אין לישראל דרך לחסל הטרור <br>

‏"המהירות שבה הישראלי מתנערים מעפר, נפלאה בעיני. בכל מקום אחר בעולם סוגרים את זירת הטרור ‏לימים, לפעמים לשבועות, לחודשים". כך פותח נחום ברנע את טור הפוסט-פיגוע בשרונה שלו, כשהוא נדהם ‏מן החזרה לשגרה אשר באה לידי ביטוי בעובד הניקיון, אשר בנון-שלנט, מנקה את שאריות הדם והפיגוע מן ‏המדרכה. ‏
אחר, ניגש נחום ברנע לבחון את התגובות בקשת הפוליטית: את ח"כ ישראל כץ, אשר מציע לסגור שוב את ‏עזה, הרמטית, הוא מכנה "ליברמן משומש"; אביגדור ליברמן, הרי, נושא כעת באחריות מיניסטריאלית, ‏ומישהו אחר צריך, הרי, לומר דברים חסרי אחריות וחסרי צפי וחסרי תוחלת, במקומו, טוען ברנע.‏

ברנע מבין כי "אין לישראל דרך לחסל את הטרור". לסכל חלקית, אולי. למנוע? לא. ביני לביני, מתאר ברנע ‏את שגרת החיים בשדרות: אותה עיר שעד אתמול הייתה יעד לקסמים, הוא מספר, היא עכשיו העיר שבה ‏מתקיים פסטיבל קולנוע דרום. אלון דוד, ראש העיר, מספר ברנע, שואף להפוך את העיר למרכז של ‏הפריפריה. מאז צוק איתן, לדבריו, הוא "בן בית" בממשלה שמסייעת לעירו כלכלית. ‏

את טורו מסיים ברנע בסאגה אשר התרחשה לאחרונה ב"חדשות 10": כזכור, היחצ"ן, רמי סדן, מונה ‏למנכ"ל אתר החדשות. בעבר היה היחצן של בנימין נתניהו ואשתו, שרה נתניהו. כנראה, טוען ברנע, כי ‏המינוי שלו למנכ"ל חדשות ערוץ 10, לא נועד אלא כדי לקרוץ לזוג נתניהו, וזה אומר, לשיטת ברנע, משהו רע ‏מאד על התקשורת שלנו, שקורצת-מחניפה-מלקקת לשלטון. אך מן המדאיג, הסאגה הזו עוברת למגוחך: רמי ‏סדן, שביקש להיות חלק מן ה"אליטות", מספר ברנע, נשמע ע"י מנכ"ל חדשות 10, גולן יוכפז, כמי שסונט ‏באריה דרעי, "הגנב", לשיטתו, ובש"ס: זה הספיק בכדי להעמיד את כל הממשלה על הרגליים האחוריות, ‏לרבות, ובעיקר, את ביבי: מסתבר שביבי לחיץ, ורק התחושה שדרעי הולך להיעלב, כבר מחלצת ממנו את ‏הצדקנות והטהרנות, שחסרה לו, לשיטת ברנע, בכל ההתבטאויות הגזעניות של השנים האחרונות.‏