‏"חוק הגנת השוכר? זה מתאים לקוריאה הצפונית"‏ <br>

את הטור שלו השבוע, מקדיש נחמיה שטרסלר לכור מחצבתו - התפיסה הימנית הכלכלית, ולפיה, ‏כל רגולציה להגנה על צרכנים היא "קוריאה הצפונית"/"רוסיה הסובייקטית"/בחר עוד דוגמה למשטר ‏קומוניסטי מן המאה העשרים. כל מה שצריך, לשיטת שטרסלר, הוא לאפשר לכוחות השוק "לשחק ‏לפניו". ‏
‏
שטרסלר קוטל את הצעת החוק של ח"כ סתיו שפיר לשכירות הוגנת, כמו גם את הנסיונות של ח"כ ‏רועי פולקמן לעשות משהו בנדון, ומשבח דווקא את שרת המשפטים, איילת שקד, שעצרה את מה ‏שהוא תופס כסחף "צפון קוריאני". ‏

שטרסלר מגלה בכל אליה, בדמות הצעת חוק להגנה על שוכרי דירות, את הקוץ שבה; ‏

החוק, לפי הצעת ח"כ סתיו שפיר, יעודד משכירים שלא להעלות את דמי השכירות במשך שלוש ‏שנים? מה פתאום, מזדעק שטרסלר, הם יציבו מחיר גבוה כבר מן ההתחלה, בכדי שלא יסבלו בשקט-‏בחושך את הקפאת המחיר למשך שלוש שנים.
‏
ח"כ פולקמן מציע כי את ביטוחי הדירה תנהל חברת ניהול מיוחדת, שתהיה הכתובת לכל תקלה ‏בדירה? לשיטת שטרסלר: "זה כבר השיא. מדינה שרוצה לצמצם ולהתייעל תקים חברה מיותרת, עם ‏מנכ"ל, סמנכ"ל, דובר, עוזר, אנשי מטה ופקידים לרוב, שתעסוק בתיקונים. ....ממתי "חברת ניהול" עם ‏זיקה ממשלתית עדיפה על השוק הפרטי המהיר והתחרותי?"
‏
יתכן שגם אם הביקורת של שטרסלר על האמצעים הלא מוצלחים שבחרו הח"כים סתיו שפיר ורועי ‏פולקמן, היא נכונה, נקודתית, המסקנה הכוללת שלו שגויה: הוא שופך את התינוק עם המים, הוא ‏שבוי בתפיסה ששוק חופשי עדיף ("היד הנעלמה"), תמיד, מתעלם מכך שרגולציה נכונה על שוק ‏השכירות יכולה להועיל;‏

שטרסלר שוכח שגם אי-רגולציה היא סוג של רגולציה, ממש כפי ש"לא לבחור" היא בחירה: כשאין ‏רגולציה, אז יש רגולציה, שמבוצעת על-ידי בעלי דירות חמדנים אשר מחתימים דיירים על חוזי ‏שכירות דרקוניים. אין ריק. ‏