שנה חלפה מאז שעזבת אותנו. שנה שבה כל מי שהכיר אותך המשיך בחייו, אך מועקה גדולה ליוותה אותו. חלל עמוק שנפער, געגועים אין קץ, צער גדול שאינו מרפה. תחושת החמצה, אמנון, כי למרות שחיית חיים מלאים ותרומתך למדינת ישראל היא ללא שיעור, יכולת להיות איתנו כאן עוד שנים רבות, ולהמשיך להעניק מחוכמתך, מניסיונך, מהתבונה והשקט שאפיינו אותך כל כך.
בשנה שחלפה מצאתי עצמי לא פעם מחפש אותך, נזכר במפגשים הרבים שהיו לנו ושהחכימו אותי כל כך, שואל את עצמי 'מה אמנון היה אומר?' או 'מה אמנון היה עושה?'. מצטער על שאיני יכול להרים אליך טלפון, כמו פעם, או להגיע אליך בשבת בבוקר לאותן שיחות מיוחדות בהן ישבתי, כתלמיד מול רבו, ודיברנו, וגם התווכחנו. היו לנו מחלוקות על פתרונות מדיניים או מה נכון לעשות לטובת עתידה של מדינתנו, אך מעולם לא על הרצון הכן והאמיתי לראות כאן חברה ערכית ומכבדת הראויה לצבאה ולאנשים שהקריבו למענה את חייהם.
בפרידתו מאמנון, ידע עם ישראל להוקיר את תרומתו הייחודית לביצור ביטחונה של מדינת ישראל. גם היום, שנה אחרי, וגם בעתיד, תדע ההיסטוריה להוקיר את פועלו הביטחוני של אמנון, לוחם ומפקד קר רוח, שקול ונועז, שלא היסס לסכן את חייו ותמיד עמד, לאורך מסלול שירותו המפואר, בראש הכוח המסתער, מהווה דוגמה ומופת לדמות המנהיג הצבאי האידיאלי. בחשיבתו המקורית, באומץ ליבו הנדיר, בשיקול הדעת שהיה חלק בלתי נפרד מאישיותו, שימש אמנון עבורי ועבור רבים אחרים דגם לחיקוי, מקור להערכה, עמוד האש שלפני המחנה.
מעטים המפקדים שהשפעתם עליי ניכרת במסלול השירות הצבאי ובחיים בכלל, ואמנון הוא אחד מהם. מאמנון למדתי מהו גיבוי אמיתי. מהי אחריות. מהי דוגמה אישית. מאמנון למדתי לעודד את האנשים להיות ביקורתיים ולהטיל ספק, שכן גם כשהיו מחלוקות, כפיקודו לא חששתי להביע את דעתי גם אם סברתי שהוא חושב אחרת. בדיון אצל אמנון אפשר היה לחשוב אחרת ולדבר באופן חופשי, ללא חשש. אני מקווה ומאמין שהמורשת הזו של אמנון מלווה את צה"ל ומלווה אותי אישית.
כל מפגש עם אמנון היה עבורי שיעור לחיים, וכך גם המפגש האחרון, אותו לא אשכח לעולם. מחלת הסרטן כרסמה בגופו, ואמנון, שהבין שיומו קרב, קרא למספר אנשים, בהם אני, לשיחת פרידה. כשהוא חנוק, בקושי מדבר, כואב כולו, דיבר אמנון ברגעיו האחרונים על עתידה של מדינת ישראל. זה מה שהעסיק אותו. זה גודלו של האיש. 'האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו', כתב שאול טשרניחובסקי, ואמנון אכן היה כזה. ארץ ישראל היפה במלוא מובן המילה.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
