• בעל הטור הבכיר טום פרידמן כתב בגוף ראשון (יום ד', 30.9.20) את מאמרו בניו-יורק טיימס בעקבות העימות בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, וכך מובאים כאן עיקריו.

הנשיא דונלד טראמפ הבהיר לחלוטין בשבועות האחרונים, ועוד יותר מזה בוויכוח הבוקר, כי לבוחרים יש רק שתי אפשרויות ב-3 בנובמבר – והצבעה בעד ג'ו ביידן איננה אחת מהן. הנשיא אמר לנו בצורה חד-משמעית, כי או שהוא ייבחר שוב או שהוא יבצע דה-לגיטימציה לתוצאות בטענה שכל ההצבעות בדואר אינן תקפות. המניעים שלו ברורים ביותר: אם לא יזכה בחבר האלקטורים, הוא יערפל את התוצאות בתקווה שההכרעה תעבור לבית המשפט העליון או לבית הנבחרים (שם כל מדינה מקבלת קול אחד) – שבשניהם יש לו יתרון.

אינני יכול לומר זאת בצורה ברורה יותר: הדמוקרטיה שלנו מצויה בסכנה נוראה – יותר מאשר אי-פעם מאז מלחמת האזרחים, יותר מאשר בפרל הרבור, יותר מאשר במשבר הטילים בקובה, יותר מאשר בווטרגייט.

התחלתי את הקריירה שלי כעיתונאי במלחמת האזרחים השנייה בלבנון, והיא הותירה עלי רושם עז. ראיתי מה קורה למדינה כאשר הכל הופך לפוליטי, כאשר מספיק פוליטיקאים שמים את המפלגה לפני המדינה, וכאשר אנשים חסרי אחריות חושבים שניתן לכופף את החוקים מבלי שהמערכת תישבר. כאשר הקיצוניים הולכים עד הסוף והמתונים זזים הצידה, המערכת יכולה להישבר והיא תישבר. ראיתי את זה קורה.

הייתי רוצה להאמין שזה לא ייתכן בארה"ב, אבל אני מאוד מאוד מודאג. אני מודאג משום שפייסבוק וטוויטר הפכו למנועי ענק להרס שני עמודי היסוד של הדמוקרטיה שלנו – אמון ואמון. הם דבר טוב, אבל גם הפכו לביצות ענק בלתי נשלטות של תיאוריות קונספירציה להם מאמינים מספר מדהים וגדל של אנשים. הרשתות החברתיות הללו הורסות את החיסון הקוגניטיבי של ארצנו – היכולת להבדיל בין אמת לשקר. בלי עובדות מוסכמות לא יכול להיות פתרון לבעיותינו הגדולות יותר, ובלא אמון ששני הצדדים רוצים לשמר את טובת הכלל – לא ניתן להשיג דבר.

המוסדות שסמכנו עליהם שיהיו מחוץ למשחק הפוליטי – מדענים, חלק מהעיתונאים, בתי המשפט – הפכו לכל כך לכודים בפוליטיקה, עד שפחות ופחות מהם זוכים לאמון כללי כמי שמגדירים ומקדמים את טובת הכלל. אפילו עטיית מסיכות הפכה למפלגתית. אי-אפשר לשמר דמוקרטיה בריאה בתנאים הללו.

לכן אפשרות הבחירה היחידה שלנו היא ג'ו ביידן. הדמוקרטים אינם חפים מאשמה כאשר מדובר במשחק פוליטי, אבל הם לא בני השוואה לרפובליקנים. הדמוקרטים דחו את המועמד הסוציאליסטי ובחרו את המתון המאחד ששמו ג'ו ביידן. הרפובליקנים, שבחרו בעבר שמרנים שפויים שניתן היה לסמוך עליהם שיקדמו את טובת הכלל – רונלד רייגן, ג'ורג' בוש האב – התייצבו כעת מאחורי האדם חסר היושר ביותר, המסוכן ביותר, המפלג ביותר והמושחת ביותר שאייש אי-פעם את החדר הסגלגל. והם יודעים זאת. עוד ארבע שנים של טראמפ יהרסו את מוסדותינו ויקרעו לגזרים את ארצנו.

מבחינתי, האפשרות היחידה היא לבחור בביידן ולחלק את המפלגה הרפובליקנית בין הטראמפיסטים לבין מי שנותר מן המתונים, ואז לקוות שהשמאל-מרכז הגדול והימין-מרכז הקטן יוכלו להסכים על מספיק דברים כדי לקדם את ארצנו, לרפא את הפילוג ולפעול יחדיו למען טובת הכלל. ביידן לא הבריק בעימות הבוקר ומעולם לא ראיתי אותו מבריק בעימות כלשהו, אבל הוא יביא איתו אנשים, ערכים ויושרה שיהיה באיכות שהמדינה ראויה לה.

אם הופעתו המפלצתית של טראמפ גרמה לכם לרצות עוד ארבע שנים של נשיאותו; אם אתם מצפים שיכבד את התוצאות נגדו; אם אתה מאמינים שהוא יאחד את המדינה – אזי אתם ואני לא צפינו באותו עימות. כדי לחזור לאחדות ולשפיות, ביידן חייב לנצח. אם מספיק מאיתנו יצביעו בעדו, הוא יוכל לנצח כבר ביום הבחירות, ולא להמתין למעטפות ולתת לטראמפ ולפוקס ניוז לערפל את התוצאות. עשו הכל כדי לסייע לביידן, ועשו זאת כאילו הדמוקרטיה שלנו תלויה בזה – כי אכן כך הוא.