ילדים שחורים הגדלים בארה"ב, אפילו במשפחות עשירות הגרות באיזורי יוקרה, ישתכרו בבגרותם פחות מילדים לבנים בעלי אותו רקע – מעלה מחקר שבדק מיליוני ילדים ואשר ממצאיו התפרסמו בניו-יורק טיימס. ילדים לבנים עשירים נהנים מסיכויים טובים יותר שמסלול חייהם יימשך באותה צורה, בעוד לחבריהם השחורים יש יותר סיכוי ליפול לעוני מאשר להיוותר אמידים. הדבר נכון אפילו כאשר מדובר בילדים שגדלו בשכנות.

את המחקר הובילו חוקרים מאוניברסיטאות סטנפורד והרווארד ומהלשכה לסטטיסטיקה. מסקנתם המרכזית היא, שפערי השכר בין שחורים ללבנים נקבעים כבר בילדות ושבני המשפחות השחורות אינם יכולים להימלט מהם. הממצא לפיו הפערים נוצרים אפילו בין מי שגדלו דלת ליד דלת, סותר הנחות מקובלות קודמות. הסביבה היא הגורם המכריע ביצירת חוסר השוויון: השכונה, הכלכלה והחברה – קובעים עורכי המחקר.

המחקר מעלה, כי יש קושי מיוחד הניצב בפני גברים שחורים. הפער בין גברים היספאנים לבין גברים לבנים נמוך יותר, והוא עתיד להיסגר בתוך שני דורות אם המגמה הנוכחית תימשך. אסיאתים משתכרים יותר מלבנים שגדלו באותם איזורים, או בערך אותו הדבר אם מוציאים מהחישוב מהגרים בני הדור הראשון. רק לאינדיאנים יש פערי שכר זהים לאלו של השחורים, אך כאשר בוחנים גם את המגדר – הפערים הגבוהים ביותר הם לרעת הגברים השחורים.

מחקרים קודמים הצביעו על מספר סיבות לפערים הניכרים בין גברים שחורים ללבנים (שאינם קיימים באותו שיעור בין הנשים). בין היתר הוכח, כי נערים בני כל הגזעים רגישים יותר מאשר נערות לחסרונות שבהתבגרות בסביבה ענייה או כאשר הם ניצבים בפני אפליה. כך למשל, ילדים שחורים צפויים ליותר ענישה כבר בגיל הגן, ומאוחר יותר הם חשופים יותר לחיפושים משטרתיים ולעונשי ריתוק. כל אלו גם הופכים את השחורים למפוחדים יותר ולנוטים יותר לאלימות.

כמה מהפערים הגדולים ביותר נמצאו בקהילות עשירות, מה שמלמד שהשלכות האפליה הגזעית חוצות את קווי המעמד החברתי. ילדים שחורים נהנים הרבה פחות מהלבנים מהיתרונות שבחיים בקהילות כאלו ויש יותר סכנה שלא יצליחו ליהנות מההזדמנויות הניצבות בפניהם; הם מתקשים לשכנע את הסובבים אותם שאינם עונים על הסטריאוטיפ של "שחור עבריין".

סיבה אחת לפערים היא שפחות שחורים ושחורות מתחתנים – מה שאומר שלמשקי הבית של חלק משמעותי מהשחורים יש רק הכנסה אחת ולא שתיים. בשל כך ובשל סיבות אחרות, מציין הטיימס, רבים מצביעים על ההבדלים במבנה התא המשפחתי כגורם מרכזי לפערי ההכנסות הגזעיים. עם זאת, המחקר הנוכחי מצא שהפערים קיימים גם כאשר הילדים השחורים גדלו בבתים בהם ההכנסות והמבנה זהים לאלו של בתים לבנים.

במבט כולל, ילדים שחורים מהווים 35% מאלו הגדלים באחוז התחתון של ההכנסות ופחות מ-1% באלו שבאחוז העליון. מדובר הן במקור של חוסר השוויון הגזעי והן בתוצאה שלו. ילדים לבנים מתחילים את חייהם עם יותר סיכויים מאשר ילדים שחורים, אבל כעת ברור שגם כאשר נקודת הזינוק שווה – לאורך הדרך ייפתחו פערים.