|
|
אזורי תעשייה עלולים לזהם מי תהום
|
|
|
|
|
בעבודת תהל בנושא הערכת פוטנציאל והיקף זיהום מי תהום מתעשיה באקוויפר החוף עבור אגף איכות מים ברשות המים, נדרש לקבוע סדר עדיפות להקמת מערך ניטור מי תהום באזורי תעשיה.
לצורך כך בוצע איסוף ועיבוד של נתונים מרחביים ונתונים אלפא נומריים, ושילובם במערכת GIS. שילוב הנתונים במערכת GIS אפשר ביצוע חיתוכים ושאילתות, שימוש בתוצאות המעובדות לצורך קבלת החלטות והצגת נתוני מקור ונתונים מעובדים על גבי מפה.
עיבוד הנתונים לאחר ביצוע קומפילציה בין מקורות מידע כלל בין היתר מיפוי אזורי תעשיה, מיקום מפעלים, עיבוד נתונים הידרו-גיאולוגים ואיכות מים בקידוחים.
פעולות הניתוח המרחבי בוצעו לצורך קבלת תוצרים כדלקמן: שיוך אזורי תעשיה לתאי אוגר, הגדרת רגישות הידרולוגית, זיהוי קידוחי הפקה בתחום האזור, הגדרת קידוחים מושפעים, סך הפקה בקידוחים באזור, איכות מי תהום בקידוחים באזור, מספר הקידוחים באזור אשר נסגרו עקב זיהום.
לפרמטרים ההידרולוגיים שהתקבלו באמצעות הניתוח וההצלבות הנ"ל ניתנה משקולת עפ"י חשיבותם.
לאחר שילוב וסכימה משקלית של כל הקריטריונים שנקבעו התקבל ציון משוקלל סופי לכל אזור תעשיה, המהווה כלי לדירוג הצורך בהקמת מערך ניטור.
אוסף הנתונים בהיבטים השונים שימש ליצירת בסיס נתונים מרחבי אינטגרטיבי התחלתי לעבודת צוות תכנון של מערכת הניטור.
היבט זה של העבודה נעשה במסגרת עבודה רחבה יותר העוסקת בהערכת פוטנציאל והיקף זיהום מי תהום מתעשיה באקוויפר החוף. עבודת ה- GIS נעשתה בתהל ע"י גב' סיגל עוז בליוויים של מר דני גרינוולד וגב' שרה אלחנני מרשות המים - האגף לאיכות מים, ובניהולו של מר יהושע שוורץ, תהל.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
