News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 638,108  סלולר - 1,576,407
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
איום פנימי קיים תמיד והוא אויבה העיקרי של המערכת; מנהיגים מנצלים איומים חיצוניים, לעיתים מפוברקים, כדי ללכד את בני עמם ולשמר את שלטונם; המדינות בינן לבין עצמן נמצאות במצב של מלחמת ...
עידן יוסף
עידן יוסף
בקרוב: נוסעי תחבורה ציבורית שישלמו באמצעות ישומון סלולרי יעודי, ייפטרו מהעול של שבירת הראש על בחירת המינוי הרצוי, לא יצטרכו לתכנן לאן יסעו ומתי, וישלמו בדיעבד בתקרת מחיר מרבית    וע...
בני גנץ
בני גנץ
נאום יושב-ראש הכנסת בטקס המשואות בהר הרצל [אור לה' באייר תש"ף, 28.04.2020]
מפגינה בביירות. על המסיכה: "מהפכה" [צילום: חוסיין מאלה, AP]
מכון ירושלים לביטחון ולאסטרטגיה
המגמות שנראו במזרח התיכון לפני פרוץ המשבר נשארו בעינן, כולל החתרנות האירנית במדינות האזור והאצת פרויקט הגרעין, כמו גם הפרובוקציות של טורקיה במזרח הים התיכון ומעורבותה במלחמת האזרחי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
רועי בלכר [צילום: תמר מצפי, גלובס]
עורך דין
רועי בלכר, (נולד: 1970) עורך דין ישראלי. שותף מייסד במשרד עורכי הדין KRB.
גורי אלפי [צילום: רונן אקרמן]
קומיקאי, שחקן
גורי אלפי (נולד: 18 בספטמבר 1976), ישראל. קומיקאי, שחקן, זמר, במאי ויוצר טלוויזיה ישראלי.
מגי אזרזר [צילום: איציק בירן, יח"צ]
שחקנית
מגי אזרזר (נולדה: 10 בספטמבר 1986), שחקנית ישראלית. שמה המלא: מרגלית אזרזר סבג.
לכל הערכים במועדון+
מלאכה שיש בה כבוד
הרצל ובלפור חקק עם סם בן שטרית וספר הזהב של יהודי מרוקו [צילום: תפארת חקק]

הרצל ובלפור חקק עם סם בן שטרית וספריהם [צילום: תפארת חקק]

הדוברים בבמה המרכזית של המימונה בחולון עם ראש העיר מוטי ששון וסם בן שטרית נשיא פדרציה יהודי מרוקו [צילום: תפארת חקק]

קריעת ים סוף
חכמינו אמרו משפט שקושר בין פרנסתו של אדם לקריעת ים סוף: "קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף".

נאום יושב-ראש אגודת הסופרים העברים לשעבר, במסגרת אירוע הפתיחה של המימונה בהנהגתו של סם בן שטרית, נשיא הפדרציה של יהודי מרוקו בחולון [כ"ג בניסן תשע"ט 28.04.2019]

▪  ▪  ▪
"גדולה מלאכה שמכבדת את בעליהָ"-כך נאמר ג במסכת נדרים (דף מ"ט עמוד ב). זה הנושא שנקבע על-ידי מר סם בן שטרית, נשיא הפדרציה של יהודי מרוקו, לאירוע המימונה.

וכבר קראנו בתהילים: "יגיﬠ כפיךָ כי תאכל אשריךָ וטוב לךְ". כלומר, העבודה היא יסוד קיומו של האדם.

ואמר התנא ר' אלﬠזר במשנה:

"גדולה היא המלאכה, שהרי הכל מתפארים בה, וכל אוּמָן ואוּמָן

יוצא ומשתבּחַ באומנותו. הצַבָּﬠ יוצא- - ומשתבחַ באמנותו,

הלבלָר יוצא והקולמוס באזנו ומשתבחַ באומנותו, והקב"ה קורא אותה מלאכתו שנאמר "מלאכתו אשר ﬠשׂה". כמשורר אני בוודאי נמנֶה כאן בין הלבלרים, אך מתברר שגם האֵל נקרא כאן בעל מלאכה, ובריאת העולם נתפסת כמלאכה.

"חקק" הוא שם של בעל מלאכה

אני חייב לפתוח ולומר ששֵם המשפחה שלי "חַקָּק" מבטא שֵם של בעל מלאכה. בעברית משקל בעלֵי מלאכה הוא במשקל קַטָּל - פַּתח, דגֵש, קָמץ: כך בעלי המקצוע: נַפָּח, סַתָּת, סַיָּד, צַבָּע וכך הלאה. מהו חַקָּק אם כך, מה עשׂה בבַגדד בעל המקצוע ששמו היה חַקָּק?

לפני שאבהיר זאת, אני חייב לומר שעל-פי חכמינו, חייב אדם למצוא פרנסה ולכַלכֵּל את משפחתו. אנו היום במימונה ממש לאחר שביעי של פסח, וכבר קראנו את שִירת הים, והיא נאמרת כהודָיה על נֵס קריעת ים סוף. חכמינו אמרו משפט שקושר בין פרנסתו של אדם לקריעת ים סוף: "קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף". האִם קשה היה לקב"ה לקרוע את הים? האם יִקשה עליו אם כך לדאוג לפרנסת אדם ולמזונותיו? למה אם כך נאמר "קשים"?

ה"חפץ חיים", שהיה רב נודע לתהילה שעסק גם בפירוש של המקורות היהודיים, נדרש לכך ואמר שעל האדם להשתדל בכל דבר עד כמה שיָדו מגעת. האדם צריך לעשות את המירב והמיטב שהוא יכול, ואז הקב"ה עוזר לו ומשלים את מה שחסר. הוא משווה זאת לנֵס קריעת ים סוף: מֹשה אומר לבני ישראל "דַבֵּר אל בני ישראל וייסָּעו": עליהם לרדת אל הגָדה של ים סוף ממש עד המים, הכל בדרך הטבע. ואז הקב"ה מַשלים את הנס: הים נִבקע לפניהם. הנס מופיע לאחר שהטבע השלים את מלאכתו. כך פרנסתו של האדם: היא קשָה לאדם בתחילה, ואין אדם יודע איך ישׂתכֵּר ויפרנס את משפחתו בכבוד. הוא חייב לעשׂות את ההתחלה, לעשות את המיטב שהוא יכול, ואז תבוא אליו בִּרכת השם.

נחזור לשם חַקָּק כבעל מלאכה: מְפתֶה ביותר בעיניי, לראות את השם חַקָּק במשמעות הראשונית שלו: אדם שתפקידו לחקוק. אפשר שמדובר בחקיקה של דברים על אבן, או חקיקת דברים על פּפּירוס ואולי על נייר. חקיקת דברים לזיכּרון, זה אכן קרוב לליבי. הסופר אלי ויזל אמר פעם: "הזיכּרון הוא העיסוק שלי". אני מעדיף לומר: הזיכּרון הוא מקור היצירה שלי, ואני חוקק אותו בדברים שאני כותב.

אפשרות אחרת שנאמרה לי: "חַקָּק" משמעו: אדם שחוקק מצבות. אודה, שגם משמעות זו קרובה ללבי, כיוון שבשיריי הִצַּבתי יד לַנפילים שאינם עוד. אמר לי פעם לְשוֹנַאי ש"חַקָּק" יכול להתפרש גם: "האדם שאומר את האֱמת", כי בערבית המלה "חקיקה" (במלעיל) פירושה: אֱמֶת. גם פירוש זה יקר ללבי.

בשׂיחה עם אבי עזרא חקק ז"ל, אמר לי שלדעתו הפְּשט הוא: לוֹטש יהלומים. יהודים בבגדד שעסקו בליטוש יהלומים נקראו "חַקָּק".

כשאני חושב על שליחותי כסופר וכמשורר, נראֶה לי שכּל המשמעויות יחד נכונות וטובות לי, ובעיניי מלאכת ליטוש השיר היא כּמלַאכתו של לוטש היהלומים: אני מֵסיר את הסיגים בזמן כתיבת השיר, עד שאני מגיע לַשיר הצָרוף ביותר, אל היַהלום.

על לוטש היהלומים לנסר את היהלום הגולמי וללטש אותו. כלום אין מלאכה זו דומה למלאכתו של המשורר?

השם "חקק" בספר היצירה

על-פי התפיסה המקראית, האל בָּרא את העולם: "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ" (בראשית, א 1). יש לי יחס של כבוד מיוחד אל 'ספר היצירה', ספר הקבלה הקדום ביותר. ומדוע:

'ספר היצירה' מתאר גם הוא בדרכו המיסטית את הבריאה, וכך הוא פותח: 'בִּשְׁלוֹשִׁים וּשְׁתַּים נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ ... וּבָרָא אֶת עוֹלָמוֹ'.

אודה שאני אוהב פתיחה זו, כיוון שבַּמשפט הפותחַ נמצא שם המשפחה שלי: חָקק. משפט הפתיחה נגע בי מיד. חשתי כמו יד נעלמה מושכת אותי בחבלי קסם לסֵפר אֶזוטרי זה. כשניסיתי לברר משמעות שם משפחתנו, קודם כל הבחנתי מיד ששֵם המשפחה שלנו בנוי במתכונת שמות בעלי מלאכה: נַגָּר, סַתָּת, נַפָּח, וכו'. כפי שכבר אמרתי, הבנתי שאני בעל מלאכה. הייתי חייב לפענח לאֵלו בעלי מלאכה אני נמנֶה.

כשהבנתי שאני בעצם לוטש יהלומים, ראיתי שכל חיי אני חופר כדי להגיע על היהלום:

על כך כתבתי בספרי "זריחה בין הזמנים" (2003) את שירִי "חופר אל היהלום", שבו כתוב בין השאר:

סְלָעִים סְלָעִים מִתְפּוֹצְצִים מוּל פָּנָיו

מִתְּהוֹמוֹתָיו עוֹלִים גְּבִישִׁים זְעִירִים

גּוֹעֲשִׁים עוֹלִים מִן הַיָּם הָאַחֲרוֹן.

וְכָךְ יוֹשֵׁב הַמְּשׁוֹרֵר לְשֻׁלְחַן הָעֲבוֹדָה

בְּתַעֲנִית בִּקְדֻשָּה חוֹקֵק מִלָּיו מְנַסֵּר יַהֲלוֹמָיו.

ועוד: אני קרוב אל "סֵפר היצירה", כי על-פי המסורת המופיעה בו, אברהם אבינו חיבר אותו, והכותב את הספר הביא מסורת שבעל פה שהועלתה על הכתב. בשיריי אני מייחס עצמי לא פעם לאברהם אבינו, ובשיר שלי "גלות" (המופיע כְּשיר חובה לבגרות בספרות עברית), מתואר סָבי כהמשכוֹ של אברהם אבינו:

וְעָלָה סָבִי כְּאַבְרָהָם מֵאוּר

מֵאוֹתָהּ אֶרֶץ עַל פִּי אוֹתוֹ דִבּוּר.

עָלֹה עָלָה אֶל אוֹתָהּ אַדְמַת מוֹלֶדֶת

וְלֹא הָיְתָה

לוֹ עוֹד הַכֻּתֹּנֶת הַנֶחְמֶדֶת.

האל בורא את העולם באמצעות האותיות

"ספר היצירה" נוגע בי, כי בספר היצירה אלוהים בורא את העולם באמצעות האותיות: המלאכה של האל היא לברוא, והוא מסתייע באותיות כדי לברוא את עולמו. אך מתברר, שבספר היצירה היוצר הוא לא רק האל, אלא גם האדם בשׂר ודם. זה הלקח לכולנו, שרוצים לעסוק ביצירה בעולם הזה. אנו נוטים לומר לא פעם בקלישאַת לשון, שאדם יוצר הוא "חוטא בכתיבה". כלומר: על-פי המֶסר החבוי של קלישָאה זו, האדם היוֹצר כמו מִתגרה באל בכך שגם הוא עוסק בבריאה, גם הוא בורא עולמות באמצעות מילים. ואכן בספר היצירה נתפס האדם בשׂר ודם כיוצר של עולמות, של מילים. וכך נכתב במשנה האחרונה שבספר היצירה: 'וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְחָקַק וְצָרַף וְחָצַב וְחָשַׁב וְצָר ועָלְתָה בְּיָדוֹ הבְּרִיאָה'.

שוב אנו פוגשים את המלה "חָקַק" בסופו של הספר, כאלו הספר ממרחק הדורות נוגע בי וביצירתי.

היוצר נקרא בסופו של ספר היצירה לעסוק ביצירה, כשהוא בולם פיו מלדבר, בולם פיו מלהרהר, הוא אמור לכתוב מתוך טרַנס נפשי, ליצור כשהדברים באים אליו. על האדם היוצר להעמיד "דבר על בוריו", ולהשיב "יוצר על מכונו". בחלק משיריי בספרי "משורר של חצות" (2010) ב"שער הסוד" מופיע המוטיב של "המגיד" הבא אליי ומוסר לי את שיריי (כך השיר "המגיד חיים ויטאל, עמ' 32). מוטיב המגיד מופיע גם בשירים אחרים.

האדם בספר היצירה בולם והורס, כדי לחזור אל הָאֵל בכל מעשׂי יצירתו, כי ממנו הוא יונק את חיוניותו היוצרת. היוצר הכותב שירתו יונק את השֶפע האלוהי ומִכּוחו הוא יוצר. מוטיב זה מופיע בספר שִיריי פעמים רבות. בכוח היצירה הקשורה קשר הדוק לאֵל כמקור הבריאה ומקור השֶׁפע, מחבֵּר עצמו היוצר אל הבְּרית. וכַידוע עליו לשמור על הברית תמיד. תמיד נזכור את הנאמר בתפילת ימים נוראים: "לַבְּרִית הַבֵּט, ואַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר".

כדי להמחיש זאת, נביא את הדברים בספר היצירה בפרק הראשון: 'עֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִימָה. בְּלוֹם לִבְּךָ מִלְּהַרְהֵר, בְּלוֹם פִּיךָ מִלְּדַּבֵּר, וְאִם רָץ לִבְּךָ שׁוּב לַמָּקוֹם כַּמִּשְׁתַּמֵּר, וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב, וְעַל דָּבָר זֶה נִכְרְתָ(ה) בְּרִית'.

האדם היוצר עושה מעשה יצירה משמעותי: הוא כותב את המציאות הפנימית שלו, המציאות הייחודית שלו, שהרי האל טָבע כל אדם בחותם מיוחד משלו: "הקדוש ברוך הוא טָבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון - ואין אחד מהן דומֶה לחברו" (סנהדרין ד', ו').

כך כותב ח"נ ביאליק בשירו "ים הדממה פּולֵט סודות":

וּבְהִשְׁתַּתֵּק כָּל-הָעוֹלָם

אֵשֵׁב אַבִּיט אֶל-כּוֹכָבִי;

לִי אֵין עוֹלָם אֶלָּא אֶחָד -

הוּא הָעוֹלָם שֶׁבִּלְבָבִי.

האל יוצר את העולם בדיבּור ואותיות, על-פי "ספר היצירה", וכך גם המשורר. על-פי הקבָּלה יש לקיים "תיקון חצות", ויש לתפילה זו משמעות חשובה וכוונַת התפילה להקים את השכינה מֵעֲפרה. לסֵפר שיריי קראתי "משורר של חֲצות", מתוך תפיסה מיוחדת של זמן השירה כזמן של תִיקון, זמן חצוֹת.

בפרק ראשון מן השיר שלי "מן הרקיע העצמי" (בספרי "משורר של חצות", עמ' 12), שכתבתי בעקבות "ספר היצירה", כתבתי כך:

בִּשְׁעַת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין

בִּשְׁעַת הַשִּׁירָה

חָקַק יָהּ אֶת עוֹלָמוֹ

חָצַב אוֹתִיּוֹת בְּהוֹדוֹ וּבְצַלְמוֹ

אוֹתִיּוֹת נוֹשְׁמוֹת וְרוּחַ בָּהֶן.

וְהֵן נִקְשָׁרוֹת זוֹ לַזּוֹ אוֹר וּתְכֵלֶת

כְּשַׁלְהֶבֶת הַקְּשׁוּרָה בְּגַחֶלֶת.

וּבָא אָז הַמְּשׁוֹרֵר אֶל הַמַּלְכוּת

חָצַב אֶת הַתֹּהוּ וָבֹהוּ בְּרוּחוֹ

חָקַק אֶת הָאוֹתִיּוֹת מִתּוֹכו.

תאריך:  01/05/2019   |   עודכן:  01/05/2019
בלפור חקק
מועדון הבלוגרים עוקבים: 43 לקבלת רשימות בלפור חקק לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
התפתחויות נוספות   /  חגים ומועדים
שר הפנים אריה דרעי, החליט לאמץ את המלצות הוועדה הציבורית להגבלת הסכומים שתשלמנה הרשויות המקומיות לאמנים באירועי יום העצמאות בשנה הבאה, שנת 2020. התשלומים לאמן יוגבלו לסכום של עד 70 אלף שקלים להופעה של שעה בערב יום העצמאות. ביום העצמאות שיחול בשבוע הבא יש אמנים שמקבלים תשלום של למעלה מ-250 אלף שקלים להופעה קצרה.
29/04/2019  |  עידן יוסף  |   חדשות
מקורבים לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולשרת התרבות והספורט, מירי רגב, קיבלו אשתקד מאות הזמנות לטכס הדלקת המשואות ביום העצמאות ה-70 - בעוד לציבור הרחב, כולל משפחות שכולות, לא היו די הזמנות. גם מפכ"ל המשטרה דאז, רוני אלשיך, נטל לעצמו מספר גדול של הזמנות. כך קובע (יום א', 28.4.19) מבקר המדינה, יוסי שפירא, בדוח על הטקס.
28/04/2019  |  איתמר לוין  |   חדשות
היה זה בערב שבת, ה' באייר התש"ח, 14 במאי, 1948, עת התכנסו חברי מועצת העם, נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות, והכריזו על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל
28/04/2019  |  ארי בוסל  |   מאמרים
המטה ללוחמה בטרור שב ומתריע (יום ג', 23.4.19) מפני האיום החמור למימוש פיגועי טרור נגד תיירים בסיני בטווח הזמן המיידי. למרות אזהרת המסע בערב החג, יצאו מאות ישראלים לבלות בימי החג וחול המועד בחצי האי סיני, ותורים ארוכים נרשמו במעבר הגבול טאבה.
23/04/2019  |  מירב ארד  |   חדשות
יש אנשים הנלחצים ומתקשים להחליט: היכן יחגגו השנה? אצל החמות? אצל האמא? עם החברים? ואולי עדיף בבית מלון? יש הרבה אפשרויות. כולם רוצים אותם ומתעקשים שיבואו... הם לחוצים וכועסים... לא פשוט. ויש אחרים שהרבה יותר קל להם להחליט – אין שום אופציה. זה רק הם והחג. כך מבוגרים החיים בגפם ואין להם קרובים בסביבה, או שילדיהם חוגגים בבתי מלון בחו"ל וכדו', שהרי ימי החול שלהם עמוסים ובחגים הם רוצים זמן לעצמם, קצת לנוח וליהנות.
23/04/2019  |  ציפורה בראבי  |   מאמרים
רשימות נוספות   /   חגים ומועדים  /  מי ומי  
"לא נקלוט סיעודיים חדשים לארוחת ליל הסדר"  /  מירב ארד
המשטרה תחקור עיתונאים שהתלוו לפעילי מקדש  /  עידן יוסף
משחת שיניים לילדים כשרה לפסח  /  גלית יצחק-אוגנוב
חרות וצדק סוציאלי בסדר פסח  /  איתן קלינסקי
האביב הגיע  /  יפעת גדות
נהנים בגובה  /  יפעת גדות
סיפורים חמים(72 שעות)
איתמר לוין
בג"ץ מעכב את הארכת מינוי אלדד
חיים רמון
זהבה ושלשלת הכזבים
היום לפני
המרכז הרפואי העמק בשנת 2000 [צילום: משה מילנר/לע"מ]
בריאות בעמק [1930]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
פינת זולה לגינה במשלוח עד הבית
כתיבת המומחים
קורות חיים דיגיטליים - 5 טיפים לחיפוש עבודה באינטרנט
יום הולדת
בן-גרא בר כוכבא 4/5
סגל צבי 4/5
הווארי זיאד 4/5
ויס דנה 4/5
גרבי כוכבה אילת 4/5
ברנע ליאורה 5/5
גפני משה 5/5
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il