המשבר חייב ללכד את השורות

מכובדיי הרבים ובראשם הרב רפי פרץ, שר החינוך, משתתפי חידון התנ"ך היקרים. אני שמח לברך את כולכם, את מי שנמצאים איתנו כאן בארץ התנ"ך, ואת מי שהשנה מתחברים אלינו מרחוק בגלל הקורונה. כפי שאומר הנביא ישעיהו: "שלום שלום לרחוק ולקרוב".

ספר הספרים הוא מקור הערכים הנצחיים שמקיימים אותנו כעם. אהבת האדם, אהבת הארץ, קיבוץ גלויות, גבורה, צדק, מוסריות. אבל השנה אנחנו גם שואבים ממנו תובנות שנוגעות להתמודדות עם מגפה. אבות אבותינו נאבקו במגפות שונות.

בשבת האחרונה, בפרשת "תזריע-מצורע" קראנו על הצרעת, והיו עוד מחלות מסוגים שונים, והנה אנחנו קוראים בתורה על הבידוד ועל זיהוי המחלה וכל השאר. לעיתים מספר הקורבנות במגפה היה עצום. בזמן דוד המלך נמנו 70,000 מתים. המשבר חייב ללכד את השורות. כל שבטי ישראל עמדו מולו יחד, בערבות הדדית. הוא חיבר את העם לזהותו, לאמונתו, לעצמיותו. ובצד הקושי והיגון, המגפה גם חישלה אותנו. החוסן הלאומי עמד למבחן והאומה שרדה בעזרת ה'.

גם אנחנו בקורונה שואבים מכאן כוח. גם במגפה הנוכחית - נצח ישראל לא ישקר. נתגבר בעזרת ה' על המגפה כדברי הנביא ירמיהו: "הנני מעלה לה ארכה ומרפא". כך עשו דורות חלוצים בוני הארץ שנאבקו בקדחת, במלריה, בביצות וגם באויבים.

חמי האהוב, שמואל בן ארצי, זכרונו לברכה, היה גם חלוץ וגם חבר מחתרות. הוא עלה לארץ מתוך אהבה יוקדת למולדת, אבל מעל הכל בערה בו אהבת התנ"ך. הוא היה חוקר תנ"ך, מלמד תנ"ך בחוג תנ"ך שנמשך עשרות שנים, הוותיק ביותר במדינת ישראל. הוא היה מחנך דגול, הוא היה סופר, הוא היה משורר. את אהבת התנ"ך שלו הוא הנחיל גם לילדיו, שהיו חתני תנ"ך, וגם לנכדו אבנר, שלפני עשור היה חתן התנ"ך של ישראל וסגן שני של כלת התנ"ך העולמית. זה לא מקרי, זה דבר שמפעם במשפחתנו ובא לידי ביטוי כל שבת כשאני קורא את פרשת השבוע עם אבנר ובדרך כלל מחכים ממנו. אין דבר שמרומם את הנפש, ואת הנפש שלי יותר. אני יודע שזה נדבך היסוד, אבן היסוד, של הקיום שלנו כעם ומה שמבטיח את קיומנו לדורי דורות.

אני רוצה לברך את כולכם - כל המשתתפים. אני רוצה לברך בברכות חמות את הזוכים ואני רוצה לאחל לכולנו חג עצמאות שמח, בשנה הבאה בלי הקורונה.