‏"אל תהיה קטנוני" הוא סוד השרידות של נתניהו <br>

נחום ברנע שואל את עצמו כיצד בנימין נתניהו שורד פרשיות כמו "ביביטורס" כעת, או פרשיית אבנר ‏עמדי בעבר, כשאחרים, כגון אהוד אולמרט, נפלו בפח של ההדחה מראשות הממשלה. התשובה, ‏לשיטתו, טמונה ב"עזוב אותך, בקטנה";

ביבי, לשיטת ברנע, הוא נהנתן, אוהב את החיים הטובים, פחות ‏אוהב לשלם, וזקוק למיני קומבינות ושלמונים מן היקב ומן הגורן, בכדי לכסות את ההוצאות. אז כל ‏פרשיות השחיתות שלו מסתכמות בזה שנתן כך וזה שנתן אחרת, ולמעט, לשיטת ברנע, אנשים ‏מסוגם של מני נפתלי, איש לא אוהב להיות קטנוני, ואיש לא רוצה לחשוב שהוא הפיל ממשלה ‏משום שגרם לה להתחלק על גלידת פיסטוק. ‏

בהמשך טורו מציין ברנע כי אוטוטו יועמד מבחן אורך הפתיל של אביגדור ליברמן במבחן: כזכור, ליברמן ‏הצהיר שהפתיל שלו התארך, בשבועיים שחלפו מאז ההשמצות האחרונות שסנט בביבי. בעצם ימים ‏אלו המתיחות בין ממשל ברק אובמה לבין ביבי בשיאה, במחלוקת על גובה הסיוע הביטחוני, העומד ‏לפוג ב-2017. זו שעת מבחן לליברמן שיכנס לאווירה המתוחה, ויראה לכולנו למי יש פתיל יותר גדול ‏‏(וארוך). ‏

אבל החלק הלפני אחרון בטורו של ברנע הוא המעניין והמחדש באמת. הוא מספר על ארבעה אלופים ‏בצה"ל, אמנון רשף, דני רוטשילד, אריה פלמן ורולי גירון, החברים בעמותת "מפקדים למען ביטחון ‏ישראל", אשר הנפיקו תוכנית בשם "ביטחון תחילה": זו תוכנית שמתעמתת עם שתי הטענות ‏המרכזיות של הציבור- ה"אין פרטנר", וה"כבר יצאנו מעזה ונפלו עלינו טילים" וכו'. יש להם פתרון, וזה ‏שווה עיון. ‏

והחלק האחרון בטור הופך בסיפור דמוי ריאליטי: "מהפך" - כיצד הפכו היוונים, בעקבות המשבר עם ‏טורקיה, מפרו פלשתינים לחובבי ציון: מסתבר שהאויב של האויב שלהם הוא החבר שלהם, והמשבר ‏עם טורקיה קירב את יוון, הצ'ילבה של טורקיה, אל עבר ישראל, הצ'ילבה לשעבר שלה. מומלץ לקרוא ‏ולהבין איך הופך אויב לאוהב. ‏