אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, משפחתי היקרה,
כבוד השר חבר הכנסת
אופיר אקוניס, עומד אני כאן מולכם, חבר כנסת ישראל העשרים-ושלוש, סגן שר במשרד ראש הממשלה, נרגש וגאה נוכח אחד הרגעים הגדולים בחיי.
אני מבקש להודות לך, אדוני ראש הממשלה, על ההזדמנות שניתנה לי. חלמתי על הרגע הזה. עשיתי את כל הדרך כדי להגיע למקום שממנו אוכל להשפיע ולהגשים חלומות של בני העדה הדרוזית ובני המיעוטים שאני מייצג; מקום שממנו אוכל לבנות גשר על מים סוערים בין המגזרים המרכיבים את הפאזל האנושי שלנו כאן, במדינת ישראל היקרה לנו; מקום שממנו אוכל לבנות גשר לשלום, גשר חברתי להידברות בין יהודים ומוסלמים, נוצרים, בדואים, צ'רקסים ודרוזים, גשר דו-לשוני הדובר עברית וגם ערבית. אני גאה על כך שאני נמצא בנקודת השפעה כה משמעותית כבן מיעוטים המייצג מגזר שלם, כדי לחולל שינוי אמיתי ולהשאיר חותם, למנף ולהעצים את העשייה הברוכה למען תושבינו ויישובינו ולהכפיל את כוחו של הליכוד במגזר.
בצירוף מקרים סמלי, לא מזמן חגגתי 60 - שישה עשורים שבהם עוצבה דמותי ביישוב ירכא שבצפון, שנים שבהן ספגתי ערכי אהבת הארץ, עזרה לזולת, נתינה. על כך אני חייב רבות להוריי - לאימי היקרה פאוזיה, שתיבדל לחיים ארוכים וטובים, שגידלה את אחיי ואותי באהבה ובמסירות ללא גבולות, ולאבי המנוח מוחמד מולא, זיכרונו לברכה, שהיה אחד משומרי ראשו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון, זיכרונו לברכה, שחינך אותי ללכת בדרך הישר, בדרך האמונה, כדי להגיע לפסגה. דמותי עוצבה רבות גם בזכות אשתי וילדיי ובזכות משפחתי המורחבת והענפה, שכרתה ברית ארוכת שנים, ברית עולם, כמו כל בני העדה הדרוזית בישראל, עם העם היהודי. ערכים אלו הנחו אותי ואת מצפוני הפנימי ללכת בדרך של שליחות שהובילה אותי לשנים רבות של שירות קרבי בצה"ל. אף נפצעתי במהלך השירות. עליתי בסולם הדרגות עד לדרגת סגן-אלוף במילואים, ממודיע נפגעים עד מפקד על מדור הנפגעים בצה"ל במגזר הלא-יהודי, קרוב מאוד לעצב העוצמתי ביותר, של האובדן, והיכרות אישית עם משפחותיהם של 451 חללים דרוזים.
לימים ערכים אלו הובילו אותי לבחור תחום עיסוק בשירות הציבורי הדורש המון רגישות, הקשבה, הכלה, אהבת האדם. שימשתי יותר מ-20 שנה מנהל המוסד לביטוח לאומי בסניף ירכא שבגליל, על כל מכלול הפעילויות הנדרשות מתוקף התפקיד והנגשת שירותים רבים לתושבים. בתוך כך אני מרבה לעסוק בפעילות קהילתית-ציבורית-חברתית כדרך חיים. זהו ארגז הכלים הערכי האישי שלי, ואיתו אני מגיע אל הבית המכובד הזה כדי להמשיך לקדם שליחות ציבורית מכאן.
מעתה מוטל עליי לשרת ציבור שלם וגדול מכל הארץ. מוטל עליי לפתוח את ארגז הכלים ולהתחיל להשמיע את קולי, לקדם, לפלס דרך להגשמת חלומות, לחולל שינוי תפיסה, לטפל בכל הפצעים, לפתוח תוכניות מגירה ישנות וחדשות, לפעול לטיפול באפליות ובעוולות שהפכו להיות שם נרדף לבעיות של מיעוט. מעתה מוטל עליי ליישם את האני-מאמין שלי שאפשר לשנות ואפשר גם אחרת.
אני כבר מגיע ללב העניין ולסוגיות שלמענן אני כאן: הראשונה - השכלה ותעסוקה. יש לנו אוכלוסייה מסורה, טובה ואיכותית. אין גאה כמוני בצעירים בני העדה שהתמידו בלימודיהם והעפילו לאקדמיה וכיום עובדים במוסדות ציבור, במוסדות להשכלה גבוהה ועוד ועוד. אני גאה באקדמאים שהצליחו להשתלב בתעשיות הביטחוניות, כמו כיפת ברזל, בתעשיה האוירית והצבאית, שתורמים לביטחון מדינת ישראל. אני גאה ביזמים צעירים בני העדה הדרוזית שהקימו עסקים ומצליחים, נשים וגברים כאחד. במצב שוויוני תופעה זו אמורה הייתה להיות נפוצה, מובנת מאליה. גם בקרבנו יש נבונים וחכמים, אבל בפועל זה לא פשוט כל כך.
ואני שואל: מדוע לא? אני שואל וגם אשיב לכם. זה לא מובן מאליו שכך הוא באופן גורף בקרב כלל האוכלוסייה בגלל מחסור בקרנות תמיכה לאקדמאים בני המיעוטים. לכן אפעל להכפלת מספרם ולפתיחת דלתות האקדמיה והנגשתה בפני כל מי שנפשו חפצה לראות מעבר לאופק. זה לא מובן מאליו שכך הוא בגלל אפליה תעסוקתית, ואני אפעל ליישום העדפה מתקנת בשירות המדינה. כך גם בתחום התעשיה: סדר עדיפות לאומי, ייעוד קרקעות, סרבול במתן הלוואות - כל אלו הם אבני נגף בגלגלי המרכבה הכלכלית-חברתית. אפעל לשילוב מרכזי הייטק ופיתוח ביישובים הדרוזיים וביישובי המיעוטים; אפעל להקמת חממות הייטק ביישובים הדרוזיים והערביים ולהקמת אזורי תעשיה משותפים. אין ספק כי המדינה מפסידה מוחות מעולים של אקדמאים שלא מוצאים עבודה.
אני רוצה להודות לראש הממשלה, שהנחה את כל משרדי הממשלה להגדיל את כוח האדם כדי לתקן את העוול שנעשה בעבר. נושא זה הוא בליבה של הדמוקרטיה ובליבה של החברה הישראלית, שרואה בבני העדה הדרוזית ובבני המיעוטים האחרים חלק אינטגרלי ממדינת ישראל, ולכן כל הנושא של אפליה מתקנת מוסדר בחוק. אנחנו צריכים להציב לנו יעדים ולשאוף להגיע אליהם כדי לתת תחושה של שותפות אזרחית אמיתית, ראויה והוגנת במדינת ישראל.
סוגיה שנייה שתעסיק אותי רבות היא בנייה והתרחבות יישובית. זה לא סוד שתוכניות מתאר במגזר הדרוזי והערבי לא מקודמות כלל - עיוות היסטורי שדורש תיקון. בנייה על שטחים פרטיים מחייבת הפרשה של כשליש משטח החלקות, גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה; גזרה שגורמת תופעות של בנייה לא חוקית, שגורמת לאלפי משפחות להיות עברייניות בעל כורחן, לצד עשרות אלפי משפחות החיות תחת קנסות, צווי הריסה, לצד מיעוט חלקות קרקע לחיילים משוחררים. לכל העיוות הזה נוסף חוק קמיניץ. אני מאוד מקווה שהוועדה המשותפת של כחול לבן והליכוד תפעל לעשות הכל כדי להקל בסעיפי החוק שמכביד עלינו, כבוד היושב-ראש, ואולי אף להשעותו, כפי שהבטיח ראש הממשלה. זה חוק אכזרי - אני חוזר: זה חוק אכזרי - שדורש הכנת מתווה הוגן חדש.
במקרה האישי והמשפחתי שלנו - שלי אישי, פטין, חבר כנסת וסגן שר בממשלת ישראל - בגלל מצוקה תעסוקתית וחוקי הבנייה הבלתי-מאפשרים לדור ההמשך להישאר קרוב להורים, בתי ג'ומאנה נאלצה לעבור עם הנכדים להתגורר בקיבוץ דביר בדרום הארץ, הרחק מאיתנו, מהשורשים, מהמרקם החברתי המיוחד, מההוויה שיכולנו להקנות לנכדינו, וזה חבל מאוד.
הכשל הוא כשל מערכתי בהיבט של עזרה ממשלתית לרשויות המקומיות הדרוזיות, שקופתן דלה ושלא נהנות מסכומי כסף והשקעות בתוכניות כמו כלל הרשויות בארץ. אך גם ראשי הרשויות במגזר, ובחברה הערבית בפרט, צריכים לשלב יד ביד כדי לקדם את הליכי התכנון. הישג ראשון כבר השגתי בתוכנית העצמת היישובים הדרוזיים של משרד ראש הממשלה לשנת 2020: הועברו כספים ב-17 לחודש יולי 2020 ממשרד השיכון, שהקצה תקציב של 10 מיליון שקל. אני כאן פונה לראשי הרשויות הדרוזיות להתחיל לפעול לקידום תכנון קרקעות פרטיות. אפעל שיחד נסמן לנו יעד שבשנה הקרובה בכל היישובים הערביים והדרוזיים יאושרו תוכניות מתאר חדשות ויורחבו שטחי שיפוט. כדי שאפשר יהיה לקדם הליכי בנייה, אין ספק שצריך לחשוב בגדול, במונחים של הקמת יישוב דרוזי חדש, שיהווה פתרון לחלק הארי של המגזר.
אני שמח שבעניין התקציב אני כבר יכול לרשום הישג נוסף: טיפלתי במחאת ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות, שמחו על אי-העברת תקציבים ממשרדי הממשלה לרשויות. הצלחתי לגבש הסכם מול משרד ראש הממשלה וראשי הרשויות, שנחתם לאחרונה, ולפיו יופסקו כל המחאות וההפגנות בתמורה להיענות הממשלה לדרישות ראשי הרשויות ויגבשו תוכנית חומש חדשה לשנים 2020-2024 שלא תפחת מתוכנית החומש הקודמת.
אבל בינתיים עוד הדרך ארוכה ויש עוד המון מה לעשות, שכן אם נצרף את בעיות התעסוקה לקשיים בהרחבת הבנייה המשותפת, יש צורך ב-1,300 יחידות דיור בשנה ליישובים הדרוזיים. שואל אני אתכם, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, יושב-ראש הכנסת: איפה נבנה? אפליה באקדמיה, אפליה בקרב נשים מהעדה, תחלואה ותוחלת חיים נמוכה בקרב העדה הדרוזית ביחס לכלל האוכלוסייה. שואל אני: איפה משרד הבריאות? ותופעת האלימות בקרב המיעוטים, שהולכת ומתפשטת בעיקר בעת זו, בטרם תם משבר הקורונה, וכך נוצרים סדקים בתא המשפחתי הדרוזי, ומה הפלא שמקרי הגירושים שוברים שיאים.
מעל כל אלו מרחפת עננה אחת גדולה הנקראת חוק הלאום, וזוהי הסוגיה השלישית שאילחם עליה. מאז 1948 יש שותפות גורל בן העדה הדרוזית לבין המדינה. לאחרונה היו שחשבו שצריך לדייק את הסעיף הזה במגילת העצמאות, תוך פגיעה ברגשות ובמעמד של המיעוטים. נושא החוק בוער בנשמת בני העדה הדרוזית. אנו מצפים שהממשלה הנוכחית, שאני חבר בה, תבחן מחדש את הסוגיה כדי שאנו, בני העדה ומגיני העם, נרגיש שווים בין שווים.
עד כאן, אדוני היושב-ראש, העליתי בקצרה את חזוני. רגע לפני סיום בחרתי למסור מכאן המון הערכה לכל מי שמוביל את המדינה, מדינת ישראל, בימים הקשים שעדיין פוקדים אותנו בחודשים האחרונים: לראש הממשלה, לשרים, לחברי הכנסת, למתנדבים, לצוותים הרפואיים, למד"א, לעובדי המעבדות, לעובדי הביטוח לאומי, לפסיכולוגים, לעובדים הסוציאליים ולראשי הרשויות. יבואו כולם על הברכה, ונתפלל לימים של בריאות, שקט ועשייה. כולי תקווה שכנסת זו תהיה כנסת פורייה, ובמהלכה נצליח לקדם חקיקה חברתית וחקיקה למען כל אזרחי ישראל, למען כל המיעוטים שאני מייצג.
אני מתחייב להמשיך לעשות את עבודתי נאמנה למען כולם ללא כל הבדלי דת, גזע ולאום, ומבטיח לתרום את מיטב זמני כדי שבאמת נוכל להגיע לחברה בריאה יותר, חברה שוויונית יותר, חברה שתניח את הערבות ההדדית והפרט בעדיפות גבוהה.
בחרתי לסיים את דבריי בציטוט מאת ראש הממשלה המנוח מר
מנחם בגין, זיכרונו לברכה, משנת 1977, מתוך טקס חתימת הסכם השלום עם מצרים, כאשר שיתף את השייח' המנוח נור אלדין אל-חלבי. כאשר נשאל לפשר העניין השיב בקול רם ובאומץ, כהרגלו: העדה הדרוזית היא החזית על הגנת המולדת, משחר ימיה ועד עצם היום הזה. מי שהקריב את היקר לו מכול וטעם את טעם השכול המר מאוד זכאי להיות שותף מלא בשמחה למען השלום. כן, במובנים מסוימים, על-אף השוני, כולנו רקמה אנושית אחת. נתפלל להצלחתנו בשמי ובשם כל המיעוטים והעדה הדרוזית כולה. תודה, תודה, תודה.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
