דבר, טראמפ, כולירה, קלינטון <br>

חמי שלו, פרשן הארץ לענייני הבחירות בארצות הברית, פותח את טורו האחרון בהארץ בהערכת מצב של ‏הפריימריז האמריקנים, אשר נסתיימו בשבוע הזה. בעוד שבשבועות הראשונים, מועמדי המפלגה ‏הרפובליקאית נראו כמו משפחה מרובת ילדים, וברני סנדרס נשף חזק להילרי קלינטון בעורף, לקראת הסוף ‏הכל היה ברור: קלינטון החלה לעקוף את סנדרס במאות צירים, והמועמדים במפלגה הרפובליקנית נפלו ‏שדודים אט אט בצידי הדרך, עד שטראמפ נשאר לו בדד במרוץ, וניצח.
‏
אך לא הכל דבש, לפי חמי שלו. למעלה מ 60 אחוז מן הרפובליקאים והדמוקרטים אינם סובלים את ‏המועמדים שלהם, ומה שמאחד את הדמוקרטים סביב להילרי קלינטון, הוא שנאת טראמפ, ולהפך. לשיטת ‏חמי שלו, בשני הצדדים לא מעכלים את רוע הגזירה. בני, בבחינת הסייס שסוגר את דלתות האורווה לאחר ‏שהסוסים ברחו, עדיין רוצה להתמודד בעוד פריימריז אחרונים, כמו אדם שכרתו את ידו אך עדיין חש ‏אותה פועלת; הוועידה הרפובליקנית מפשפשת בקדחתנות בחוקת המפלגה, בכדי למצוא סעיף שיאסור את ‏הכתרתו הסופית של טרמפ (קצת דומה לנסיונות של השמאל לסלק את ביבי דרך הפרשיות- ע.ב.).‏

אבל בסופו של יום, גורס שלו, כולם ישלימו עם המציאות. לפיכך, שלו מעדכן אותנו בגישה של המועמדים ‏לישראל: מסתבר, לפי שלו, שקלינטון הכי טובה לישראל: היא ימינה מאובמה. טראמפ, אומנם נאם נאום ‏פרו ישראלי בוועידת איפאק, (משום שדחפו לו נייר כתוב ליד - ע.ב.), אבל בפועל, הוא בעד בדלנות. כמו ‏שהיה בשנות השלושים, כשארצות הברית עמדה מנגד ושתקה. ‏

שלו מסכם: "הבעיה היא, כמובן, שטראמפ ״נשיאותי״ הוא כמו גורילה חנוט בחליפה: הוא ייראה לא טבעי וגם ‏יאבד את סוד הקסם שאיפשר לו לכבוש את הרפובליקאים בסערה מלכתחילה‎.‎‏ טראמפ אולי יעשה קצת פוציניו ‏מוציניו למיעוטים, אך דרכו לבית הלבן עוברת דרך טיפוח תחושת הקיפוח של גברים לבנים שחשים שהעולם בז ‏להם, שהגלובליזציה גנבה להם את הפרנסה ושאישה איננה יכולה לנהל את ארצם". ‏