ביבי מנכס לעצמו את הקסנופוביה

יוסי ורטר עוסק בטורו השבועי בהארץ במהומת האלוהים שפתחה את ה 1 בספטמבר, סביב בית הספר שבח מופת.

ורטר מדווח כיצד, בישיבת הממשלה, נכנס אביגדור ליברמן לדבריו של נפתלי בנט, ובכדי לזכות באלקטורט עתידי מן המצביעים הרוסיים, העלה את נושא בית הספר שבח מופ"ת, מה שגרר את תגובתו של ביבי (בנימין נתניהו), אשר קבע שלא יעשה כל שינוי בבית הספר שבח מופ"ת, וודאי לא ילמדו בו "מסתננים". ורטר כותב על כך:

"שתי ציפורים לכד נתניהו הערמומי: הוא ניכס לעצמו הן את תודת המצביעים הרוסיים והן את פרי השנאה נגד האפריקנים. בנוסף לזה, הוא המטיר גשם על המצעד של שנוא נפשו שר החינוך בנט ביום חגו וחטף לו את ההצגה המוצלחת של פתיחת שנת לימודים חלקה. שלל נאה, בנסיבות.

קסנופוביה, הפחד מהזר, הוא מוצר רב עונתי שאינו מתכלה ותוקפו אינו פג. הוא אינו מועד לסלמנולה או ליסטריה — יותר להיסטריה. בכל דור ודור יקום לנו הפוליטיקאי הציניקן או הגזען או גם וגם, שירתום את הגזענות למרכבת המנדטים שלו וייצא אתה לדהירה במרחב הדווי והדלוק. בעזיבתו את החיים הפוליטיים, העביר אלי ישי את המושכות למירי רגב. בקדנציה הזו נראה שליברמן מבקש להשתלט על הרכוש הנטוש, אבל הוא גילה, ועוד יגלה כי מישהו בכיר ממנו לוטש עיניים אל מכרה הזהב השחור".

ורטר מצדיק את ההתפרצות של רון חולדאי על ביבי ("טוקבקיסט"), שכן רון חולדאי הוא זה שגייס את התרומות לבית הספר שבח מופ"ת, במטרה לקלוט עליה, והוא זה שמתמודד באופן יום יומי עם סוגיית מהגרי העבודה/הפליטים/המסתננים מאפריקה.