אורי בר-לב, נציג המשטרה בארה"ב ואחד המועמדים המובילים לתפקיד המפכ"ל. בהמשך התברר, כי בר-לב ניהל מספר רומנים מחוץ לנישואין, וכי אינס ניהלה מערכות אינטימיות עם בכירים נוספים במשרד לביטחון הפנים ובראשם מנכ"ל המשרד, חגי פלג. כל זאת, במקביל לזכייתה ללא מכרז בניהול פרויקט "עיר ללא אלימות".

עו"ד ישראל פרי היה הבעלים והמנכ"ל של הארגון למימוש האמנה לביטחון סוציאלי בין ישראל למערב גרמניה. בהסכם בין המדינות נקבע, כי אזרחי ישראל יוכלו לזכות בפנסיה מערב-גרמניה אם ישלמו חד-פעמית את כל הפרמיות המגיעות בגין העבר. פרי הגיע להסכם עם הבנק הגרמני ברלינר אנד פרנקפורטר האנדלס למתן הלוואות שיועברו למבקשים להצטרף לתוכנית, כך שיוכלו לממן את התשלום החד-פעמי.

בספטמבר 2011 המליצה המשטרה להגיש כתב אישום נגד שלומי לחיאני בעבירות של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועוד. על-פי החשד, לחיאני הנחה עובדים בעירייה לקחת הלוואות מבנקים. כספי ההלוואות הועברו אליו, ובאמצעות בני משפחתו ומקורביו השיב את ההלוואה בהחזרים חודשיים במזומן. נוטלי ההלוואות שימשו קודם לכן כפעילים במטה הבחירות של לחיאני, ולאחר שנבחר מונו לשמש בתפקידים בכירים בעירייה, אם לאחר שקודמו פוטרו ואם לאחר שהתפקיד נתפר עבורם.

פרשת הקשרים בין השופט יורם דנציגר (בהיותו עו"ד פרטי) לבין ראש עיריית בת ים, שלומי לחיאני, נחשפה ב-News1. דנציגר נחקר באזהרה ויצא לחופשה באוגוסט 2011, אך בינואר 2012 נסגר התיק נגדו מחוסר אשמה (המלצת המשטרה הייתה לסגור את התיק מחוסר ראיות). משרד דנציגר-קלגסבלד העניק שירותים משפטיים לעיריית בת ים במקביל לטיפולו של דנציגר בענייניו האישיים של לחיאני ולשותפות ביניהם בפרויקט נדל"ן. בהקשר זה נבדק החשד, אם ההימנעות מחיוב או גבייה של שכר טירחה, מהווה טובת הנאה שהעניק ללחיאני בקשר או בזיקה להעברתם של תיקים מעיריית בת ים לטיפול משרדו של דנציגר.