בשנים האחרונות הולך וגדל שיעור הגירושין וכשליש מהנישאים עלולים להגיע לצד השני של הרבנות. האופוריה של החתונה מתחלפת מהר מאד באפרוריות של החיים והדרך לגירושין הפכה אלטרנטיבה לגיטימית ולעיתים אף קלה להתמודדות עם המשברים בחיי הנישואין. עשרות אלפי שקלים מוציא זוג על חתונה, כולנו רוצים שהחתונה שלנו תהיה הכי מדליקה, ששמלת הכלה תהיה הכי יפה, שהדיג'יי שיבחר ידע לחוש את הקהל ושהאוכל יהיה איכותי. חודשים של הכנות והון תועפות מסתכמים באירוע חד פעמי שנמשך שלוש שעות בממוצע ואינו אלא קדימון לדבר האמיתי.
מחקרים מגלים מספר שלבים קריטיים בחיי בנישואין כאשר הראשון שבהם הוא בשנים הראשונות לנישואין. הזוג הצעיר, שבדרך כלל חי ביחד טרם החתונה, עמל על חתונה גרנדיוזית במשך כמה חודשים ומתכנן את פרטיה בדקדקנות. אלא שבמקום ירח דבש, עובר הזוג הצעיר טלטלה ומוצא עצמו פעמים רבות לא מוכן ולא מודע לעובדה שנישואין זה לא ירח דבש אלא קודם כל עבודה קשה.
בתל אביב הדבר בולט במיוחד, שם גיל הנישואין גבוה ומרבית הנישאים נוהגים להתגורר יחד מתוך אמונה כי מגורים משותפים הם סגולה לבחירה הנכונה והכנה מתאימה לחיי זוגיות. אך המציאות טופחת על הפנים. המגורים ביחד כזוג סטודנטים, החי חיי בילויים ערים ובמרבית המקרים נתמך על-ידי ההורים גם אם הם עובדים, אינם רומזים אפילו על הצפוי יום לאחר שבירת הכוס. משותפים החולקים דירה, הם הופכים לבעלי חוב בעקבות משכנתא שנטלו. בנוסף, לאור גיל הנישואין הגבוה יותר, ותיקתוקו המואץ של השעון הביולוגי, ממהרים בני הזוג להגדיל את המשפחה.
כך מוצא את עצמו אותו זוג יפה, זמן לא רב לאחר שהפיק חתונה מדהימה (בדרך כלל על חשבון הוריו), במרוץ מטורף של החיים, נאבק עם עול גידול משפחה, חובות כספיים ולחצים שכלל לא הכינו אותו אליהם. המציאות של הזוגות הצעירים משכיחה בין לילה את הרומנטיקה של החתונה ואת צלילי התזמורת של יום החתונה. גידול ילדים שנולדים בהפרש שנים קטן הוא עול כלכלי, פיזי ונפשי לא קטן והשנים בהן אמורים בני הזוג לבנות את עצמם הופכות להיות שנים קשות מאוד.
לפי הלמ"ס, בחמש השנים האחרונות, אנו עדים לגידול חד של 40% במספר הרווקות חד-הוריות ומספר המשפחות החד-הוריות עומד על 93 אלף. זו לא בעיה פרטית, אלא חברתית וכלכלית ממדרגה ראשונה. תאים משפחתיים אלה משתכרים פחות, משלמים פחות מס, נזקקים יותר לשרותי הרווחה ולסיוע ממשפחותיהם. על המדינה לטפל בתאים אלה ולדאוג לרווחתם, אך בה בעת לעשות טיפול מונע. זוגות החיים יחד ושוקלים להתחתן צריכים להשקיע לא פחות זמן בתכנון החיים המשותפים מאשר בתכנון החתונה.
במדינת ישראל קיימות סדנאות להכנה לקראת הנישואין ויתכן כי על המדינה לשקול למסדן ולהפכן כחלק מתהליך הנישואין במקביל לרישום ברבנות ואפילו במקום ה"הכנה" שעושה ה"רבנית" לנשים. רבים ירימו גבה ויגחכו "אותי לא ילמדו איך להתחתן ואיך לחיות עם בת זוג, אני הרי חייתי עם בחורות שנים לפני החתונה".
פתרון נוסף הוא הסכמי קדם נישואין. הרבה מאד מהסכסוכים המשפחתיים סבים סביב נושאים כספיים. רצוי שבני הזוג ינטרלו מראש עגמת נפש הצפויה להם במהלך חיי הנשואין וגם חו"ח במקרה של גירושין ולערוך "הסכמי קדם נישואין", תוך שהם מתגברים על תחושת אי הנעימות הנגרמת מסיטואציה כזו.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
