‏"פאשיזם?" זו רק ההתבהמות של השמאל <br>

בן דרור ימיני הוא אחד העיתונאים והפובליציסטים ההגונים, עם המינון הגבוה ביותר של יושרה ‏אינטלקטואלית. הוא לא חוסך את שבטו, לא מן הימין ולא מן השמאל. הוא מבהיר כל השנים את ‏עמדתו, כי סיפוח מזדחל של יהודה ושומרון יוביל למדינה דו לאומית, שתהפוך עד מהרה למדינה ‏ערבית. שזהו סוף החזון הציוני. ‏

השמאל תורם למלקחה,לשיטת ימיני, בכך שהוא חובט במדינה כולה במקום בימין לבדו; ‏

לשיטתו, זה כבר לא רק השמאל הקיצוני, נוסח זאב שטרנהל, שמילל, בלא כל סימוכין, ובניגוד גמור ‏למציאות בשטח, כי מדינת ישראל "פאשיסטית"; ‏

האופנה הסמול-רדיקלית הזו פשתה למרכז, וכיום גם יצחק הרצוג (בוז'י), אהוד ברק (הסמן הימני של ‏השמאל), וכוכב הריאליטי החדש של העבודה, אראל מרגלית, אינם מהססים לדקלם את הסיסמה ‏הפשטנית שמאל-רדיקלית הזו בראש חוצות. ימיני כותב:
‏
‏"עם יריבים כאלה, נתניהו יכול להיות רגוע. הוא לא צריך תעמולת בחירות.........כאשר מאשימים אותו ‏בפאשיזם ובשריפת משפחות- זה רק עניין של זמן עד שיאשימו אותו בשימוש בדם ילדים פלשתינים ‏לאפיית מצות, ובין הרטוריקה האנטישמית הזאת לבין נתניהו, נתניהו עדיף. זה לא שמרגלית אנטישמי. ‏הוא רק משל עצוב לתהומות ההזויים שאליהם נגרר חלק מהשמאל הציוני. זו התבהמות במלוא ‏עליבותה".‏

זה לא שאין פאשיזם, טוען ימיני. יש, בקטנה. כמו חזון ה"הפרד וילד" מבית מדרשו של בצלאל סמוטריץ', ‏‏"תג מחיר", ועוד התבטאויות שטנה. אך לשיטת ימיני, יש להלחם בתופעות האלו, ולא לכנות בצורה ‏ילדותית ומכלילה את כ-ל המדינה "פאשיסטית".‏

התבהמות זו של השמאל, לשיטתו, אינה חזרה להטפות בנוסח נביאי ישראל, אלא, כפשוטה, ‏‏"סולידריות עם האויב". כשמפלגת העבודה, למעט אולי ח"כ איציק שמולי ודומיו, מאמצים רטוריקה של ‏שמאל קיצוני, הם מרחיקים את בוחרי המרכז השפוי, מנציחים את שלטון הימין ומקדמים מדינה דו ‏לאומית שתהפוך בבוא היום למדינה ערבית. ‏