"חשבתי שאנחנו מתים", אומר עמנואל באמפו, העומד בראש חברת ההזנק Globe בת ששת העובדים. החברה תיווכה בהשכרת בתים ואפילו חלקים מהם לשעות בודדות – עסק שאין לו שום היתכנות בעידן הריחוק החברתי. אבל הוא התעשת ושינה את המודל העסקי: כעת החברה מציעה לשכור לכמה שעות דירות ריקות, בעיקר למי שרוצים לעבוד בלי הילדים בין הרגליים סתם מבקשים קצת שקט. האתר אומר שיש לו 10,000 דירות כאלה ורשימת המתנה של 113,000 שוכרים פוטנציאליים.

זוהי דוגמה אחת בלבד לדרך בה הקורונה משנה את "הכלכלה השיתופית", ומחייבת אותה להמציא מחדש את עצמה ואולי אפילו לחזור לשורשיה הסוציאליסטיים – כותב אקונומיסט. המשבר הפיננסי של 2009-2007 הוביל לחשיבה לפיה יש לנצל את הטכנולוגיה כדי לבנות כלכלה בה הצריכה תהיה יותר מוסרית, שוויונית ובת-קיימא: להשתמש ולהחזיר במקום לרכוש. רוב היוזמות הראשוניות – ממכוניות ועד ספרים – לא עלו יפה, אבל הן פילסו את הדרך לכלכלה שיתופית המבקשת לפעול על-פי דרישה וביקוש אינטרנטיים, תוך ניצול ההיקף הבלתי-מוגבל של הרשת.

ילדי הטיפוחים של הכלכלה הזאת הם Airbnb, אובר ו-Bird. הספקים השיתופיים הגדולים בעולם של דירות נופש, מכוניות ואופנועים חשמליים גייסו יחדיו 30 מיליארד דולר ובשיאם הגיעו לשווי של 100 מיליארד דולר. אולם עוד לפני המכה של הקורונה הם התחילו לאבד את זוהרם, כאשר התברר שהדרך לרווחיות קשה בהרבה מן הצפוי. כאשר אובר הנפיקה במאי 2019, היא דיווחה על הפסדים של 16.6 מיליארד דולר בשנים 2019-2016 וצפתה הפסדים ניכרים בהמשך הדרך. אפילו Airbnb, שהצליחה להרוויח זמן מה, רשמה הפסד של 322 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים אשתקד. המגיפה אילצה אותה לדחות את ההנפקה שתכננה לאפריל-מאי השנה.

הקורונה היכתה קשות בחברות אלו. Airbnb ספגה מיליון ביטולים ונאלצה להחזיר מיליארד דולר. מספר הנוסעים באובר בחודש אפריל צנח ב-80% לעומת החודש המקביל. Bird, אשר צפתה מכה דומה, פיטרה בחודש מארס 400 עובדים – שליש מכוח האדם שלה. בחודש אפריל פיטרה אובר מחצית מעובדיה, 6,700 איש. Airbnb פיטרה באותו חודש 1,900 איש – רבע מעובדיה. החברות גם משקיעות מאמץ ניכר בחידוש אמון צרכניהן, תוך דגש על הניקיון: Airbnb הסבירה למשכירים כיצד לנקות את הנכסים ומציעה הפסקה של יממה בין ההשכרות. אובר הורתה לנהגים לצלם סלפי כדי לוודא שהם עוטים מסיכות, והאפליקציה יכולה לאתר מיידית את מי שנמנע מכך. האופנועים של Bird עוברים שטיפות יסודיות.

החברות גם מנצלות את המשבר כדי לחזור לבסיס, כפי שאומר בריאן צ'סקי העומד בראש Airbnb. החברה מתמקדת כעת במי שמשכירים את דירותיהם הפרטיות במקום במקצוענים שבבעלותם מספר נכסים. אובר ביטלה תוכניות כמו הנפקת כרטיס אשראי ומתרכזת בשירות הבסיסי שלה: להעביר אנשים וחפצים בערים. השאלה הגדולה – אומר אקונומיסט – האם די יהיה ביותר ניקיון ויותר מיקוד כדי לאפשר לחברות להתאושש לאור המגבלות הצפויות להימשך בחודשים הקרובים.

כל שלוש החברות צופות שהביקושים יחזרו, אך במקומות אחרים ומסיבות אחרות. התחזית של Airbnb היא ליותר טיולים ארוכים ליד הבית מאשר קצרים ברחבי העולם, ולכך שהמשך העבודה מן הבית יגרום לאנשים לעבור דירה לכמה חודשים. אובר ו-Bird מעריכות שרבים יעברו מהתחבורה הציבורית הצפופה למכוניות ואופנועים, ואומרות שכבר יש סימנים לתחילתה של מגמה זו.

באופן מפתיע, גם חברות קטנות יותר של כלכלה שיתופית מפגינות אופטימיות. הפעילות מתאוששת במהירות במדינות שהסירו את המגבלות, כמו גרמניה. ניקולס ברוסון, מנכ"ל חברת BlaBlaCar
המציעה נסיעות משותפות למרחקים ארוכים ב-22 מדינות, אומר שמיתון הקורונה יגביר את הביקוש לאמצעי תחבורה זולים ויוביל חברות לצמצם את מספר כלי הרכב שהן מעמידות לרשות עובדיהן.

אקנומיסט מצביע על חברת Olio כדוגמה לאפשרות שהקורונה תחזיר את הכלכלה השיתופית למקורותיה. חברת השירותים הלונדונית מסייעת כעת ללקוחותיה להתחלק עם שכניהם במזון ובמוצרים אחרים ששוב אינם צריכים. החברה שינתה את המודל שלה ממשלוחים לאיסוף ללא מגע בין הצדדים, והיקף השיתוף במזון גדל ב-50%; במוצרים אחרים נרשם זינוק של 200%. חברות כאלו אף עשויות לצאת מהקורונה במצב טוב יותר מאשר חברות המסחר הגדולות והמסורתיות, משום שהמיתון יוביל יותר ויותר אנשים לחסוך כסף.