ייתכן שמותו של הנשיא ג'ורג' בוש האב בחודש שעבר היה פעולה של רחמים מצד האלוקים; כך נמנע ממנו הצורך לראות כיצד ארה"ב מפסידה במלחמה הקרה, שהכל היו בטוחים שקודמו רונלד רייגן והוא עצמו ניצחו בה – כותב דאנה מילבנק בוושינגטון פוסט.

הנשיא דונלד טראמפ ממשיך לפורר את הסדר העולמי שנבנה אחרי מלחמת העולם השנייה, והשלב הנוכחי הוא הנסיגה מסוריה. הוא מותיר את עשרות בעלות בריתה של וושינגטון במאבק נגד דאעש כשהן אובדות עצות, זורק את הכורדים לשיניו של רג'פ טאיפ ארדואן, מבודד את ישראל ונותן לרוסיה ואירן יד חופשית במזרח התיכון. על-פי דיווחים שטרם אומתו, טראמפ גם הורה להוציא מחצית מחייליה של ארה"ב מאפגניסטן. שר ההגנה, ג'ים מאטיס, התפטר במחאה על נטישת בעלות הברית ועל אוזלת היד מול רוסיה וסין.

מכתב ההתפטרות של מאטיס מציג את האנטי-תזה המובהקת למדיניותו של טראמפ, טוען מילבנק: לנהוג בכבוד בבעלות הברית, לתת אמון ב-29 הדמוקרטיות של נאטו, לכבד את 74 חברות הברית נגד דאעש ולהכיר באיומים שמציבות רוסיה וסין. דבריו של מאטיס הקפיצו אפילו את בכירי הרפובליקנים. מנהיג הרוב בסנאט, מיץ' מקונל, אמר שהוא "מודאג מאוד". הסנאטור לינדזי גראהם מדבר על "תוהו ובוהו. אבל זה מעט מדי ומאוחר מדי, מאשים מילבנק.

המרוויח הגדול הוא ולדימיר פוטין, שלא יכול היה לדמיין לעצמו תסריט טוב יותר מבחינתו. קרע בין ארה"ב לנאטו לגבי עתיד הברית. דרישה אמריקנית להחזיר את רוסיה לקבוצת המדינות הגדולות
(G7) ממנה סולקה בשל הפלישה לאוקראינה. איום אמריקני לפרוש מארגון הסחר העולמי ומלחמת מכסים הפוגעת קשות בארה"ב. נשיא אמריקני הנוטש את עקרונות זכויות האדם, עובר לסדר היום על רצח של עיתונאי מתנגד משטר בידי ממשלת סעודיה ומאמץ לחיקו שורה של מנהיגים רודניים ברחבי העולם. נשיא אמריקני היוצר קרע עם אירופה בנוגע לאירן ולשינויי האקלים. נשיא אמריקני המחבק דיקטטור אכזרי צפון-קוריאני ללא כל ויתור מצידו של האחרון. אובדן אמון של הציבור האמריקני בטוהר הבחירות, במשרד המשפטים, ב-FBI, בבתי המשפט ובעיתונות החופשית. אובדן ההסכמה הדו-מפלגתית בנוגע לאיום שמציבה רוסיה בפני ארה"ב.

מדוע טראמפ נתן לרוסיה כל כך הרבה תמורת כל כך מעט? אולי משום שבזמן הקמפיין של 2016, הוא ניהל בחשאי מו"מ פרטי על הקמת פרויקט ענק במוסקבה ובמקביל רוסיה גנבה ופרסמה מסמכים שפגעו בהילרי קלינטון – ובמקביל הוא שיבח את פוטין וריכך את המצע הרפובליקני בנוגע לרוסיה.

גם אם התובע המיוחד רוברט מולר לא יקבע שהייתה קנוניה בין טראמפ לרוסיה, פוטין כבר הרוויח בגדול מנשיאותו של טראמפ. בפסגת בהלסינקי, בפני העולם כולו, העדיף טראמפ את ההכחשה של פוטין על פני הקביעות החד-משמעיות של שירותי הביון האמריקנים. טראמפ נפנף את דרישת עוזריו להטיל עיצומים על רוסיה, והמעטים שיכלו להתנגד לו מצאו את עצמם בחוץ: רקס טילרסון, ה"ר מקמאסטר, ג'ון קלי וג'ים מאטיס.

מילבנק מסכם: "דורות של אמריקנים שילמו כל מחיר ונשאו בכל נטל, מברלין עד סייגון ועד הוואנה. כעת, 29 שנים לאחר נפילת חומת ברלין, טראמפ מעניק לרוסיה את הניצחון במלחמה הקרה אותו מעולם לא יכלה להשיג".