ממשלות ארה"ב וסין מדרבנות את המדענים בתחומיהן למצוא חיסון לקורונה, אך רוב המדענים מגיבים בתימהון. זה פשוט מגוחך ולא כך הדברים נעשים, אמרו כמה מהם לניו-יורק טיימס.

בעוד מנהיגי מדינות נעלו את גבולותיהן, מדענים עובדים בשיתוף פעולה בינלאומי חסר תקדים ואינם מדברים במונחים לאומיים. מעולם לא קרה שכל כך הרבה מומחים מכל כך הרבה מדינות יעבדו במקביל על נושא אחד במהירות שכזאת; כמעט כל שאר המחקרים נעצרו. נושאים כמו הקרדיט האקדמי נדחקו הצידה וממצאים ראשוניים מתפרסמים און-ליין באופן מיידי. החוקרים זיהו ושיתפו ביניהם מאות צורות של גנום הקורונה ו-200 ניסויים קליניים החלו במעבדות ובתי חולים ברחבי העולם.

למשל: בוקר אחד גילו מדענים באוניברסיטת פיטסבורג, כי חמוס שנחשף לקורונה פיתח חום גבוה – מה שעשוי לקדם את המחקר לפיתוח חיסון שניתן יהיה לנסות על בעלי חיים. במצב נורמלי, הם היו מפרסמים מאמר בביטאון מקצועי. הפעם הם שיתפו את עמיתיהם, בתוך שעתיים, בשיחת ועידה טלפונית במסגרת ארגון הבריאות העולמי.

"ארה"ב תעשה את זה!", הכריז הנשיא דונלד טראמפ לאחרונה בנוגע למציאת החיסון, אך במציאות – קשה להדביק "תוצרת ארה"ב" למחקרים מדעיים. המדענים בפיטסבורג משתפים פעולה עם מכון פסטר בפריז ועם חברת תמיס האוסטרית, המימון מגיע מארגון נורבגי הנתמך בידי ביל גייטס ומספר ממשלות, וכל הקבוצה מנהלת שיחות עם יצרנית התרופות ההודית סרום על שיתוף פעולה.

הטיימס מציין, כי התגובה לקורונה משקפת קהילה רפואית שמזה זמן רב היא למעשה בינלאומית – אך המשבר איחד אותה בצורה חסרת תקדים. המצב הקרוב ביותר לנוכחי היה בשיא התפרצות האיידס בשנות ה-90, כאשר הטכנולוגיה של היום מאפשרת שיתוף פעולה שלא היה אפשרי אז. הדבר משקף את היקף המגיפה ואת התפיסה שאיזורי הסכנה שוב אינם בכפרים נידחים אלא בערים בהם מתגוררים ועובדים המדענים עצמם.

הקורונה דוחקת לשוליים גם את הסודיות המאפיינת בדרך כלל מחקרים רפואיים. מחקרים גדולים ובלעדיים נושאים עימם מימון, קידום ויוקרה. לא הפעם. מדענים עובדים יחדיו ומוותרים על הקידום האקדמי שלהם, משום שהם יודעים שמדובר בשאלה של חיים ומוות למיליונים. לדוגמא: האתרים medRxiv ו-bioRxiv, הכוללים מאמרים שטרם עברו ביקורת עמיתים וממילא טרם פורסמו, מוצפים במידע על הקורונה מרחבי העולם.

למרות הטון הלאומני של הנשיא שי ג'ינפינג, גם מדענים סינים תורמים את חלקם בפרסומים אלו. סין אומנם טייחה תחילה את ההתפרצות וממשיכה להשתמש בה לצרכים תעמולתיים, אך מדענים סינים מובילים במידה רבה את המחקר העולמי בתחום הקורונה. מעבדה סינית פרסמה בחודש ינואר את המידע החיוני על הרכב הגנום של הנגיף – מידע שהוא הבסיס לנסיונות בכל העולם. חלק מן הניסויים הקליניים הנוכחיים מסתמכים על מחקרים ראשוניים שנערכו בסין.

גם מדענים שאינם עוסקים בחקר מחלות מדבקות תורמים את חלקם למאמץ. את אחד המחקרים באיטליה מוביל אונקולוג, בשל נסיונו בניהול ניסויים קליניים. ממשלת איטליה מצידה אישרה את הניסויים עשרה ימים בלבד לאחר הגשת הבקשה – וייתכן שיש בכך גם לקח לאישורים עתידיים.

הטיימס מציין, כי חברות התרופות האמריקניות הגדולות – כמו פייזר וג'ונסון אנד ג'ונסון – הודיעו שהן מתמקדות בפיתוח חיסון קבוע לקורונה. חברות אלו מתעניינות במוצרים שניתן למכור שנים רבות, לא בכאלו המיועדים לטווח המיידי ולמדינות המתפתחות, משום שמחקר כזה הוא בלתי כדאי מבחינתן. בשנת 2014 הפסידו חברות אלו סכומים ניכרים במחקר על חיסון למגיפת האבולה; החיסון הראשון אושר לשיווק רק אשתקד, זמן רב אחרי שהמגיפה חלפה.