צדק במדים: עורכת דין צבאית ליאור זקר

זו דרך אחת להציג את הדברים. אבל מה עם ערכים של שותפות גורל? לכידות? צדק חברתי? שיויון בנטל?

״אני שמחה מאוד שהעלת את זה. בעיקר משום שבעיני, זה בדיוק מה שאנחנו מנסים להשיג כאן. איך ניתן לדבר על שותפות גורל כאשר ישנם חיילים שנקראים אל הדגל, בזמן שהם חווים קשיים אישיים חמורים או בעיות נפשיות או רפואיות, שלא מאפשרות להם לשרת כלל או שמאפשרות להם לשרת רק בתפקיד שמתאים להם? הצבא, פעמים רבות, לא מטפל בהם כראוי, מה שעלול לגרום למצב שלהם להידרדר אפילו יותר.״

יהיה מי שיגיד שלכולם קשה, וכולם צריכים להיכנס תחת האלונקה.

״אנחנו לא מדברים על קשיים. אנחנו מדברים על השלכות. צריך להבין, אין לנו עניין לטפל בחיילים שסתם לא מתחשק להם לשרת. אנחנו מטפלים בחיילים שאנחנו סבורים שיגרם להם או לסביבה שלהם נזק משמעותי אם לא יקבלו את הסביבה המתאימה לצרכים שלהם״

הגבולות מאוד מטושטשים. איך חייל או מיועד לשירות ביטחון יודע אם כדאי לו לפנות לעזרה מקצועית של עורך דין צבאי? הרי אין כאן שחור ולבן.

״הכלל שלי הוא מאוד ברור בהקשר הזה: אם יש ספק אז אין ספק. לא בטוחים שאתם עושים את הצעד הנכון? עשיתם טעות ואתם לא יודעים כיצד לפעול? מתלבטים מה עליכם להגיד? האם כדאי להודות? רוצים לדעת מהי הדרך הטובה ביותר להפחית בעונש הצפוי? בשביל זה בדיוק אני כאן.״

״תראה״, אומרת לי עו״ד זקר, ״יותר משהחיילים האלה זקוקים לייעוץ משפטי, הם קודם כל צריכים אוזן קשבת. עבור חלק מהם, אני לא רק עורכת דין, אלא גם אימא דואגת. אנימתייחסת לכל אחד מהם כאילו היה הבן שלי, ונלחמת על כל אחד מהם כאילו אני אימא שלו.

אין מחלוקת הרי על כך שהתייעצות מקצועית אכן יכולה למנוע נזק נוסף, במקרהשזה כבר נעשה.״

מה את חושבת על חוק הגיוס ובפרט על הפטור מגיוס שניתן למגזרים שלמים במדינת ישראל?

״אני משתדלת ככל האפשר להימנע מההתלהמות שגורמים בעלי אינטרס אוהבים לייצר. במקום זאת, אני מנסה להיות קשובה לצרכים של אוכלוסיות שזקוקות לעזרה. מי שיכול ומתאים לגיוס - צריך, כמובן, לעשות זאת. להתגייס לשירות צבאי משמעותי זוהי זכות. ובאותה נשימה, אני אגיד שהקווים העדינים של החיים עצמם הם אלו

שמייצרים עבורנו את התמונה המדויקת. כלומר, כל מקרה צריך להיבחן לגופו. ההכללות מייצרות תמיד נזק. ההתעמקות בפרטים היא זו שמייצרת פתרונות מעשיים.״

וזה מה שהניסיון שלך מראה? שהפרטים אכן חשובים?

״ודאי. יש הבדל גדול בטיפול בין חייל שהודה מיוזמתו בעבירה שביצע, וחייל שנתפס כעריק ביוזמת הצבא. יש הבדל גדול בין חייל שמבין מהו מרחב הפעולה שעומד לרשותו, מה הוא יכול לבקש, ומה צפוי שיקבל אם יבקש, ובין חייל שפועל באופן אקראי וללא שום הדרכה וליווי מגורם מקצועי מנוסה בתחום.

כשחייל הופך לעריק, זה בדרךך כלל לא קורה בחלל ריק. זאת יכולה להיות המסגרת הצבאית שמתעמרת בו עד למצב שהוא נפשית לא מסוגל להחזיק מעמד, והוא בוחר לברוח לפני שיזיק לעצמו. זאת גם יכולה להיות המסגרת בבית, שחייל כזה לא יכול להשאיר מאחור במצבי קיצון. כך או כך, לצבא ישנם מנגנונים שמאפשרים טיפול נכון, אבל בשטח, המפקדים הצעירים לא תמיד מכירים או נוהגים לפי הכללים, חיילים "נופלים בין הכסאות" ופתרונות הצבא לרוב מספקים.

הפרטים, בסופו של יום, הם אלו שעושים את ההבדל.״

יגידו עליך שאת מעודדת סרבנות, דווקא בימים בהם צה״ל זקוק לחיילים.

״המציאות היא בדיוק הפוכה מזו. בלא מעט מן המקרים אנחנו אלו שדואגים לתנאים שיאפשרו לחייל להשלים שירות מלא. אם לא ההתעקשות שלנו, הצבא היה עלול להמשיך ולהתעלם מסימני המצוקה שמשדרים החיילים האלו. חשוב להבין, כי כשמדובר במצוקה נפשית או רפואית, מסגרת לא מתאימה עלולה להחמיר את הבעיה, ולפגוע בסופו של יום - דווקא ביכולת של החייל להמשיך ולשרת.

תרשי לי להניח שככל שמדובר בעיסוק משפטי - כאן לא מונח הכסף הגדול.

עורכת הדין הצבאית ליאור זקר צוחקת בקול כשאני מזכיר את נושא ההכנסות. ״זה ללא ספק המקום הלא נכון להיות בו אם אתה מעוניין להתעשר״, היא אומרת. ״בניגוד לתחומים משפטיים אחרים שבהם העיסוק הוא בעיקר פרוצדורלי - טכני - עורך דין צבאי פועל למען מטרה שיש לה השלכה על הפנים שלנו כחברה. מי שמגיע למקצוע הזה עושה זאת מתוך חיבור אמיתי לערכים, מתוך חזון ומתוך שליחות. בסופו של יום, כל אימא ששולחת את הילד שלה לצבא מפקידה בידי המדינה את האוצר היקר והחשוב לה ביותר. התפקיד שלנו הוא לוודא שהמדינה עושה כל שהיא יכולה כדי לשמור על האוצר הזה.״

מניסיונך לאורך השנים - מהי, לדעתך, הטעות הכי גדולה שמבצעים חיילים או מיועדים לשירות ביטחון לפני שהם מתקשרים מולכם?

עו״ד ליאור זקר לא מהססת לפני שהיא משיבה נחרצות: ״אני רואה יותר מידי מקרים של חיילים שפעלו על דעת עצמם, בלי להתייעץ, ובלי להבין את ההשלכות האמיתיות של המעשים שלהם. צריך לזכור שהם בסך-הכל ילדים, חלקם אפילו עוד לא בני 18, מה שאומר ששיקול הדעת שלהם עדיין לא התעצב. רבים מהם פועלים גם מתוך אינסטינקט, שבחלק גדול מן המקרים הוא שגוי. הם לא עוצרים לחשוב, להבין מה מונח על הפרק, ועל הדרך, בהתנהגות שלהם, מחמירים את המצב שלהם. אני שוב חוזרת ואומרת - התרופה הכי טובה למצבים מעין אלו, היא להתייעץ. תנו לגורם מקצועי, מנוסה, שמכיר את ההתנהלות של בתי המשפט הצבאיים, של ההליכים המשפטיים, לייצר עבורכם קווים מנחים שיסייעו לכם לצלוח את התקופה המאתגרת הזאת. אחרי הכל - לאיש לא מגיע להרגיש שהוא לבד מול מערכת משומנת, חזקה, ויעילה כמו הצבא.״

עורכת הדין הצבאית ליאור זקר, איך תרצי לסיים את הראיון הזה?

״את השיח הזה ביננו הייתי מאוד רוצה לסיים בתפילה: שהחטופים ישובו לביתם בריאים ושלמים, וכך, כמובן גם החיילים האמיצים שלנו. מבקשת לשלוח מכאן החלמה לכל הפצועים ושהשקט יחזור למדינה במהרה. בסופו של יום, בזכותם אנחנו זוכים לשבת ולדבר כאן.״