|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ניתוח תוכן של סיפורי גברים שרצחו את בנות זוגם ● ה"סוציולוגיה של השפה" עוסקת בין השאר במכניזם שבאמצעותו סוטים מסבירים את פעולותיהם לאחרים ולעצמם
|
הרצאה זו היא חלק ממחקר שבדק את סיפוריהם של 14 גברים שרצחו את בנות זוגם או ניסו לעשות זאת. הסיפורים נותחו מבחינה תוכנית, מבחינה מבנית ומבחינה לשונית במטרה לגלות כיצד המספרים יוצרים סיפור המַבנה מציאות חדשה לאחר הרצח, מציאות שבה הם, הגברים, הם הדמויות החיוביות בסיפור, ואילו בנות זוגם, הנשים, הן הדמויות השליליות בו, וכיצד הם מסבירים את מעשה הרצח. אנשים נדרשים לתת הסברים לפעולותיהם כאשר הן נראות בעיני אחרים בלתי הגיוניות או סוטות (Mills, 1940). ה"סוציולוגיה של השפה" עוסקת בין השאר במכניזם שבאמצעותו סוטים מסבירים את פעולותיהם לאחרים ולעצמם. אדם יכול להודות במעשה שעשה אך לנטרל את אשמתו בשתי צורות עיקריות (Austin, 1961:124): א. באמצעות הצדקות (justifications), לקבל על עצמו אחריות למעשה, אך להכחיש את המשמעות השלילית שלו, הצדקות לדוגמה: מקריות, הכחשת הנזק, הכחשת הקרבן, גינוי המגנים, מחויבות לאדם או לעניין אחר (Sykes & Matza, 1957); ב. באמצעות תירוצים (excuses), להסכים שהמעשה שלילי, אך להכחיש, במידה זו או אחרת, אחריות למעשה. אפשרויות של תירוצים: אי ידיעה, דחף שאינו בר כיבוש, שיקול מוטעה, חד פעמיות (Scott & Layman, 1968).
ההבדל בין תירוצים להצדקות מוסבר גם במיקוד השונה של שני סוגי הסברים אלה. בעוד שהתירוץ ממוקד באפיוני הפועֵל ובמצבו הנפשי הסובייקטיבי, הרי ההצדקה ממוקדת בנסיבות אובייקטיביות חיצוניות של המעשה (2002 Fritsche,). לפי הסבר זה הפעולות זקוקות להצדקות, ואילו הפועלים נזקקים לתירוצים.
בהרצאה יוצג ניתוח התוכן של סיפורי הגברים, וייבחנו שלושה פנים: תיאור הגבר, תיאור האישה ותיאור הרצח. ייבדקו האמצעים שבהם בחר המספר להצדיק את עצמו או לתרץ את מעשהו, ותידון ההשפעה של התיאורים המקדימים לתיאור הרצח (תיאור הגבר ותיאור האישה) על התוצאה המבוקשת הסופית, קרי על הדרך שבה המעשה אמור להתקבל בעיני הנמען.
|
|
- Fritsche, I. (2002). Account strategies for the violation of social norms: Integration and extension of sociological and social psychological typologies. Journal for Theory of Social Behavior 32(4), pp. 371-394.
- Mills, C.W. (1940). Situated actions and vocabularies of motive. American Sociological Review 5(6), pp. 904-913.
- Scott, M. & S. Lyman (1968). Accounts. American Sociological Review 33, pp. 46-62.
- Sykes, G. & D. Matza (1957). Techniques of neutralization. American Sociological Review 22, pp. 664-670.
|
|
|
אוניברסיטת בר-אילן והאגודה הישראלית לחקר שפה וחברה;
תקציר - הוכן עבור הכנס הבין-תחומי השני בנושא שיח ומגדר בישראל (03.02.09)
|
|
| תאריך:
|
03/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
03/02/2009
|
|
ד"ר רקפת דילמון
|
|
|
בשנים האחרונות מערכת החינוך רואה בלימודי מגדר נושא בעל ערך רב, כי הוא מאפשר למידה של נושאים הקשורים לבניית זהות אישית, מקצועית ואזרחית בחברה דמוקרטית הרואה בשוויוניות ערך מרכזי. כמו-כן, בחינת תפיסות של סטודנטיות בהכשרת מורים את דמות האישה והמנהיגה מאפשרת שיח אקדמי וערכי בנושאים חברתיים וחינוכיים, שכיום היא נעדרת מתוכניות הלימודים בבתי-ספר ובמכללות להכשרת מורים (בן פרץ, 2002; גלעד, 2007Bass, 1990 ;).
|
|
|
|
|
בשירה של נעמי שמר "ולס להגנת הטבע" מתארת הדוברת את הנרקיסים והכרכומים המוגנים מקטיף. בהשוואה לפרחים מצבה עגום, כיוון ש"רק עליי אין החוק משגיח, רק עליי איש אינו שומר". בהמשך עורכת הדוברת השוואה נוספת בין האיילות המוגנות על-ידי איסור על צייד בעוד שהיא חשופה - "רק עליי עוד לא שמו שלט מסביב אין לי כל גדר". בשיר זה מבטאת הדוברת קנאה בטבע השמור ותחושה של חוסר ביטחון ורצון להיות אף היא מוקפת גדרות מגן.
|
|
|
|
|
קהילות וירטואליות של אימהות הן מקום התכנסות של "השבט" האימהי מזה זמן מה. הקשרים הנוצרים ברשת כבר אינם רק "וירטואליים" (Smith & Kollock, 1999). אמהוּת היא רכיב מרכזי בזהות של נשים בכלל, גם לאחר המהפכה הפמיניסטית (Bassin, Honey & Kaplan, 1994) ובישראל במיוחד (פוגל-ביז'אוי, 1999). המחקר הנוכחי בחן את האפשרות להשתמש במדיום החדש לאתגור, לבחינה ולהרחבת התפקיד הנשי, המזוהה לעתים עם הנשיות כולה. במוקד המחקר הנוכחי קהילת אימהות, המאופיינת בגישה חשדנית כלפי הממסד הרפואי ונושאת את דגל חופש הבחירה בתהליך הלידה ובלידות בית. המחקר בוחן עד כמה סדר יום זה, המבטא תפיסות חתרניות או שוליות, יוצר שיח חדש עבור אימהות.
|
|
|
|
|
השיר ירושלים של זהב, מנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית, נכתב בידי אישה (נעמי שמר), הושר במקורו על-ידי אישה (הזמרת שולי נתן) והוא נסב על אישה מטפורית (העיר ירושלים המואנשת כעין יפהפיה נרדמת). יתרה מזאת, "ירושלים של זהב" הוא כינוי לחפץ נוי נשי, תכשיט, כמותו נתן רבי עקיבא לרחל אשתו (מסכת כתובות). במקורו נכתב השיר עבור החלק הבלתי-תחרותי של פסטיבל הזמר והפזמון תשכ"ז (כלומר, החלק "הרך", "הנשי" של הפסטיבל). על אף העובדה שהדובר השירי הוא זכר, מבטאים שלושת בתיו הראשונים מקבץ של הוויות "נשיות" (בהבדל מפעולות פיזיות, "גבריות"): חלימה, דיבור, שירה, נגינה וסינסתזיות [עירוב חושים]. הלחן האִטי והאלגי משקף או מבטא שורה של הלכי רוח ומצבי נפש, שמבחינה סטריאוטיפית ניתן לסווג אף אותם כ"נשיים": רוך, חולמנות, ערגה וגעגוע.
|
|
|
|
|
ההרצאה תבחן ממצאי מחקר עכשווי שבדק כיצד מפרשות נשים ישראליות דימויי נשים ונשיות בפרסומות טלוויזיה. יעדו של המחקר הוא לתרום לסגירת פער הקיים בספרות המחקרית בין פרשנויות וטענות של חוקרים/ות בנוגע לדימויי מגדר בטקסטים הפרסומיים, אשר נחקר רבות, לבין אופן ההתקבלות של דימויים אלה בפועל בקרב הקהל הנשי, אשר נחקר בצורה מצומצמת בעולם בכלל ובישראל בפרט. המחקר בוצע בהשראת הגישה הפמיניסטית וגישות אתנוגרפיות ופרשניות והתבסס על ראיונות עומק אישיים עם 44 נשים המייצגות פרופילים שונים של נשים בחברה הישראלית העכשווית.
|
|
|
|
|
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
