פרופ' עקיבא פרדקין: "פרופסור לא חייב להיות דוקטור"

כנראה שאין תואר מכובד יותר להוסיף לשמכם מאשר התואר "פרופסור". לא בכדי לא מעט אנשים מוסיפים אותו לשמם, גם אם טכנית הם אינם זכאים לכך מבחינה חוקית; בינם לבין עצמם, הם יודעים שכנראה שאיש לא ימהר לתקן אותם בעניין הזה, שהרי מי יעז להתווכח עם פרופסור? עם זאת, בעולם המעשה, לא כל מי שמכנה עצמו פרופסור הוא אכן פרופסור.

לעומת זאת, ישנם אנשים שדווקא כן זכאים להיות מכונים פרופסור, מבלי שהשלימו לימודי דוקטורט. שוחחנו בעניין זה עם פרופסור עקיבא פרדקין (שקיבל את התואר פרופסור מ-TOURO UNIVERSITY בארצות הברית, וממוסדות אקדמיים נוספים), ומייסד PHD Institute, המלווה סטודנטים להוצאת דוקטורט.

פרופ' פרדקין, מיהו פרופסור?

"בישראל, פרופסורה מסווגת הן כדרגה והן כתואר", אומר פרופ' עקיבא פרדקין. "למה הכוונה? רובנו נוטים לחשוב על פרופסורים בתור מי שעשו תואר ראשון, תואר שני, השלימו דוקטורט בתחום שלהם, ואז כתבו מספיק מאמרים חשובים, כדי שהאוניברסיטה בה הם מלמדים תעניק להם את התואר הנכסף 'פרופסור'. האמת היא, שזה רק חלק מהסיפור: באוניברסיטאות בישראל יש לפחות שמונה סוגים של פרופסורה: ״פרופ' מן המניין, פרופ' חבר, פרופ' משנה (בטכניון בלבד), פרופ' מחקר, פרופ' אורח, פרופ' מומחה, פרופ' אֶמֶרִיטוּס ופרופ' קליני (בתחום הרפואה בלבד). באופן עקרוני ומלבד פרופ' אמריטוס (כלומר, פרופסור מן המניין שיצא רשמית לגמלאות), מרגע שאותו אדם מפסיק ללמד ולעבוד במוסד האקדמי ממנו קיבל את התואר פרופסור, הוא אמור להפסיק להשתמש בתואר הזה. גם בכנסת הנוכחית שלנו יש שני מרצים לשעבר בדרגת פרופסור (אלון טל מכחול לבן ויוסי שיין מישראל ביתנו), שלא תמיד טורחים לתקן את אלו שפונים אליהם עם התואר הזה".

מה קורה במצב הזה?

פרופ' פרדקין: "לא יותר מדי, שהרי האוניברסיטאות בישראל די מצופפות שורות בעניין הזה, ונחלצות לעזרת 'הפרופסורים' שלהם במידת הצורך. אבל כאמור, טכנית, התואר פרופסור הוא במידה רבה דרגה אקדמית המוענקת למי שמלמד או מדריך סטודנטים לדוקטורט. המונח פרופסור קשור מאוד לפעולת ההוראה של סטודנטים: בארצות הברית למשל, נוהגים לקרוא לכל מי שמלמד תלמידים פרופסור, ובהקשרים מסוימים הוא פשוט מקביל למונח 'מרצה' אצלנו. אצלנו בארץ לעומת זאת, פרופסור הוא תואר שאמור לשאת איתו מטען של הון חברתי רב, המעיד על אדם שהקדיש את חייו ואת מרצו לעולם המחקר והלימוד. עם זאת, בפועל הפירוש של המונח הזה השתנה והתעוות לאורך השנים".

מי קובע מה?

פרופ' עקיבא פרדקין הוא בהחלט בר סמכא בתחום. אחרי שלמד בוינגייט במסגרת העתודה הצבאית, והיה קצין הספורט בחיל-האוויר (ואף מהמייסדים של יחידת 669 המפורסמת), עשה את לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטת UNE באוסטרליה, ולאחר-מכן הוכר כפרופסור ממספר מוסדות אקדמיים, ביניהם TOURO UNIVERSITY בקליפורניה. סוגיה נוספת עליה מרבה לדבר פרופ' עקיבא פרדקין, היא פרופסורים שאינם דוקטורים: בשנת 2016 הכריע בג"ץ (ראו בג"ץ 5480/14 - ועד ארגון הסגל האקדמי הבכיר באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים נגד המועצה להשכלה גבוהה) בנושא השנוי במחלוקת הזה.

באותו עניין, נדונה השאלה המשפטית הבאה: האם המוסד האקדמי למוזיקה ומחול בירושלים יכול להעניק תואר פרופסור למרצים שלו. ארגון הסגל הבכיר במוסד, טען בעתירה שלו כי למוסד אקדמי אמורה להיות אוטונומיה מלאה לקבוע בשאלת הקריטריונים למינוי מרצים. עם זאת, בג"ץ קבע כי לאור אופיה "הדו-מהותי" של הפרופסורה (כאמור, לא רק דרגה, אלא גם תואר אקדמי), אין למוסד חופש אקדמי בכל הנוגע להיבטים החיצוניים של הפרופסורה. אחד הנימוקים לתמיכה בטענת העותרים באותו עניין, היה שאם לא תתקבל העתירה שלהם, בעצם תיווצר כתוצאה מכך אפליה של מכללות אל מול אוניברסיטאות. שופט בית המשפט העליון שכתב את פסק הדין, נעם סולברג, הכחיש כי מדובר באפליה, אך עם זאת טען כי יהיה מוצדק לתת יחס שונה מבחינת הפיקוח של המל"ג למכללות אל מול אוניברסיטאות: 'לשיטתי, הוותק' של מוסד אקדמי בהענקת תואר מסוים, ובכלל זאת תארי הפרופסורה, הוא גורם רלוונטי לעניין אופי הפיקוח שראוי להפעיל כלפיו ביחס להענקת אותו תואר". כלומר, לפי דברי סולברג, אכן ראוי לנהוג באוניברסיטאות ביד מקלה יותר לעומת מכללות.

מה לגבי פרופסורים שאינם דוקטורים?

"נסביר קודם מה ההבדל בין דוקטור לפרופסור", אומר עקיבא פרדקין. "בניגוד לתואר דוקטור, שניתן על בסיס עבודת דוקטורט ונשאר עם האדם למעשה כל חייו, התואר פרופסור הוא דרגה שהאוניברסיטה מעניקה לפי קריטריונים נבחרים לאנשי סגל אקדמי, שנושאים במשרת הוראה או הנחיית סטודנטים לתקופת עבודתם בלבד. לפיכך, יש המון אנשים אשר דווקא החזיקו ומחזיקים בתואר פרופסור ונודעו ככאלה, מבלי שבפועל השלימו דוקטורט בנושא. הידועים שבהם הם למשל משה ארנס ז"ל, הסופר א.ב. יהושע, פרופ' אמריטוס עדנה שביט ז"ל (במאית פורצת דרך), יעקב נאמן ז"ל, פרופ' עדי שטרן (נשיא בצלאל) פרופ' יובל אלבשן (פעיל חברתי ואיש תקשורת), פרופ' מוריה יעל (דיקנית הפקולטה לעיצוב בשנקר) ועוד רבים וטובים".

כיצד בעצם הופכים לפרופסור בישראל?

פרופ' עקיבא פרדקין: "על-פי המקובל במחוזותינו, כל אוניברסיטה יכולה על-פי שיקול דעתה לקדם אנשי סגל אקדמי לדרגת פרופסור, וזאת על-פי התקנון הפנימי שהיא קבעה לעצמה. החלטות על מינויים שכאלה מתקבלות על-ידי ועדות מינויים וחוות דעת חסויות, וזאת בלי כל חובה להסביר ולנמק את פשר המינוי, מה שמונע בעצם ביקורת חיצונית על התהליך הזה. כאן מתחיל הסיפור יוצאי הדופן, קרי פרופסורים שאינם דוקטורים: האוניברסיטאות רשאיות להעניק תואר פרופסור לחסרי תואר דוקטור (או חסרי תואר אקדמי כלשהו) למי שהם "בעלי הישגים בולטים בתחומם".

מה המשמעות של בעלי הישגים בולטים בתחומם? מדובר במה שמכונה "רקמה פתוחה", קרי סעיף המאפשר פרשנות רחבה מאוד. כל זה נעשה במטרה לשמר את החופש האקדמי המוחלט של האוניברסיטאות. גם לדברי פרופ' נחום פינגר, סגן יו"ר המל"ג לשעבר, שאמר בזמנו כי: 'מאחר שפרופסור הוא סטטוס מקצועי ששייך למקום העבודה, בניגוד לתואר דוקטור ששייך לאדם, הדבר יכול להשתנות ממוסד למוסד'.

אם כן, נוצר מצב שאוניברסיטה, שלמרות שהיא לא יכולה להעניק דוקטורט למי שהיא רוצה (מלבד מה שמכונה דוקטור לשם כבוד), בפועל היא יכולה להעניק תואר פרופסור לכל מי שהיא חפצה ביקרו, ללא כל פיקוח בעניין. לעומת זאת, כדי להפוך לפרופסור מטעם מכללה, חורי המסננת של המל"ג יהיו קטנים מאוד, כך שמעט מאוד אנשים יוכלו לעבור בהם בפועל. כיום יש רשימה מצומצמת של מכללות שיכולות להעניק תואר פרופסור וקיבלו לכך אישור מטעם המל"ג; נותר לקוות שבעתיד יגדל החופש האקדמי בישראל, שהרי אחרת האקדמיה תתנתק כל-כך מחיי היום-יום, עד כדי כך שהיא תהפוך ללא רלוונטית".

פרופ' עקיבא פרדקין הקים את מכון PHD INSTITUTE, אשר ממנו סיימו כבר למעלה מ-1,100 בוגרי תואר דוקטור. למידע נוסף על האיש ופעילותו, כנסו לאתר הרשמי של עקיבא פרדקין.