הנשיא הנבחר של אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, שיגר (5.5.19) משלחת למטה האיחוד האירופי בבריסל, בניסיון ליצור אמון בו ולשכנע את האיחוד שהוא יבצע רפורמות משפטיות וייאבק בשחיתות – מדווח פייננשל טיימס. בראש המשלחת עומד אלכסנדר דניליוק, שהיה שר האוצר בממשלו של הנשיא היוצא, פטרו פרושנקו.

הביקור נועד לשכנע את מנהיגי האיחוד, כי זלנסקי – קומיקאי ללא כל ניסיון פוליטי – יכול להתמודד עם האתגרים הפנימיים הרבים, כמו גם עם רוסיה שפלשה לארצו לפני חמש שנים. לדברי דניליוק, התמיכה האירופית תהיה קריטי. "סדרי העדיפויות של הנשיא ברורים לחלוטין: מאבק בשחיתות, שלטון החוק ורפורמות כלכליות", הוסיף.

דניליוק אמר לאחר פגישותיו, כי נציגי 20 מבין 28 מדינות האיחוד העלו שאלות מפורטות – מה שהוא רואה כאיתות חיובי לרצונן לפעול עם אוקראינה. דיפלומט אירופי אמר לפייננשל טיימס: "יש להם סדר יום טוב מאוד, מוטה רפורמות. זה מעורר תקווה".

זלנסקי טרם הודיע מי יאיישו את המשרות הבכירות בממשלתו, ודיפלומטים מערביים מקווים שהוא יבחר בדניליוק ובאנשים מנוסים אחרים, ולא במקורבים לאוליגרך איגור קולומויסקי. האחרון מתגורר בישראל והוא הבעלים של רשת הטלוויזיה בה שודרה תוכניתו הסאטירית של זלנסקי ואשר העניקה לו תמיכה רבה במהלך הקמפיין.

מבחן מוקדם לכוונותיו הרפורמיסטיות של זלנסקי יהיה טיפולו בפרייבט-בנק – בנק מסחרי שהיה בבעלותם של קולומויסקי ושותפיו, והולאם בשנת 2016 לאחר שהתגלה חסר של 5.5 מיליארד דולר במאזנו. פעילות של הממשלה לכסות את ההפסדים באמצעות תביעות נגד קולומויסקי ועמיתיו, היא תנאי בסיסי בנכונותם של קרן המטבע הבינלאומית ומלווים מערביים לסייע לאוקראינה בקנה מידה של מיליארדי דולרים, מציין העיתון. קולומויסקי טוען שלא עשה כל דבר פסול ושהבנק נגזל ממנו בצורה בלתי חוקית.

דניליוק אמר, כי הממשל החדש רוצה שהבעיה "תטופל כראוי", אך לא פירט. הוא הוסיף, כי זלנסקי עומד להתנתק מכל עסקיו כדי למנוע כל ניגוד עניינים ואף מראית של ניגוד עניינים. קולומויסקי וזלנסקי נעזרים בשירותיו של אותו עורך דין – אנדריי בוגדן – אשר כבר הביע נכונות לשרת בתפקיד בכיר בממשלו של הנשיא החדש.

בתחום מדיניות החוץ כבר התחייב זלנסקי להותיר את אוקראינה במסלול לעבר השתלבות באיחוד האירופי וחברות בנאטו. הוא יצא בתקיפות נגד הצעתו של הנשיא ולדימיר פוטין לאחד את שתי המדינות, אשר נומקה בכך שיש להן "קשרים תרבותיים קרובים". לדבריו, אין כל דרך לתאר את יחסיהן כיום כ"יחסי אחווה"; הדבר היחיד המשותף להן כיום הוא הגבול, הוסיף, ודרש מרוסיה לסגת מהשטחים שכבשה בחצי-האי קרים ולהפסיק את בחישתה במזרח אוקראינה.