"עניי יוון יידחפו לרעב"

דרישותיה של קרן המטבע הבינלאומית מממשלת יוון יביאו את עניי המדינה אל סף הרעב - מזהיר קוסטס כריסטוגונוס, פרופסור באוניברסיטת אריסטו בסלוניקי, במאמר שפרסם (15.12.16) בניוזוויק.

מאמרו של כריסטוגונוס בא בתגובה למאמר של שניים מבכירי קרן המטבע, מוריס אובסטפלד ופול תומסן, ולפיו הקרן אינה לוחצת די הצורך על יוון להנהיג מדיניות של צנע. לדבריהם, מחצית ממשקי הבית במדינה פטורים ממס - ובמקביל היא מוציאה מדי שנה 11% מהתמ"ג לטובת מערכת הפנסיה שלה (פי חמישה מהממוצע בגוש האירו). הקרן דורשת מיוון לבצע את הקיצוץ ה-14 במערכת הפנסיה בתוך 6.5 שנים ולהפחית את הפטורים ממס.

קבלת הדרישות הללו, מגיב כריסטוגונוס, משמעותה היא סבל מיידי למספר עצום של יוונים. אחרי הקיצוץ האחרון בפנסיות, בתחילת השנה, צנח החציון שלהן ל-665 אירו לחודש - 85 אירו בלבד מעל קו העוני. ואילו סף המס עומד על 8,600 אירו לחודש - שוב: קרוב מאוד לקו העוני (7,000 אירו).

מה עורר את המהומה? החלטת מוסדות האיחוד האירופי, ולפיה תמיכה חד-פעמית לבעלי פנסיות נמוכות לרגל חג המולד, עליה החליטה ממשלת יוון, אינה עולה בקנה אחד עם התחייבויותיה לאיחוד. מדובר במתח מיותר, טוען כריסטוגונוס, ועל כל הצדדים למצוא פשרה שתסייע לא רק ליוון אלא לאיחוד כולו - כך שיוון לא תפרוש ממנו.

לדעת כריסטוגונוס, הרפורמות צריכות להתרכז במאבק נגד המונופולים השולטים במשק היווני. הללו מנצלים את העובדה שמדובר במשק קטן ובעל מאפיינים גאוגרפיים ייחודיים, כדי לשמור על רמת מחירים שבכמה מקרים גבוהה אפילו יותר מאשר בגרמניה העשירה. עוד הוא סבור, כי יש להעלות את ההכנסות ממס על-ידי מאבק יעיל במקלטי מס ובהעלמת הכנסות, שלפי ההערכות עולים לאיחוד האירופי 190 מיליארד אירו בשנה. יוון יכולה להרוויח מיליארדי אירו משיתוף פעולה במאבק בתופעות אלו.

ומה לגבי עלויות הפנסיה? כריסטוגונוס סבור שניתן יהיה להוריד אותן, אם האבטלה ביוון תרד מהשיעור הנוכחי שלה - 23%, הגבוה ביותר באיחוד האירופי - לעבר הממוצע של האיחוד העומד על 8.3%. אם כך יקרה, יותר אנשים ועסקים יתרמו למערך הביטוח הסוציאלי. אבל כדי לעשות זאת, מציין כריסטוגונוס, יש להתגבר על המכשול הגדול ביותר: הריבית הסופר-גבוהה על ההלוואות, הנובעת מהמגבלות שהטילו המוסדות הבינלאומיים על נטילתן בידי ממשלת יוון ותושביה בשל החוב העצום של המדינה (175% מהתמ"ג). הסרת המגבלה הזאת תתאפשר רק אם יתר מדינות גוש האירו יסכימו למחוק שיעור ניכר מחובותיה של יוון. זה כדאי להן, מדגיש כריסטוגונוס, משום שאם הכלכלה היוונית תצמח - הן יקבלו בעתיד נתח גדול יותר מתוך החוב.