מי שאינו מאמין שבני האדם יכולים לשנות את אקלים כדור-הארץ, שיסתכל על מה שקורה לאוקיינוס הארקטי - מציע השבועון אקונומיסט. דומה שדבריו מכוונים במיוחד למי שיושב בשדרות פנסילבניה 1600. בתוך 30 שנה הצטמצם במחצית שטח המינימום שמכסה האוקיינוס בחודשי הקיץ, ונפחו הצטמק ב-75%. בקצב הנוכחי, רובו של האוקיינוס יהיה ללא קרח בקיץ 2040.
יש שיאמרו שמדובר בתופעה מבורכת: העדר קרח משמעותו קיצור דרך לספנות בין האוקיינוס השקט של אסיה לבין האוקיינוס האטלנטי של אירופה ואמריקה, ואפשרות להפיק כמויות ענק של נפט וגז - כנראה חמישית מהעתודות שטרם התגלו. אבל מדובר בתגובה שגויה, סבור אקונומיסט. המחיר הנמוך של הגז והנפט הופך את הקידוחים באוקיינוס הארקטי לבלתי-כדאיים; והשיט המסחרי במימיו יהיה מצומצם, משום שמזג האוויר ימשיך להוות מכשול.
התגובה הנכונה, טוען אקונומיסט, צריכה להיות פחד. ההתחממות הגלובלית נובעת מהצטברות של גזים מסוימים באטמוספירה, בעיקר פחמן דו-חמצני. הגזים הללו מונעים את ההתפשטות של חום השמש בחזרה לחלל, ולכן יותר גזים פירושו יותר חום - חד וחלק. ויותר חום פירושו יותר המסה של קרחונים. אמנת פריז משנת 2015 קבעה שיש להגיע למצב בו ההתחממות לא תעלה על שתי מעלות מעבר לחומו של כדור-הארץ לפני העידן התעשייתי. אפילו אם יקרה הלא-יאמן והמטרה הזאת תושג, עדיין מדובר בטמפרטורת חורף מעל האוקיינוס הארקטי שתהיה גבוהה בחמש-תשע מעלות מן הממוצע בשנים 2005-1986.
נקודה מרכזית שנייה אינה הים אלא היבשה, ממשיך השבועון להסביר. רוב אדמת האזור קפואה, אבל אם היא תתחיל להפשיר - החומרים האורגניים שבתוכה יתפשטו ויחמירו עוד יותר את ההתחממות הגלובלית. באזור גם עלולות לפרוץ שריפות, שבתורן כמובן יאיצו את המסת הקרחונים.
וכעת - להשלכות. הרוחות העולמיות מושפעות במידה רבה מהבדלי הטמפרטורות בין הקטבים לבין האיזורים הטרופיים. אם אזור הקוטב יתחמם מהר יותר מאשר החלק הטרופי, הבדלי הטמפרטורות יביאו לכך שהרוחות ייחלשו. בחלקו הצפוני של כדור-הארץ הן כבר נחלשו ב-15%-5% בשלושת העשורים האחרונים. וזה אומר גלי חום וקור בלתי צפויים, ואפילו סערות כבדות, באיזורים שאינם ערוכים לכך.
האפשרות המפחידה ביותר היא שיקרה משהו לכיפת הקרח שמעל גרינלנד, המכילה 10% מהמים הטריים בעולם. אם אפילו חלק קטן ממנה ימס, מי הים יעלו הרבה יותר מאשר 74 הסנטימטרים הצפויים ממילא עד סוף המלאה. וזה אומר: סכנה מוחשית ליישובים הרבים-מספור שעל חופי הימים.
שאלה אחרת היא מה יש לעשות, מגיע אקונומיסט לשורה התחתונה. קרוב לוודאי, שאפילו אם אמנת פריז תיושם - האוקיינוס הארקטי של ימי הקיץ יהפוך מתישהו לנחלת העבר. יש כמה רעיונות מדעיים - למשל: לפזר סולפטים באוויר כדי לחסום את חום השמש - שלא ברור עד כמה יועילו, אבל שווה לנסות אותם. אבל ככל הנראה, האדם לא יכול למחוק את שינויי האקלים שיצר; יהיה עליו להסתגל אליהם.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
