האג'נדה השמאלנית של דינה זילבר

קלמן ליבסקינד ממעריב מקדיש את טורו השבועי למשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אביחי מנדלבליט), דינה זילבר. הוא כותב:

"במקרה הטוב היא רואה את עצמה כחלק מקובעי המדיניות, במקרה הפחות טוב כמי שנשלחה לסנדל אותם כשהם פועלים בניגוד לאופן שבו היא הייתה פועלת לו הייתה יושבת שם במקומם. פעם אחר פעם האג'נדה הפוליטית שלה מתנגשת בזו של הממשלה, של ארגונים שמזוהים עם הימין, או של מפעל ההתיישבות. פעם אחר פעם היא מנסה לטרפד מהלכים ויוזמות שאינם לרוחה".

ליבסקינד גורס כי הפעם זילבר התעלתה על עצמה, כאשר הנפיקה חוות דעת משפטיות בכדי למנוע, בפעם אחת, העברת קרקע בעיר העתיקה בירושלים לניהולה של עמותת אלע"ד, ובפעם השנייה, כחלק מניסונה לעצור את החוק המסדיר את פעילותה של החטיבה להתיישבות.

לדעת ליבסקינד, הפעם זילבר התעלתה על עצמה, היות שהפעם הזו ביססה את חוות הדעת המשפטיות שלה על פסקי דין שלא קיימים (!).

במה דברים אמורים? ליבסקינד מספר כיצד זילבר השתמשה בציטוט חלקי של אמירה של הנשיאה לשעבר, דורית ביניש, בבג"ץ בתי הסוהר, בכדי לטעון שכביכול בג"ץ אסר על אצילת סמכויות מן הממשלה לגופים פרטיים ולפיכך, אצילת סמכויות לחטיבה להתיישבות, לשיטת זילבר, פסולה.

ליבסקינד מעמיד דברים על דיוקם, ומבהיר, כי בג"ץ הפרטת בתי הסוהר לא אסר על אצילת סמכויות, אלא הותיר את הסוגיה ב"צריך עיון", והביע עמדתו, באוביטר, כי הדבר נתון לשיקול הדעת של הממשלה עצמה.