בשבוע האחרון פרסם דונלד טראמפ או הגיב ל-145 ציוצים נגד תוצאות הבחירות בהן הפסיד. הוא הזכיר רק ארבע פעמים את הקורונה, המשתוללת בהיקפי שיא – וגם זה רק כדי לטעון שהוא צדק לגבי ההתפרצות ושהמומחים טעו. טראמפ, השרוי במצב רוח קודר ולעיתים בדיכאון, בקושי עובד. הוא מתעלם מן המשבר הבריאותי והכלכלי, ומפנה את לוח הזמנים הפומבי שלו מפגישות שאינן קשורות לנסיונו הנואש לשכתב את התוצאות. הוא מתגמל את חבריו, נוקם במי שאינם נאמנים לו ומעניש רשימה הולכת וגדלה של "אויבים" ובהם מושלים רפובליקנים, השר ויליאם באר ואפילו פוקס ניוז.

הימים האחרונים של ממשל טראמפ נראים יותר כמו דרמה ספרותית או היסטורית, ופחות כמו הבית הלבן המודרני – טוען ניו-יורק טיימס. זעמו וסירובו המנותק מן המציאות להודות בהפסד, מזכירים מושל באי נידח הנאחז בשלטונו במקום לצאת לגלות. השבועות שנותרו לסיום כהונתו מלמדים כיצד ייראה טראמפ אחרי 20 בינואר 2021: הוא ינסה לעצב את השיח הלאומי בנסיונו חסר הפשרות לחתור תחת הלגיטימיות של ג'ו ביידן. למרות שרפובליקנים רבים ירצו להמשיך הלאה, דומה שטראמפ יכריח אותם ליישר קו עם התנהלותו גם לאחר סיום כהונתו.

לעיתים נסיונו של טראמפ להילחם נגד גורלו נראה כסיפור הלקוח במישרין מכתביו של ויליאם שייקספיר: חלקית טרגדיה, חלקית פארסה, מלא ברעש וכעס. האם טראמפ הוא יוליוס קיסר, שנבגד בידי כמה מידידיו הקרובים ביותר? או ריצ'רד השלישי, הנלחם מול האצולה עד שהוא מובס בידי הנרי השביעי? או המלך ליר, היוצא נגד מי שאינם אוהבים ומעריכים אותו די הצורך? ג'פרי וילסון, מומחה לשייקספיר ומחברו של ספר המשווה בין השניים, אומר שזהו התנהגות קלאסית למערכה החמישית במחזותיו של הבריטי הדגול: "הכוחות נאספו, העריץ מתחפר בטירתו, חוסר בטחונו גובר והוא מתחיל להאשים את מתנגדיו בבגידה".

אחרים מוצאים השוואות מחמיאות עוד פחות. אלינה פוליאקובה, מומחית לענייני רוסיה, אומרת שטראמפ מזכיר לה את ולדימיר פוטין, אשר בעיקרו של דבר נעלם מעיני הציבור לנוכח חוסר שביעות הרצון הגובר מממשלו המזדקן. "עושה רושם ששניהם חיים במציאות חילופית, מוקפים רק באלו המוכנים לאשר את המציאות הזאת. אבל בעוד האחד [פוטין] יחווה שקיעה איטית וממושכת, השני [טראמפ] ניצב בפני שקיעה מהירה ועושה כל שביכולתו כדי להציל את משפחתו ונאמניו ובוודאי את עצמו".

לעומת זאת, מומחים להיסטוריה אמריקנית אינם יכולים לחשוב על משהו דומה. טראמפ לא התקשר לברך את ג'ו ביידן, כמובן לא הזמין אותו לבית הלבן ורמז שלא ישתתף בהשבעתו. הוא מקבל גיבוי ממנהיגים רפובליקנים, שאינם מסוגלים להתייצב מולו, למרות שרבים מהם היו רוצים כבר להיפטר ממנו. וושינגטון פוסט מצא שרק 27 מבין המחוקקים הרפובליקנים מכירים בנצחונו של ביידן – וטראמפ מיהר לגנותם כ"רפובליקנים מזויפים".

"הוא באמת שם לב לבסיס שלו", אומר כריסטופר רודי, ידידו של טראמפ ומנכ"ל רשת החדשות השמרנית ניוזמקס. "הם בחרו אותו ולדעתו בחרו אותו שוב. והם תומכים בגדול במאמץ שלו להביא לספירה מחדש ורוצים שימשיך בכך. לדעתו, הוא אינו פועל רק לטובת עצמו, אלא לטובת תומכיו והמדינה. הוא נמצא במשימה ולא ימהר לסגת".

חשבון הטוויטר של טראמפ הוא צינור כיבוי של הכחשות. "אין מצב שהפסדנו בבחירות הללו", "ניצחנו בגדול במישיגן", "אם הוא [ביידן] יושבע בנסיבות הללו, הוא לא יוכל להיחשב ל'נשיא' אלא רק לתושב הנשיאות". טראמפ גם יצא נגד מפלגתו, מתוך כעס שמנהיגיה מסרבים לקבל את טענותיו חסרות הבסיס. בסוף השבוע הוא ביקש ממושל ג'ורג'יה, בריאן קמפ, לכנס את בתי המחוקקים בניסיון להפוך את נצחונו של ביידן במדינה – ולאחר מכן יצא נגד סירובו לעשות זאת. הוא גם יצא נגד מושל אריזונה, דאז דוסי, בטענה שהוא נלחם נגדו במקום נגד "הדמוקרטים הרדיקלים השמאלנים".

טראמפ גם יצא בכעס נגד הסירוב לקבל את טענותיו המומצאות. "אנשים רבים בתקשורת, ואפילו שופטים, סירבו עד כה לקבל אותן. הם יודעים שזאת אמת. הם יודעים שזה נמצא. הם יודעים מי ניצח בבחירות, אבל הם מסרבים לומר שזאת אמת. המדינה צריכה מישהו שיאמר: אתה צודק", אמר בנאום הפייסבוק שלו בשבוע שעבר. אבל אין אף בעל סמכות אחד המוכן לומר זאת; להפך: כולם מאשרים את נצחונו של ביידן. נאומו היה כל כך מנותק מן המציאות, עד שגם פייסבוק וגם טוויטר הוסיפו הערות לצופים, המזהירות אותם שלא להאמין לדבריו של נשיא ארה"ב. זה מסביר מדוע אישור תקציב הביטחון בידי הקונגרס, בלא הסרת ההגנה מחברות הטכנולוגיה הגדולות כפי שדרש, היה הנושא היחיד שמשך את תשומת ליבו של טראמפ בשבוע האחרון חוץ מהבחירות.

מעגל תומכיו של טראמפ הולך ומצטמצם, אבל הוא דוחה רמז על ויתור אפשרי. "לעולם, לעולם לא אודה בהפסד", אמר טראמפ לעוזר שניסה לשכנע אותו להתכונן לאפשרות זו. וכאשר הוא לא מאזין ליועציו – אחרים אינם מאזינים לו. הוא ניסה להתקשר אל דוסי, כאשר זה עמד לאשר בשידור חי את נצחונו של ביידן; דוסי סירב לענות. עורכי דין רפובליקנים בכירים נטשו את תביעות הבחירות של טראמפ, אשר נדחו בעשרותיהם; אחת מהן כונתה "ביזארית" בידי שופט אותו מינה טראמפ עצמו. חמישה בתי משפט בחמש מדינות מפתח דחו בתוך שלוש שעות את תביעותיו האחרונות (4.12.20). שופט בוויסקונסין אף הזהיר: "מבקשים מאיתנו לצעוד בנתיב מסוכן".

בעוד הזרם המרכזי מתרחק ממנו, טראמפ מתקרב לקבוצות שוליות כמו QAnon, הטוענת שהעולם נשלט בידי פדופילים עובדי שטן הקושרים נגד טראמפ. בפגישה עם סנאטורים רפובליקנים אמר טראמפ, כי תומכי הקבוצה "בעצם מאמינים בממשלה טובה". בחדר השתררה דממה, עד שראש הסגל של טראמפ, מארק מדואוז, התנדב לומר שמעולם לא שמע מישהו שמכנה אותם כך.

בששת השבועות שנותרו לסיום כהונתו, טראמפ נשאר בלתי צפוי ובלתי יציב כתמיד. הוא עשוי לפטר את באר או אחרים, להעניק גל של חנינות לעצמו ולבני בריתו או ליזום עימות בחו"ל. כמו המלך ליר, הוא עשוי להיקלע לעוד התקפות זעם ולמצוא מטרות חדשות לכעסו. "אם יש דמיון כזה בין הספרות הקלאסית לבין החברה הפועלת כיום, יש לנו סיבה רצינית לדאגה לקראת דצמבר", אומר וילסון. "אנחנו מתקרבים לסוף המחזה ושם תמיד מתחולל אסון".