בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
דיפלומט, פרקטיקן, חוקר ומורה
|
דברים שנשא חבר ועדת טירקל בפתח ישיבת הוועדה לזכרו של השגריר שבתאי רוזן, חבר הוועדה לבדיקת אירועי המשט שהלך לעולמו [ד' במרחשון תשע"א, 12.10.2010]
|
שבתאי דוזן ז"ל [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
יותר מכל היה שבתאי רוזן מזוהה עם המשפט הבינלאומי; כדיפלומט ופרקטיקן במערכות הציוניות, הישראליות והבינ"ל, כחוקר וכמורה - ברמה הגבוהה ביותר. שני עשורים בלבד לפני הולדתו התרחש האירוע המכונן בתולדות תקומת ישראל - הקונגרס הציוני הראשון, אותו כינס תיאודור הרצל ב-1897 בבאזל; הקונגרס, בהשתתפות כ-70 נציגים מ-17 ארצות וקומץ ארגונים ציוניים, התווה את 'פרוגרמת באזל'; זו כללה את העקרונות עליהם עתידה הייתה להתבסס הישות היהודית העצמאית בארץ ישראל - 'מדינת היהודים', אותה חזה הרצל. אחד מעיקרי הפרוגרמה היה כינונה של 'מדינת היהודים' לפי משפט העמים, דהיינו המשפט הבינלאומי, עיקר שנשמר עד היום. מנהיגי התנועה, והרצל בראשם, הבינו שללא הכרה בינ"ל לא תיכון מדינת היהודים והיא לא תהיה בת חיות. עשרים שנה לאחר מכן - בשנת 1917, בה נולד שבתאי רוזן - רשמה התנועה הציונית בראשות חיים וויצמן הישג אדיר כאשר השיגה את תמיכתה של ממשלת בריטניה בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל על-ידי הצהרת בלפור, שקבלה אישור בינ"ל בוועידת השלום בוורסאי מעט מאוחר יותר. בשנים הבאות פעלה ההסתדרות הציונית ברציפות בקרב אומות העולם להשגת תמיכה בציונות, וזאת באמצעות המחלקה המדינית שלה, שהייתה בשנות ה-30 וה-40 של המאה שעברה לבית היוצר לשירות החוץ של המדינה בדרך; מרבית אנשיה, בראשות משה שרת, היו לראשוני שירות החוץ של מדינת ישראל הצעירה. שבתאי, שהיה בן למשפחה בריטית ציונית, למד משפטים בלונדון ואחרי שירותו בצבא הבריטי במלה"ע ה-2 הצטרף ב-1946 כמשפטן למח' המדינית של הסוכנות היהודית. עם הקמת המדינה היה מראשוני השירות המשפטי במשרד החוץ ולימים כהן כיועצו המשפטי עד שנת 1967; בשנים אלה היה בין הבולטים ממניחי יסודותיו ובוני המסורת שלו - מקצוענות ומצוינות לעילא ולעילא ברוח ה-Civil Service , שנשמרה גם בתהפוכות הזמן. משה שרת העיד עליו שתרומתו לייצוב מעמדה של ישראל בעקבות מלחמת העצמאות ולאחריה - בהסכמי שביתת הנשק ובהשתלבותה במערכות המדיניות הבינלאומיות - לא תסולא בפז. בשנת 1967 יצא שבתאי לנציגות ישראל לאו"ם כסגן הנציג הקבוע, ומאוחר יותר כשגריר ישראל ליד מוסדות האו"ם בז'נבה. במקביל שקד גם על שורה ארוכה של ספרי יסוד בתחומי המשפט הבינלאומי הכללי והימי, שהיו לנכסי צאן ברזל של קהילת המשפטנים הבינ"ל והקנו לו מעמד רם והכרה בינלאומית, כחוקר וכמורה. היו"ר הנורבגי של הוועדה ה-6 באו"ם - לענייני משפט - אדוארד המברו, לימים נשיא העצרת, בירך את שבתאי ב-1970 בבואו לישיבת הוועדה ואמר לנוכחים: "אנו מתכבדים היום בנוכחותו של ענק המקצוע, השגריר רוזן מישראל, המכבד אותנו בהשתתפותו בעבודתנו כאן". במשך שבועות ארוכים ואינטנסיביים עבדנו כאן עם שבתאי, וזכינו להתברך בתבונתו ובניסיונו - כוועדה וכיחידים. יהי זכרו ברוך.
|
תאריך:
|
12/10/2010
|
|
|
עודכן:
|
12/10/2010
|
|
ראובן מרחב
|
דיפלומט, פרקטיקן, חוקר ומורה
|
|
|
|
|
|
|
|
אדוני נשיא העצרת, עמיתים נכבדים, גבירותיי ורבותיי: עם הגיעי אתמול לניו-יורק טלפן אלי אחד מראשי הארגונים היהודיים ושאל אותי כיצד אני מתמודד עם הלחץ אשר מופעל על ישראל; זה בוודאי, כך אמר, מאוד קשה. נזכרתי בבדיחה ישנה על חמישה יהודים אשר שינו את דרך ההסתכלות שלנו על העולם: משה רבינו - החוק הוא חזות הכל; ישו - אהבה היא חזות הכל; מרקס - הכסף יענה על כל דבר; פרויד - הכל מין; ואיינשטיין - הכל יחסי.
|
|
|
מאז עלה הנשיא חוסני מובארק לשלטון ב-1981, הוא מתמודד על הלגיטימציה למשטרו מבית ועל ההכרה בו בזירה הבין-ערבית כמנהיג היוזם מהלכים ומוביל אותם. מאז המחצית השנייה של המאה העשרים ועד ימינו אלה ממש, הלגיטימציה היא מקור לדאגה לכל משטר מכהן במצרים. מבחינתו של מובארק, החשש להיעדר לגיטימציה היה אקוטי במיוחד, שכן הוא לא נהנה מעולם ממה שמקס ובר מכנה לגיטימציה כריזמאטית או לגיטימציה פרסונאלית כהגדרתו של דיוויד איסטון, מהן נהנה גמאל עבד אל-נאצר, לגיטימציה זאת נשענת על תכונות יוצאות דופן שבהן ניחן המנהיג, ואשר גורמות להמונים להסכים למדיניותו תהא אשר תהא. מובארק אף לא זכה מעולם ללגיטימציה מסורתית - זו השואבת את כוחה מן הקבוצות המסורתיות שבחברה - זו שממנה נהנה הנשיא אנואר סאדאת. גם לגיטימציה אידיאולוגית - זו המכילה שורה של אידיאלים ברורים ומנוסחים היטב (idea fix) בהצהרת כוונות וסימון יעדים, המסייעים לפרש את העבר להציע פרשנות על ההווה ולנסח חזון לעתיד - לא הייתה מנת חלקו של מובארק.
|
|
|
|
|
|
|