ניצחון הפירוס של חזן

עמית סגל מ"מקור ראשון" מקדיש את טורו השבועי במוסף "יומן" לזובור המשפטי שעבר בשנה האחרונה, לאחר שנתבע ע"י אורן חזן, וניצח, לשיטתו ולשיטת ערוץ 2, הגם שלשיטת חזן, הוא, אורן חזן, ניצח. וכך סגל כותב:

"המשפט הוא ממלכת הספק. אם פסקת העיתונות היא הצבת סימן קריאה, המשפט קושר כתרים לסימן השאלה. המפגש בין עיתונות ומשפט הוא תמיד פוטנציאל להתנגדות חזיתית. השנה שחלפה מרגע הגשת התביעה ועד תעודת ההכשר שהעניק השבוע בית המשפט לתחקיר בפסק הדין, הייתה קורס אישי מאלף בתרגום בין שתי שפות שונות כמו סינית עתיקה ואספרנטו: אמת עיתונאית ואמת משפטית".

בשביל עמית סגל איומים בתביעות דיבה, אינם עניין חדש - לדבריו, יש לו "קלסר מלא במכתבי איום בתביעת דיבה" והסכום הכולל של התביעות שבהן הוא מאוים, עולה כדי 12 מיליון שקלים.

אך תביעתו של חזן היא היחידה שצלחה את משוכת ההליך המשפטי, ואף הבשילה לכדי פסק דין, לדברי סגל. סגל אינו עני יותר משהיה ב 12 מיליון שקל, אלא "רק" ב - 40 אלף ש"ח.

סגל רואה בתביעת הדיבה של חזן חלק מניסיון מתמשך "להפחיד עיתונאים בתביעות אישיות" ולשתק את חופש הביטוי.

אבל הניסיון המשפטי לרדיפת עיתונאים יכול לשוב אל הרודף כבומרנג, או כפי שניסה כב' השופט עזריה אלקלעי להתריע באורן חזן: "ישמעו במשפט דברים שאינם נעימים לאדוני".

ואכן, חזן "ניצח", הוא "זכה" ב 40 אלף שקל. סכום פעוט ביחס לסכומי העתק שלבטח הרוויח בימי הזוהר בקזינו. זהו ניצחון פירוס שכן בית המשפט קבע ברחל ביתך הקטנה כי חזן ניהל קזינו, וכי הוא "עשה סמים".

סגל סבור, כפי שאמר לו חברו מרדכי גילת, כי מגישי תביעות דיבה הם טיפשים או אנשים שאין להם מה להפסיד.

במקרה הזה חזן הפסיד והרבה. אם פעם הוא ניסה ואולי הצליח לשכנע אותנו כי "ניהול קזינו" זה עלילה של התקשורת, עכשיו האמת' הזו ברורה לכל.