|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מיהול אופטימאלי של תוצר התפלת מי-ים עם מים ממקורות אחרים להשגת איכות מים נדרשת לחקלאות ולבריאות הציבור
|
|
התפלת מי ים [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
כמות המים הזמינה ממקורות המים המתחדשים במדינת ישראל (הכנרת, אקוויפר ההר ואקוויפר החוף) מוגבלת עקב מיעוט המשקעים השנתיים והצורך לשמור על מגבלות הפקה מהמאגרים הטבעיים. שאיבת יתר החורגת מיכולת המילוי מחדש של המאגרים עלולה לגרום לפגיעה באיכות המים עקב המלחתם ויצירת מגבלות שימוש לצריכה ביתית ולחקלאות.
התפלת מי ים נמצאה כפתרון הולם לאספקת מים לכל המגזרים. משבר המים בו נמצאת ישראל הביא להגדלת יעדי נפח התפלת מי ים ל - 500 מלמ"ק משנת 2013, כמות זו מהווה כ 25% מאספקת המים בישראל. ברוב מתקני ההתפלה בישראל תוצר ההתפלה מוזרם לאחר תהליך הייצוב למערכת הפיזור הארצית, שם הוא נמהל לעיתים במקורות מים אחרים (מים עיליים ומי תהום, מי המוביל הארצי).
באזורים הקרובים למתקני ההתפלה, כמו בדרום הארץ, מי ים מותפלים צפויים להוות את המרכיב העיקרי באספקת המים לפרקי זמן ארוכים. היות ותוצר תהליך ההתפלה הינו מים נטולי מלחים החיוניים להתפתחות צמחים ולבריאות האדם. כתוצאה מכך מתקבלים מים באיכות לא ידועה המגיעים לצרכני הקצה (חקלאים ורשויות עירוניות), המשתנית עם הזמן והמקום .
בעבודה פותח מודל ניהולי לתפעול אופטימאלי של מערכת אספקת מים כך שתהיה עמידה באיכויות המשתנות של תוצר המהילה של מי-ים עם מקורות מים אחרים אשר זמינותם ואיכותם משתנים בזמן.
המודל נותן מענה להיבטי איכות של השבת מינרלים לתוצר המהילה, תכנון נפח ומיקום מאגרי מים (כאתרים פוטנציאלים למיהול) במידה ואלה נדרשים, הקצאה אופטימאלית של מים ממקורות שונים ומזעור עלויות תפעול המערכת. המודל המוצע ייתן מענה לדרישות מיהול, אגירה, ופיזור המים לצרכנים השונים. ניתוחי רגישות מאפשרים ניתוח חלופות נוספות לתפעול מערכת הספקת המים.
|
|
תקציר הרצאה שניתנה בכנס השנתי החמישי של האיגוד הישראלי למים, שהתקיים ב-19 למרץ 2009 במלון כפר המכביה ברמת גן.
בסימן איכות מים, אנרגיה ומשאבי הסביבה, מדיניות ניהול, פיתוח ויזום טכנולוגיות מים
|
|
| תאריך:
|
26/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
26/02/2009
|
|
נועה אבני, משה אבן חיים, גדעון אורון
|
|
|
החלטת הממשלה מס. 4101, מיום 9.8.2005, שינתה את מעמדה היסטורי של נציבות המים אגב המרתה לרשות מים ממשלתית. הרשות החדשה נושאת עתה באחריות כוללת על ניהול משק המים והביוב הלאומי ומרכזת את הסמכויות הרגולטוריות בתחום. פועל יוצא משינוי זה הוא הרחבת הסמכויות של נציבות המים, תוך נשיאה באחריות על משק המים במגזר העירוני. הרחבת האחריות זו מחייבת את רשות המים להתאים את עצמה, מבחינה ארגונית, תפקודית וציבורית. זאת, לא רק בשל היות משק המים העירוני תחום חדש עבורה אלא גם בשל שינוי מבנה משק המים העירוני: תהליך התאגוד.
|
|
|
|
|
מכונים לטיהור שפכים, להתפלה ולטיפול במים ואספקתם הם מפעלי תעשיה לכל דבר ועניין.
|
|
|
|
|
כבוד נשיא המדינה מר שמעון פרס,
|
|
|
|
|
לפני 50 שנה נבחרתי לכנסת. נכנסתי לבית הזה כולי נרגש ומלא ציפיות. ומאז ועד היום, אהבתי את הבית הזה. תמיד עמדה בו תסיסה ולא נותר בו קמצוץ של שעמום.
|
|
|
|
|
כבוד נשיא המדינה, מר שמעון פרס; אדוני ראש הממשלה, מר אהוד אולמרט; יושב-ראש הכנסת בפועל, חבר-הכנסת מיכאל איתן; יושבת-ראש הכנסת ה-17, חברת-הכנסת דליה איציק, מר דני איציק, קהל נכבד,
|
|
|
|
|
