קצין המודיעין שחשף את שיחתם השנויה במחלוקת של הנשיאים דונלד טראמפ ו-ולדימיר זלנסקי הצביע גם על שאלות בנוגע לאופן בו טיפל הבית הלבן בתיעודה של השיחה – חושף (יום ה', 26.9.19) ניו-יורק טיימס. המתלונן הצביע על שורה של עובדים בבית הלבן, אשר היו עדים להתנהגות בעייתית לכאורה של טראמפ ואשר יכולים לתמוך בגרסתו. המבקר הראשי של מערכת המודיעין, מייקל אטקינסון, אכן ראיין עדים.

אטקינסון הגיע למסקנה, כי יש יסוד לחשושמ שטראמפ אכן ניסה בצורה בלתי חוקית לקבל תרומה ממדינה זרה לקמפיין שלו – בדמות חידוש החקירה נגד הנטר ביידן, בנו של ג'ו ביידן. אטקינסון הוסיף, כי מדובר בהתנהגות העלולה ליצור סיכון לביטחון הלאומי – כפי שמגלה מזכר של משרד המשפטים. לצד זאת ציין אטקינסון, כי המודיע כנראה איננו תומך בבחירתו מחדש של טראמפ, וכי האיש לא שמע במישרין את השיחה ולא ראה את תמלולה המלא לפני פרסומו אתמול.

המודיע ביסס את תלונתו של עדויות שמיעה: הוא שמע על השיחה מפיהם של עובדים בבית הלבן, אשר הביעו דאגה שמא טראמפ "ניצל לרעה את כוחו או פעל בצורה בלתי חוקית בנוגע לדיפלומטיה זרה", כלשונו של המזכר. למרות זאת, אטקינסון הגיע לאחר בדיקה למסקנה, כי התלונה אמינה. עורכי דינו של המודיע אמרו, כי הוא מקווה לשמור על עילום שמו, אך מעוניין לשתף פעולה עם המחוקקים שיחקרו את הפרשה. הם גם הביעו את החשש, שמא גורמים בממשל יחשפו את שמו – למרות שהחוק מבטיח לו חיסיון.

לדברי הטיימס, התלונה לא התייחסה רק לשיחה בין טראמפ לזלנסקי ב-25.7.19, בה ביקש טראמפ במפורש לחקור את נושא ביידן והזכיר – אם כי לא בקישור ישיר – את הסיוע האמריקני לאוקראינה. המודיע דיבר גם על האופן הבלתי-רגיל שבו טיפל, לטענתו, הבית הלבן ברישומים המתארים את השיחה – ואשר הבליטו את החששות של אותם עובדים מפני התוכן שלה.

לאחר לחץ כבד מצד הקונגרס, אפשר אמש הממשל לחברי ועדות המודיעין של שני בתי הקונגרס ולהנהגת שני הבתים משתי המפלגות לקרוא את התלונה המלאה, אשר נותרה חסויה בפני הציבור. אדם שיף, היו"ר הדמוקרטי של ועדת המודיעין בבית הנבחרים, תיאר את התלונה כ"מטרידה מאוד" ו"אמינה מאוד". לדברי הדמוקרטים בוועדה, המידע הכלול בה חיזק בצורה משמעותית את חששותיהם, ואף נזכרו בה עדים נוספים.

המידע לפיו המתלונן ציין את שמותיהם של עדים אפשריים, מופיע גם במזכר שהתיר לפרסום משרד המשפטים. המזכר חתום ביד סטיבן אנגל, ראש המחלקה המשפטית במשרד. הוא קבע, כי המנהל בפועל של המודיעין הלאומי, ג'וזף מגוויר, פעל בצורה בלתי חוקית כאשר סירב למסור את התלונה לקונגרס. מגוויר אמור להעיד היום על התלונה, בשימוע בדלתיים סגורות.

אנגל כתב, כי לאחר ששמע על השיחה – הגיע המתלונן למסקנה, כי ייתכן שטראמפ מנסה ללחוץ על זלנסקי לסייע לו באופן פעיל בקמפיין 2020. הוא החליט למסור על כך לקונגרס, תוך שימוש בהליך המגן על מתלוננים וחושפי שחיתות בקהילת המודיעין מפני פעולות תגמול. ההליך מחייב שהתלונה תעבור דרך המבקר הפנימי הראשי ומנהל בכיר בשירותי המודיעין. אם המבקר הפנימי קובע שהתלונה אמינה ומצדיקה טיפול דחוף, עליו להעביר אותה לקונגרס באמצעות המנהל הבכיר בתוך שבוע.

במקרה זה מצא אטקינסון – אשר מונה לתפקידו בידי טראמפ – שתי שכבות של מידע אמין לכאורה המצריך טיפול דחוף. האחת: חשש שמא טראמפ עבר על החוק בשיחתו עם זלנסקי, כאמור – ניסיון לקבל תרומה ממדינה זרה, בניגוד לחוקי מימון הבחירות. השנייה: חשש שמא התנהגותו של טראמפ עלולה לחשוף אותה ל"סיכונים משמעותיים בתחומי הביטחון הלאומי והריגול הנגדי". אנגל לא פירט, ואין זה ברור האם התכוון שטראמפ עלול להיסחט בידי פקידים אוקראינים המודעים לתוכן השיחה.

הטיימס מציין, כי ייתכן שגם תמליל השיחה וגם מזכרו של אנגל כפי שפורסמו אינם מלאים. התמליל כולל הערת שוליים, לפיה הוא איננו "מילה במילה" ויש בו השמטות. ואילו במזכרו של אנגל מ-24 בספטמבר נאמר, כי זוהי גרסה של מזכר שנכתב ב-3 בספטמבר, וכי נעשו בה שינויים כדי שלא לחשוף מספר פרטים שנותרו מסווגים.