אלימות מינית פחות שכיחה כיום מאשר בדורות קודמים, אבל היא עדיין קיימת אפילו בדמוקרטיות עשירות ושלוות – ולעבריינים קל מאוד לצאת ממנה בשלום, כותב אקונומיסט. חמישית מנשות ארה"ב נאנסות, אבל רק רבע מהקורבנות מדווחות. באנגליה-וויילס הסתיימו בהליכים פליליים רק 1.5% ממקרי האונס שדווחו ב-12 החודשים שהסתיימו במארס 2019. זו אחת הסיבות לכך שהקורבנות לא רוצות לעבור את מסע הייסורים הכרוך בהגשת תלונות.

ההערכה היא, שרק 8%-2% מכלל התלונות על אונס הן כוזבות. אבל שוטרים רבים סבורים ששיעור תלונות הכזב גבוה בהרבה – וזה מסביר את טיפולם בתלונות בכלל. נשים רבות יחשבו שוב אם להתלונן בקפריסין על אונס, אחרי היחס לו זכתה הצעירה הבריטית שהתלוננה על אונס קבוצתי בידי צעירים ישראלים.

אונס הוא עבירה קשה מאוד להוכחה, במיוחד כאשר שני הצדדים אינם מכחישים את קיומם של יחסי מין. חבר המושבעים חייב להשתכנע מעבר לכל ספק סביר, שהקורבן אומרת את האמת ושהנאשם משקר. זה קשה כאשר אין עדים וראיות פיזיות. כל עוד קיימת חזקת החפות – הנחת יסוד של כל מערכת משפט הוגנת – הסיכוי להוכיח אונס נמוך מזה של רצח.

עם זאת, טוען אקונומיסט, רוב המדינות יכולות וצריכות לעשות יותר. זה מתחיל עם החוק. יש להגדיר אונס בפשטות כ"יחסי מין ללא הסכמה". כמה ממדינות אירופה וחלק ממדינות ארה"ב עודן דורשות הוכחות לכפייה בכוח או לאיום בשימוש בכוח; דרישה זו מונעת הגנה מקורבנות שהיו חסרות הכרה או קפואות מאימה. ברוב המדינות שאינן מערביות עדיין מותר לבעל לאנוס את אשתו. יש לבטל או להאריך את תקופת ההתיישנות. יש לאפשר הצגת עדויות שיטה.

כדי לעודד את הקורבנות להתלונן, יש להתייחס אליהן ביותר רגישות. מחצית מן המתלוננות בבריטניה חוזרות בהן, בין היתר בשל ההליך הבלתי-נעים. יש לאמן חוקרים מתמחים בגביית עדויות מקורבנות של פשעים הגורמים טראומה. יש להימנע ממתן תחושה של הפשטה דיגיטלית בעת איסוף ראיות ממכשירי טלפון ולא לחשוף את כל חייה של הקורבן. גם יותר כסף יכול לעזור: עד לאחרונה היה לכמה ערים אמריקניות מחסור ב"ערכות אונס" לאיסוף ראיות פיזיות מגוף הקורבן. עיריית ניו-יורק השקיעה 12 מיליון דולר בטיפול ב-17,000 התיקים שנותרו פתוחים מאז 1999, מצאה 2,000 התאמות והשיגה עד כה 200 הרשעות.

לבסוף, טוען אקונומיסט, יש לשנות את הגישה. חינוך מיני בקנדה, הולנד ושבדיה כולל הדרכה לגבי מתן הסכמה לקיום יחסי מין, והוכח שהדבר מפחית את מספר מקרי האונס. לקורבנות צריכות להיות דרכים רבות לדווח כאשר מדובר באוניברסיטאות ובמקומות עבודה. לא ניתן לחסל לחלוטין אונס ועבירות מין אחרות, אך ניתן להתמודד איתן בדרכים יעילות יותר מאשר כיום.