התוצאות הראשונות בבחירות לפרלמנט האיטלקי מלמדות (יום ב', 5.3.18) על חוסר יציבות ניכר הצפוי למדינה שכלכלתה היא הרביעית בגודלה באיחוד האירופי והשמינית בגודלה בעולם. גוש הימין קיבל אומנם את מירב המושבים בפרלמנט, אך הרחק מן הרוב הדרוש להרכיב ממשלה. את רוב הקולות קיבלה מפלגת "חמשת הכוכבים" הפופוליסטית, שנוסדה לפני עשור בלבד ושיש המגדירים אותה כימנית קיצונית.

התוצאות הראשוניות מלמדות שלגוש הימין יהיו 268-248 קולות, בעוד הרוב הדרוש הוא 316. "חמשת הכוכבים" צפויה לקבל 236-216 מושבים ולהיות המפלגה הבודדת הגדולה ביותר. לקואליציה הנוכחית של המפלגה הדמוקרטית צפויים 127-107 מושבים בלבד. בראש "חמשת הכוכבים", אותה הקים בשנת 2009 הקומיקאי פפה גרילו, עומד לואיג'י די-מאיו, שבמרכז הקמפיין שלו עמדה תוכנית להטלת מס הכנסה אחיד.

גם בסנאט - הבית העליון של הפרלמנט - רשמו הפופוליסטים הישגים טובים מהמצופה. "חמשת הכוכבים" צפויה לקבל 122-102 מושבים ולהיות המפלגה הגדולה ביותר, אם כי הרחק מהרוב - 158 מושבים. הגוש הימני צפוי לקבל 150-118 מושבים, והמפלגה הדמוקרטית - 54-42 בלבד.

המפלגה הדמוקרטית צפויה לרשום את התוצאות הגרועות ביותר בתולדותיה, כחלק מן הקריסה הכוללת של השמאל במערב אירופה; בראשה עומד ראש הממשלה לשעבר, מטאו רנצי. "פורצה איטליה" הימנית, אותה מנהיג ראש הממשלה לשעבר סילביו ברלוסקוני - המנוע מלהתמודד בעצמו בשל הרשעתו בעבירות מס - עשויה לקבל את המשימה להרכיב את הממשלה הבאה.

גוש הימין כולל כאמור את "פורצה איטליה" של ברלוסקוני, את מפלגת "הליגה" המתנגדת להגירה וקוראת לגרש מאות אלפי מהגרים, ואת "האחים של איטליה". ברלוסקוני תומך במועמדותו של נשיא הפרלמנט האירופי, אנטוניו טג'אני, לתפקיד ראש הממשל. בראש "הליגה" עומד מטאו סלביני, אשר הבטיח לגרש מאות אלפי מהגרים ודיבר על הסכנה שמציב האיסלאם בפני איטליה, וגם הוא נושא את עיניו למשרת ראש הממשלה. "האחים של איטליה" היא מפלגה פוסט-פשיסטית במדינתו של בניטו מוסולוני, המודל של הנאצים ומאוחר יותר בעל הברית העיקרי של גרמניה.

הבחירות באיטליה היו מבחן נוסף לכוחו של הגל הפופוליסטי באירופה, אשר הביא לפני שנתיים להחלטתה של בריטניה לפרוש מהאיחוד. בשנה שעברה רשמו המפלגות הפופוליסטיות הישגים משמעותיים בהולנד, צרפת וגרמניה, אך בשום מקום לא השיגו את רוב הקולות ובכל המדינות נותרו מחוץ לממשלה. באיטליה, כך נראה, המצב יהיה שונה - לפחות בנוגע למספר המצביעים, גם אם לא בנוגע להרכב הממשלה.

התוצאות המסתמנות יחייבו שבועות רבים של מו"מ בטרם תוקם ממשלה, שאף עשויה להיות ממשלת מיעוט. מאז 1946 היו באיטליה 66 ממשלות, וזו הנוכחית מכהנת מאז דצמבר 2016 - אם כי הבחירות האחרונות לפרלמנט התקיימו לפני חמש שנים. הסבירות הגבוהה ביותר היא שבסופו של דבר תשלוט באיטליה - אחת ממייסדות האיחוד האירופי והכלכלה החשובה ביותר לחופי הים התיכון - ממשלה שתהיה מעורבת במידה מועטה בענייני אירופה, בתקופה בה רוסיה וסין פועלות במרץ לפלג ולהחליש את האיחוד.

במרכז הקמפיין עמדה סוגיית ההגירה, לאחר ש-600,000 איש הגיעו מלוב לאיטליה מאז 2013. ממדים אלו מדאיגים איטלקים רבים, וגם פוליטיקאים מהזרם המרכזי קראו לנקוט בצעדים כדי לטפל בבעיה. לאורך הקמפיין היו על-רקע זה התנגשויות אלימות בין תומכי המפלגות השונות.

סוגיה חשובה נוספת הייתה המצב הכלכלי, כאשר איטליה אומנם החלה לצמוח שוב, אך התוצר שלה עודנו נמוך ב-5.7% מזה של ערב המשבר הפיננסי (2008). בשנת 2016 היו 18 מיליון איטלקים בסכנה של עוני ושיעור האבטלה היה 11%.