דיפלומטים אמריקנים חשבו שהצליחו למצוא מענה לבעיה שנראתה חסרת פתרון. ארה"ב נזקקה לכוחות בראשות הכורדים בצפון סוריה כדי להילחם בדאעש, אבל טורקיה – בעלת ברית בנאטו – רואה בהם מחבלים. כדי למנוע פלישה טורקית, הסכימו שלושת הצדדים – האמריקנים, הטורקים והכורדים – על רצועת ביטחון ברוחב של שמונה ק"מ בצידו הסורי של הגבול עם טורקיה. האמריקנים יפטרלו עם הטורקים, והכורדים יוצבו בנקודות מפתח מול פלישה טורקית אפשרית; טורקיה תצטרף למתקפות האוויריות של ארה"ב נגד שרידי דאעש; 1,000 חיילים אמריקנים יישארו באיזור.

הנשיא דונלד טראמפ הרס את ההסכם – מאשים (יום ד', 8.10.19) ניו-יורק טיימס במאמר המערכת שלו – כאשר הודיע לעמיתו רג'פ טאיפ ארדואן, כי לא יתערב אם טורקיה תפלוש כדי לסלק את הכורדים מאזור הגבול. לשונה של ההודעה נראה כאילו הוא אפילו מעודד אותה לעשות זאת. אפילו אם טורקיה לא תפלוש בקרקע, החלטתו של טראמפ הורסת את שרידי האמון בארה"ב מצידם של הכורדים, שותף חיוני שלה בסוריה. היא גם עלולה לסכן את המאבק בדאעש.

שוב נדמה שטראמפ פעל בצורה אימפולסיבית. הוא התעלם מעמדת הפנטגון ומשרד החוץ והותיר באפילה את הקונגרס ובעלות בריתה של ארה"ב. הדרג המקצועי טען בתוקף שיש להותיר כוח קטן בצפון-מזרח סוריה, כדי להמשיך את הלחץ על דאעש וכמשקל נגד לטורקיה, רוסיה ואירן. התעקשותו של טראמפ להוציא כוחות אלו הביאה אשתקד להתפטרותם של שר ההגנה, ג'ים מאטיס, ושל השליח המיוחד לקואליציה נגד דאעש, ברט מק'גורק. הצעד הנוכחי שלו גרם לביקורת אפילו מצד בעלי בריתו הבולטים ביותר בסנאט – מנהיג הרוב מיץ' מקונל והסנאטור הבכיר לינדזי גראהם.

אתמול ניסה הפנטגון למזער נזקים, בהודיעו שהנשיא ומשרד ההגנה הבהירו לטורקיה, כי ארה"ב "אינה מעודדת מבצע טורקי בצפון סוריה" וכי "הכוחות האמריקניים לא יתמכו ולא יתערבו במבצע כזה". טראמפ עצמו הביע מחשבה-מחדש, שבמובן מסוים דווקא הזיקה עוד יותר. הוא צייץ: "אם טורקיה תעשה משהו, שאני – בחוכמתי העצומה שאין לה מתחרים – אחשוב שעובר את הגבול, אני אשמיד ואמחוק לחלוטין את כלכלתה של טורקיה. כבר עשיתי את זה!". אבל טראמפ – בחוכמתו שאין לה מתחרים – לא הבהיר למה הוא מתכוון; והוא שלח מסרים סותרים, לא בפעם הראשונה.

ארדואן מאיים מזה זמן רב לשלוח כוחות לסוריה. מאז שהפסיד בחודש מארס בבחירות לראשות עיריית איסטנבול, הוא מצוי בלחץ גובר לחזק את התמיכה בו. הוא גם רוצה ליישב מחדש מיליון פליטים סורים באזור הביטחון, משום שהם הפכו לנטל פוליטי מבחינתו. השבת פליטים לבתיהם היא מטרה ראויה, אבל יישוב-מחדש כפוי לרוב אינו מצליח.

אם הכורדים ייאלצו להגן על עצמם מפני טורקיה, הם יעבירו לשם כך כוחות מהמאבק בדאעש – כולל אלו השומרים על 10,000 לוחמי דאעש השבויים בידיהם. בינתיים כבר נפסקו הסיורים המשותפים לארה"ב וטורקיה, הכורדים הפסיקו לדלל את עמדותיהם והקונגרס מאיים להטיל עיצומים על טורקיה.

הטיימס מסיים: פרדוקסלי ככל שהדבר ייראה, דווקא בכניעתו לאחד האנשים החזקים שהוא מעריץ – ייתכן שטראמפ העלה את ארה"ב על מסלול של עימות עם טורקיה. הוא גם הכניס את עצמו לעימות עם הפנטגון ועם תומכיו הרפובליקנים. הוא עשוי, שוב, להפוך את החלטתו. אבל איזה בן-ברית יכול כעת לראות בארה"ב משענת בטוחה – ואיזה אויב יכול לחשוש מפני יריב נחוש?