10% מן הנשאלים בסקר שערך בקיץ האחרון המרכז לבקרת מחלות בארה"ב אמרו, כי הם שקלו התאבדות – שיעור כפול מאשר לפני שנתיים. בקרב צעירים בני 24-18 השיעור היה מדהים: 25%. זהו אחד האיתותים המתרבים למחיר הנפשי שגובה הקורונה, אשר קטעה או מוטטה את העבודה, הלימודים וחיי הדת. מעל הכל, הסגר וניתוק קשרים חברתיים הובילו רבים לבדידות ודיכאון.

אבל האם אנשים באמת מתאבדים? מוקדם כדי לדעת, משיב אקונומיסט. כמעט כל המדינות מפרסמות נתוני התאבדות בפער של שנה או שנתיים, ובשנים האחרונות שיעוריהן ירדו – לא כולל בארה"ב. עדיין יש צורך במחקר מקיף על קורונה והתאבדויות, אך למומחים יש סיבות לחשוש מפני הרע מכל. מספר הפניות לקווים חמים למניעת התאבדות נמצא בעלייה; חלק מן הקווים בארה"ב מדווחים על זינוק של פי שמונה, תוך גידול ניכר במספר הצעירים הפונים.

יש כמה השערות התחלתיות על ההתאבדויות בזמן הקורונה. ביפן התאבדו 1,849 בני אדם באוגוסט – עלייה של 13.5% לעומת אשתקד. משטרת נפאל מעריכה שהמספר במדינה זו גדל ב-20%. תאילנד צופה השנה קרוב לתשע התאבדויות על כל 100,000 תושבים, לעומת 6.6 בשנה שעברה. ההיסטוריה הארוכה של קשר בין מגיפות לבין התאבדויות גורמת לתחזיות להיות קודרות עוד יותר. בשפעת הספרדית של 1918 זינק מספר ההתאבדויות באירופה בקרוב לשליש. בשנת 2003 נרשמה עלייה דומה במספר ההתאבדויות בקרב מבוגרים בהונג-קונג – במקביל למגיפת הסארס.

ההיסטוריה לא תמיד מספקת תחזית רלוונטית להווה. משרד הבריאות של תאילנד חיפש נתונים על מגיפות והתאבדויות, ומצא שקשה להפיק מהם תועלת. עם זאת, ידוע שיש קשר בין התאבדות לבין אבטלה – העולה בשיעור חד בזמן מגיפה. הדבר בא לידי ביטוי גם בכך שמספר הגברים המתאבדים גבוה משמעותית ממספר הנשים – שכן הם אלו הנמצאים בסיכון מיוחד לאבד את מקומות עבודתם. באיטליה הביא המשבר הפיננסי שח 2008 ל-2,000 מתאבדים נוספים בין הגברים בגיל העבודה – פי ארבע מאשר מספר הנשים. המשבר הפיננסי באסיה ב-1997 הוביל שנה לאחר מכן לזינוק של 45% במספר המתאבדים הגברים בקוריאה הדרומית ושל 35% ביפן.

אקונומיסט מצטט מחקר שפורסם בכתב-העת הרפואי Lancet, ולפיו עלייה של אחוז בשיעור האבטלה מובילה לעלייה של 0.79% בשיעור ההתאבדויות באירופה ושל 0.99% בארה"ב – שם הסיוע למובטלים פחות נדיב מאשר באירופה והאקדחים זמינים הרבה יותר (ומכירותיהם זינקו בחודשי הקורונה). מודל שפיתחה אוניברסיטת קיוטו משער, שמספר המתאבדים ביפן יגיע השנה ל-23,000 – עלייה של 15% לעומת אשתקד. התחזית לשנה הבאה קודרת עוד יותר: 34,000 מתאבדים – משום שלוקח זמן לחזור לחיים שגרתיים לאחר משבר.

צעירים הם קבוצה פגיעה נוספת, שכן מצב רוחם עלול להיפגע בצורה קשה בזמן מגיפה. שיעור ההתאבדויות כבר עולה מאז הופעת הרשתות החברתיות המשמשות לעיתים להצקות, להשוואות בלתי מחמיאות ולהגברת התהודה של טעויות. מספר הצעירים האמריקנים המתאבדים זינק ב-50% מאז הופעת האייפון בשנת 2007. הקורונה צמצמה בצורה חדה את הזמן בו צעירים מבלים עם חבריהם פנים אל פנים והגבירה את תלותם ברשתות החברתיות, על כל התוצאות העלולות לנבוע מכך.

למרות הכל, מציין אקונומיסט, יש כמה סיבות לאופטימיות. ממשלות רבות משקיעות סכומים ניכרים בהקטנת הנזקים החברתיים והכלכליים של הקורונה. יותר חברות עסקיות מציעות לעובדיהן סיוע בהתמודדות עם המשבר. כמה חברות היי-טק מפתחות כלים שיסייעו לאתר מחשבות התאבדות בפוסטים. מי שמחפשים ברשת מידע על התאבדויות, מקבלים מספרי טלפון של שירותי סיוע. והחשוב מכל: נורות האזהרה נדלקו וכבר ננקטים צעדים.