החרות אפשרית כשהחוק שולט

את ברכתי השנה בחרתי לפתוח בציטוט המבטא את ערכי החרות והצדק, שבלעדיהם אין חוק ואין משפט. החוק אינו אלא כלי שמטרתו לשמר את ערכי היסוד בחברה, ובראשם את חרות הפעולה של היחיד והכלל.

ימים אלו של ערב חג הפסח, חג החרות, הביאו עמם חדשה עצובה - ראש ממשלה לשעבר, מר אהוד אולמרט, הורשע בתיק נוסף, לאחר שנשמעו במשפטו ראיות חדשות, אשר הביאו לשינוי הכרעתו הקודמת של בית המשפט. אלא שיחד עם התחושה המצערת הנלווית להרשעת ראש ממשלת ישראל לשעבר בעבירות של מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לא ניתן להתעלם מכך שהונחה אבן דרך נוספת בהיסטוריה המשפטית של מדינת ישראל, ובפרט במאבק בשחיתות שלטונית. מדינת ישראל יכולה להיות גאה בכך שאין בה איש שהוא מעל החוק או חסין מפני החוק, בכיר ככל שיהא.

מדינת ישראל היא מדינה בה החוק שולט - ועל כן - כמאמרו של לאקורדר - אפשרית בה חרותם של אזרחיה.

הפרקליטות עשתה מלאכתה המורכבת בתיק ציבורי זה, כמו גם בתיקים נוספים של אישים רמי מעלה ודרג - במקצועיות, ביושר וללא מורא. אני גאה לעמוד בראש גוף תביעה, שבכוחו להעמיד לדין ראש ממשלה בעבירות של מעשי שחיתות שלטונית, אם מוצדק הדבר, ובראשו של גוף אשר אף אינו נרתע מלעתור לגביית ראיות חדשות בעניינו, גם לאחר זיכויו החלקי בדין, עת סבור הוא שהדבר נדרש לצורך עשיית צדק.

אומר היום את שאמרתי בהזדמנויות עבר - הפרקליטות איננה "קבלנית הרשעות". הפרקליטות נסוגה מתיקים, ללא היסוס, אם נתגלתה, למשל, ראיה חדשה המשנה את פני הדברים לזכות נאשם. מנגד, הפרקליטות ממשיכה לעתים מערכה משפטית, כבתיק זה, אם מכלול הראיות מלמד, לשיטתה, על פליליות המעשה ואם סבורה היא כי יש הצדקה משפטית להמשך המערכה בדמות ערעור או בדמות בקשה לגביית ראיות נוספות.

לפני כשנה התלבטנו אם יש הצדקה משפטית להגיש בקשה חריגה ותקדימית לגביית ראיות נוספות בערעור - והחלטנו כי אינטרס הציבור מחייב זאת. בית המשפט העליון נענה לבקשתנו והחלטתו, יחד עם ההרשעה שהתקבלה אתמול, השלימה מהלך זה שהחל לפני כשנה.

בפרשה זו, נטענו טענות קשות וחריגות, שאינן ממין העניין, כלפי הפרקליטות בכלל ופרקליטים מסוימים בפרט. טענות בדבר שיקולים זרים חלילה, חוסר ענייניות וכדומה. היו אף שההינו להאשים בכך את פרקליט המדינה לשעבר. אל מול מתקפה זו השכילה הפרקליטות להפגין איפוק וריסון, להקפיד על התנהלות מכובדת בבית המשפט, תוך הפגנת מקצועית, נחישות, וכמובן - הוגנות, ואף להפגין איפוק בתגובותיה לתקשורת. הכרעת הדין שניתנה שלשום הוכיחה גם במישור זה כי הטענות האישיות שנטענו נגדנו היו מופרכות.

עו"ד אורי קורב, ראש צוות התביעה בתיק זה, וצוות הפרקליטים שסייע לו ממחוז ירושלים (פלילי), יעל שניידר, שמוליק ברזילי, וסיגל בלום, טיפלו בפרשה בהתעלם מ"רעשי רקע", ומילאו תפקידם על הצד הטוב ביותר. על כך נתונה להם הערכתנו הרבה. יחד עמם, ומעליהם, ליוו משך שנים את הטיפול בתיק מר משה לדור (עד פרישתו) ומר אלי אברבנאל - ועל כך נתונה להם תודת כולנו.

את סוף דברי ברצוני לייחד לנושא המטריד את כולנו בימים אלה שלפני החג - כבשנה האחרונה כולה - הביקורת הפרטנית שהובילה לעיצומי הפרקליטים. אין בכוונתי להציג כאן פתרונות אפשריים. אין זה המקום לכך. בשנה האחרונה השקעתי מאות שעות בניסיון לדאוג למציאת פתרונות לדאגות המוצדקות - בעיני - של הפרקליטים. אך בהחלט כאן המקום, ועתה המקום, בערב החג, להביע תקוותי שיימצא במהרה פתרון לסכסוך אשר יוביל בהקדם האפשרי לחזרה לעבודת הפרקליטות במתכונת מלאה, כדי שנוכל להמשיך ולמלא באורח מלא את התפקידים החשובים המוטלים עלינו.

אבקש לחתום את אגרת הברכה בציטוט מתוך ספרו של ג'ון סטיוארט מיל, "על החרות": "מי שמרשה לחברה או לסביבה, לבחור בשבילו בתוכנית החיים שלו, אין לו צורך בשום כישרון אחר חוץ מן החיקוי (הקופי). אך מי שבוחר בתוכניתו לעצמו, מביא לידי שימוש את כל כוחותיו...".

ברצוני לאחל לכל אחד ואחת ממכם, כי תזכו - על-אף המציאות היום-יומית המקשה לעתים על חיינו - לבחור את "תוכנית חייכם" ולהביא לידי ביטוי את מלוא יכולותיכם וכוחותיכם. בעיני, רק באופן זה יכול אדם לממש את חרותו במלואה ולהיות שלם עם עצמו.

האביב בעיצומו. הארץ יפה עתה עד מאוד בפריחתה. אני מאחל לכולכם חופשה מהנה עם משפחותיכם.